בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להפסיד באשדוד אף פעם לא עושה טוב לאף אחד

ואחר כך תצפה בשידור החוזר, ותקלל את הרגע שלא נסעת, ותנסה להבין מה בנאדו רצה לעשות, ותגיד לעצמך שהגיע הזמן ללכת לישון

5תגובות

"2-2, ירו בלו. אני מקווה שאתה עוקב". הוא מסתכל אליי, חיוך גדול, וחוזר לענייניו. אני בברית המילה של בנו של חבר קרוב מאוד, שכמעט כמו כל שאר חבריו, כולל זה שדואג לעדכן אותי בתוצאה מאשדוד, אוהד את מכבי תל אביב. אני נוגס בפרגית, עוד ביס באסאדו, ובשער השלישי של אשדוד גם תפוחי האדמה מקבלים טעם זהה לבשר ולקינוחים ולרטבים וללחם ולבירה ולמיץ התפוזים וללימונדה, שכולם נחים על השולחן בטקסיות של גני אירועים. והטעם הזה, הטעים לכאורה, הופך מר ותפל. ומה זה השמות האלה של המבקיעים? גדי קינדה ורועי בקל וירו בלו, ששיחק בכלל אצלך, ונדמה שכל שחקן ששיחק אצלך תמיד מבקיע נגדך, וכל מה שבא לך לעשות זה לתקוע למישהו את המזלג בעין, אבל אתה ממשיך לדבר בנימוס על התקיפה בסוריה והשד יודע מה, כי בכל זאת, אתה באירוע חברתי. ו"למה לא נסעת לפאקינג אשדוד, אתה אשם בהפסד" אתה אומר לעצמך, כועס כשאתה מגיע הביתה וצריך ישר לרדת עם הכלבה, וממש בסוף הטיול, אחרי שהיא עשתה כבר את כל הקקי והפיפי וכל ההרחות שאפשר בכלל לעשות, ברחובות שהיא הריחה וחירבנה והשתינה בהם במאות טיולים, אתה שומע מהמכבסה הסמוכה את יורם ארבל ואת דני נוימן מתפייטים על ה-0-1 של ראדה פריצה מול בני יהודה, ואתה יודע שאין שום דרך אחרת שהערב הזה של כדורגל היה יכול להסתיים.

שרון בוקוב

אחר כך אתה תצפה בשידור החוזר שוב ושוב, ותנסה להבין מה לעזאזל בנאדו רצה לעשות שם, תשאל את עצמך אם משומר היה יכול להיות טוב יותר ממה שכתבו שגבאי היה, ותזכור שלא ראית בכלל את המשחק הזה מהתחלה עד הסוף, אז אתה לא באמת יודע מה קרה שם. ותיזכר איך בסוף המשחק כשדיברת בטלפון עם מי שהיה שם ידעת לבד את כל החילופים שבנאדו עשה, בלי קשר למשחק, ונזכרת כמה זה הדאיג אותך.

ואחר כך, אחרי שגם תכתוב את הדברים האלה שאתם קוראים עכשיו, אתה עדיין תהיה בפגרה ארוכה ומעצבנת יתר על המידה, שבאה עלינו בגלל משחקי נבחרת ויום כיפור שנופל על שבת במקום שיצא על אמצע השבוע כמו כל חג שמכבד את עצמו, וכל הזמן הזה יעבור וכל מה שיהיה לך על השפתיים והלשון זה הטעם המגעיל הזה של הפסד באשדוד, של שלוש נקודות משני משחקים, של "פאק, הנה מכבי תל אביב מגיעה לקרית אליעזר", ופתאום חייבים לנצח את המשחק הזה וגם אם לא מנצחים אז ממש אסור להפסיד כי זה יהיה שש הפרש, ושש הפרש כל כך מוקדם זה ממש ממש לא טוב, ואתה נהיה לחוץ, ואתה יודע שזה לא עושה לך טוב.

לא. זה אף פעם לא עושה לך טוב. להפסיד באשדוד אף פעם לא עושה טוב לאף אחד. ואם נחזור אחורה שוב ליום ראשון, כשתחכה לשידור החוזר של השידור החוזר של חדשות הספורט, זה שמגיע בשעה לא ברורה באמצע הלילה, זו שבדרך כלל מצטערים עליה בבוקר, ותסתכל שוב על ההחמצה של אבוחצירא בסוף המחצית הראשונה, ותתעצבן שוב, אתה תגיד לעצמך שזה הזמן ללכת לישון.

ואז, ורק אז, תדע שהעונה סוף סוף התחילה.

____________________

ארבעה אוהדים של ארבע הקבוצות הגדולות ילוו את עונת ליגת העל בכדורגל, שתיפתח ביום שבת, בבלוגים אישיים ב"ספורט הארץ". הם יכתבו על הקבוצה האהובה עליהם, על היריבות השנואות, על המתרחש ביציעים ועל מצב הכדורגל הישראלי. הבלוג הירוק של עופר פרוסנר ילווה את אוהדי מכבי חיפה בעונה הקרובה, בה יקוו להחזיר אל הכרמל את תואר האליפות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#