בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג הבייסבול

לוס אנג'לס גילתה את המג'יק

הדודג'רס נחלצו מפתיחת עונה צולעת בעזרת רצף הניצחונות הארוך בתולדות המועדון ושימחו גם את בעלי הקבוצה, כוכב הלייקרס בעבר

2תגובות

בלוס אנג'לס, כך נדמה, קיימות רק שתי אפשרויות - להצליח בגדול, או להיכשל בענק. בשביל מה שיש באמצע המציאו את אנהיים. לעיתים רחוקות ניתן לבקר בשני הקצוות בתוך שבועות ספורים בלבד.

שלוש ריצות באינינג השישי ואחת נוספת בשביעי, העניקו שלשום (שני) ללוס אנג'לס דודג'רס (50-69) ניצחון 2-4 על המטס (63-54), השישי ברציפות של הקבוצה, ובעקבותיו - יתרון של 7.5 משחקים על אריזונה בבית המערב של הנשיונל ליג. לכאורה, זהו עוד ניצחון מבין כ-15 המושגים מדי יום לאורכה ולרוחבה של הליגה. עבור בוסטון, אטלנטה ודטרויט, השולטות בבתיהן כבר מתחילת אפריל, אולי מדובר בעניין של מה בכך, אך לא עבור הדודג'רס.

'מיוחדת', ניתן לקרוא לתקופה שחווה הקבוצה של דון מטינגלי. נדמה כאילו הנלי רמירז, שחקן הבסיס השלישי, לא עמד ברמזור אדום מאז תחילת חודש יולי וכל בדיחה שסיפר אנדרה אית'ייר בחדר ההלבשה - מצחיקה מקודמתה. כשהכל מסתדר על הצד הטוב ביותר, גם פיגור 2-0 בואכה האינינג השישי, הוא רק פיתול בעלילה, מקדם דרמטי הכרחי לפני המהפך שבדרך.

AP

מדי יום, עם כל משחק, מתגלים אצל הדודג'רס גיבורים חדשים. לרוב יהיו אלו הידועים לכל; קלייטון קרשואו (בעל ה-ERA הנמוך בליגה), אדריאן גונזאלס (שהכניס לפחות רץ אחד בשבעה משמונת המשחקים האחרונים) או יאסייל פויג, שעם חציית נקודת הציון של 60 משחקים הפכו ביצועיו (ממוצע של 373.) מאנומליה למגמה. אלא שקבוצה מנצחת אינה סך כל כוכביה, כי אם כלל 25 שחקניה. כך גם ניק פונטו - שורטסטופ שמרוויח את לחמו בשל יכולותיו ההגנתיות ומהירותו בין הבסיסים - מסוגל לפתע לחבוט כדור שלא ייכנע לכוח המשיכה עד שינוח בידיו של אחד מהאוהדים ביציעים המרוחקים.

47 משחקים קודם לכן היו הדודג'רס במאזן 42-30, שקועים במרתף המערב, מושא ללעג במשחק בו אוקלנד וטמפה ביי מנצחות תדיר על אף תקציבן הזעום. כדי לשנות את צורתם נדרש מהם לא פחות מהרצף הטוב ביותר בתולדות המועדון. מאז שנת 1900 - הרבה לפני שנטשו את ברוקלין - לא חווה הארגון קבוצה מנצחת שכזאת; לא כשהאלפים באבטס פילד התמסרו בפני ג'קי רובינסון או דיוק סניידר, פי ווי ריז או סנדי קופאקס. בפעם האחרונה שהדודג'רס ניצחו 39 משחקים מתוך 47 בכלל קראו להם ה-'סופרבאס', ואת פני שחקניה עוד עיטרו שפמים מסתלסלים כרוח התקופה.

"כך חשבנו שנראה", אמר מג'יק ג'ונסון, חלק מ'גוגנהיים', קבוצת הרכישה שהפיחה בקבוצה חיים ומזומנים חדשים לפני כשנה וחצי. "כשהייתי בלייקרס הצלחנו כל כך משום שמעולם לא היינו מרוצים", המשיך, "דחפנו קדימה עד שזכינו באליפות". במשחק מול היאנקיס בסוף חודש יולי, אירח מג'יק את קובי בראיינט. כמתחייב מגינוני הכוכבות, הגיע הכדורסלן לאיצטדיון במסוק והצטלם עם פויג בחדר ההלבשה. מאוחר יותר, לראשו כובע של הקבוצה, צפה מקרוב בקובני מתכונן לתורו לחבוט. כדרכם של מעריצים מן המניין, נדרש בראיינט להסיט את ראשו הצידה בכדי להיכנס אל הפריים. לעיר הזאת יש כעת כוכבים חדשים.

אי–פי

"אני אוהב את זה", סיפר מטינגלי על תחושותיו בעקבות ביצועי חניכיו. מתחילת העונה התמודד עם ביקורת אכזרית, כשבמהלך אימוני האביב חזה לקבוצתו למעלה מ-100 ניצחונות. ובכן, נביא גדול הוא לא. העונה החלה בצליעה, אם לא בצעדים עוקבים לאחור. על המגרש הובקעו הסדקים הראשונים ואלו התרחבו בחדר ההלבשה; מטינגלי ביקר בפומבי את שחקניו והוריד לספסל אחדים מהם בשל מה שכינה היעדר מוטיבציה. חוסר יכולתו להפוך גלריה של כוכבים בודדים לקבוצה מנצחת העמיד בסימן שאלה את המשך דרכו במועדון. זוהי, הזכירו, עונתו האחרונה בחוזה. לא לשם כך העמידו לרשותו ולרשות נד קולטי, הג'נרל מנג'ר, את תקציב השחקנים השני בגובהו בליגה - למעלה מ-215 מיליון דולר. עד אמצע יוני נראה כאילו הדרך היחידה המהירה יותר לבזבז סכום שכזה היא להעלותו באש. כעת נראה שמדובר בקבוצה הכי טובה שכסף יכול לקנות.

השבוע שיחזר מטינגלי עם "הלוס אנג'לס טיימס" שיחה שערך עם סטן קסטן, נשיא המועדון, בשיאו של שפל תחילת העונה. "סטן היה כנה מאוד", נזכר המאמן, כמו מתענג לשחזר את המכשולים עליהם הצליח בסופו של דבר להתגבר, "הוא אמר לי שהוא לא רוצה לשנות דבר, אבל אם זה ימשך כך יגיע הרגע שכבר לא תהיה לו ברירה". משעניינים החלו לזרום בכיוון הנכון, תיאר מטינגלי את הסימביוזה בין התחושות של השחקנים לציפיות של ההנהלה: "כולם מרגישים שאנחנו הולכים לנצח ושאנחנו צריכים לעשות את זה כאן ועכשיו". "אנחנו משחקים כפי שציפו מאיתנו מתחילת העונה", הוסיף קרשואו.

שיאה של התקופה הטובה כלל רצף של 15 ניצחונות מחוץ לשאבז ראבין, השלישי באורכו בתולדות המשחק והרצף החד-עונתי הארוך ביותר מאז שהניו יורק ג'יאנטס ניצחו 17 משחקים מחוץ לפולו גראונדס לפני 97 שנים. בייסבול מקדש רצפים ומתפעל מהם בכל פעם מחדש משום שהמשכיות עומדת בניגוד לכל עיקרון של המשחק; כל התמודדות היא פסיפס של אינספור פעולות אישיות, ומספיקה לפעמים טעות אחת בביצוע בכדי לסיים את הסיפור. כשמדובר ברצפים ארוכים שכאלו, מרווח הטעויות האפשרי מצטמצם לאפס. בנוסף, אין ענף ספורט בו לקבוצה הכי חלשה יש יותר סיכוי לנצח את הטובה מכולן מאשר בבייסבול. גם אם מדובר ברצף סינטתי – הם גם שיחקו משחקי בית בין לבין – יש בו בכדי לפאר עוד יותר את אחוז הניצחונות המרשים ממילא ב-47 המשחקים האחרונים שלהם - 82.9, מספר שכמו לקוח מטור סטטיסטי של קליעות עונשין.

האחראים העיקריים לשינוי הכיוון הם המגישים המחליפים. למעט רמירז ופויג, מוזר ככל שישמע העניין, החובטים של הדודג'רס לא השתפרו פלאים בשליש השני של העונה. מאט קמפ מדדה מפציעה לפציעה וחובט ההום ראנים המצטיין של הקבוצה - גונזאלס - הטיס את הכדור אל מחוץ למגרש 16 פעמים בסך הכל, 27 פחות מכריס דיוויס מבולטימור.

רויטרס

הדודג'רס לא מנצחים משחקים בכוח - כדרכן של בוסטון, דטרויט ואחרות - הם מגישים אותו עד מוות. המתכון ברור: קרשואו, זאק גריינקי, היון-ג'יו ריו הקוריאני וכריס קפואנו משתיקים את חובטי היריב בפתיחה, ומפנים מבטם לבולפן בכדי שישמור על היתרון ויסגור את הדלת. מאז השבוע הרביעי של חודש יוני, מתפארים הדודג'רס בחמישה מהמגישים המחליפים האפקטיביים ביותר בליגה; ג'י.פי האוול, רוני בלסאריו, כריס ווית'רו, פאקו רודריגז וקנלי ג'נסן. אפילו ברנדון ליג המושמץ השתפר לאחרונה.

מטינגלי מאמין בגישה של אפס סבלנות כלפי המגישים המחליפים. בעיניו, המיומנות הנקודתית הנדרשת מהם - לשמור על יתרון, להבטיח ניצחון - לא מאפשרת להם להנות מהלוקסוס השמור לעתים למגישים פותחים הזוכים להזדמנות להחלץ בכוחות עצמם מהבור אליו נכנסו. כשהעניינים מסתבכים, במקום להתחפר במקומו על הספסל ולחכות לנס כדרכם של אחרים, ממהר מטינגלי לזמן מגיש חדש. כך שיתפו הדודג'רס לא פחות מ-24 מגישים עד כה, שניים בנשיונל ליג רק לקאבס (26).

מטינגלי לעולם אינו מרוצה וכך מצאו עצמם רנדי צ'ואט וג'יימי רייט - המגישים המחליפים האפקטיביים ביותר של הדודג'רס בספטמבר שעבר - עם כרטיס טיסה בכיוון אחד לסנט לואיס וטמפה ביי, בהתאמה. מחליף ביניהם משל היו גרביים, שיחק המאמן במגישים תוך כדי תנועה עד שמצא את הסדר הנכון (ג'נסן החל את העונה כמגיש האינינג השמיני ועבר לתפקיד הקלוזר, לדוגמה), וזאת על מנת שישרתו את ייעודם המקורי - לעזור, ולא להרוס. אם יידרש, לא יהסס לטרוף את הקלפים מחדש. אם לו עצמו אין ברירה אלא לנצח - טוב יעשה אם יגרום גם לשחקניו להרגיש כך.

לפנות בוקר ניצחו, שוב. את המטס, שוב. 2-4, שוב. כן, הדודג'רס נמצאים כיום בשיאו של הרגל אחד גדול וחיובי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#