בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

הצדקנות של ערוץ הספורט

ערוץ ה"ספורקנאטי", העדיף להצניע את אחד הרגעים היפים בספורט הישראלי. רגע בו קבוצת האוהדים מנצחת את המיליונרים השבעים

22תגובות

הצדקנית מערוץ הספורט אמרה שזה מגעיל אותה. גם הצדקן מערוץ הספורט הרים גבה מוסרנית ושאל למה לצעוק כאלו קריאות. עוד רגע מירי נבו היתה שולחת אותנו לפינה, או גרוע מכך - לחדרו של סגן המנהל הקשוח של חטיבת הביניים מר אילדיס. כך הסתיימה לה כתבת הצבע של ערוץ הספורקנאטי על הרגע הכי יפה בספורט הישראלי אולי מאז ומעולם. רגע שבו ניצחה קבוצת האוהדים המתקיימת מכספיהם את קבוצת המיליונרים הניזונה גם מכספיכם. בהוליווד היו עושים מזה סרט, אבל בערוץ הספורקנאטי העדיפו להתמקד בזה שצעקנו לשמעון שהוא יתום ובאיזה בחור שהפליא לדמות בידיו צלב קרס, ולהצניע את השאר. לקפיטליסט הטייקון רקנאטי יש תמורה בעד האגרה.

אז אחרי שהדודה מירי סיפרה לנו מה מגעיל אותה, הגיע הזמן לספר לה מה מגעיל אותנו. אותנו, למשל, מגעיל שבערוץ של מכבי, שבו את ואילדיס מתחזים לעיתונאים, קדמה לסיפור היפהפה של הפועל שלנו כתבה יחצנית מלוקקת על הביקור השנתי של קבוצת הכדורסל החזקה במזרח התיכון בבסיס של חיל האוויר הטוב בו. ומגעיל אותנו גם, דודה מירי, שהערוץ שלכם - כמה טבעי הוא הדבר - מצדד על פי רוב בחזק מול החלש, במנהל ולא באוהד, בעשיר ולא בעני. שלא לדבר על כך שתוכנית הדגל שלכם הפכה זה מכבר לביצה מגעילה של אינטרסים ואינטרסנטים, הרחוקה מעיתונות אמיתית כמעט כמו המרחק שלך ושל אילדיס ממודי בר־און.

ניר קידר

אז כן, מירי ואלי. גם אני, בלשון המעטה, לא אהבתי את הקריאה "למה מוני לא בא לדרבי?". אבל מגעילה מכך, הלוא תודו, היא העובדה ששמעון לא בא ללוויה של מוני. ובזה, בוודאי לא בערוץ הספורקנאטי, לא מתעסקים. הרבה יותר קל לרדת על ילדים ששרים שירים נורא גסים מאשר על מבוגרים חזקים שעושים מעשים כאלו. ובכלל, למה לבזבז אייטמים על השאלה למי ומתי שילם פניני את הקנס שעליו הכרזתם בתדהמה ובגאווה כשאפשר להראות את הילדים צועקים לפניני החי שהוא מת, ועוד ללוות את זה במוזיקה של סרטי שואה. שואה? סליחה, נפלט לי, רק שהדודה מירי וסגן המנהל אילדיס לא ישלחו אותי ליד ושם. שמה בחיים לא ניצחנו דרבי.

***

שנייה לפני תחילת הדרבי, ולא שאני נביא, צעקתי לכיוונם של ידידי צביקה שרף וניב רסקין שהם הערוץ של מכבי. רסקין בחר, כמובן, להתעלם, וצביקה, וזה מה שאני אוהב בו, לא הבליג וסימן לעברי תנועה מגונה תיאטרלית. מעניין אם זה, בתוספת העובדה שצביקה נשמע בשידור כשילוב בין האוהד הוותיק והמתלהם פוגה לטל ברודי, מגעיל את מירי נבו. בערוץ הספורקאנטי יודעים היטב למה הם מעדיפים את צביקה. הוא דווקא כן הגיע ללוויה של מוני.

***

אז דעו לכם שם בשדרות ההשכלה, או איפה שרקנאטי שוכר לכם משרדים, שלא יעזור לכם, ואת השמחה שלנו לא תוכלו להשבית. וכן, שתהיה לכם שואה, במובן המילולי־מילוני של המילה, חורבן לערוצכם המתחסד והשפל ברובו וברוחו. ושחס וחלילה לא יובן ממלים אלו שכותב שורות אלו, שבתעודת הלידה של אמו מוטבע צלב הקרס האיום, שכוונתי שתהיה לכם שואת יהודי אירופה. לא, לא, לא - את זה אני כמובן לא מאחל לכם. והאמינו לי, לבטח גם לא לשמעון, ההוא שהפסיד השבוע לקבוצת הפועלים המרגשת שלנו 65:69. כן, וגם ההוא שלא בא ללוויה של מוני.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם

***

ומכיוון שמקצועיותו של ניב רסקין - שלא התפתה למפגן האימה של המכביסט שרף - בלטה השבוע, אעזבו הפעם לנפשו ואזכיר רק כי מכבי תל אביב היא קבוצת הספורט היחידה שחיללה את יום הזיכרון פעמיים, ולא הגעילה (אפילו לא בזה) את מירי נבו, ולו פעם אחת.

צפו בחגיגות בבית מכבי:



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#