בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להיות שחקן בייסבול יהודי ביום כיפור

האנק גרינברג בחר שלא לשחק ביום הקדוש ולשמור על ערכי המסורת. דווקא בשל כך, זכה לכבוד בתרבות בה ביקשו היהודים להתערות

תגובות

10.9.1934, ראש השנה. אל "שערי צדק", הגדול והעתיק שבבתי הכנסת הקונסרבטיביים בדטרויט, נכנס אדם גבוה ורחב כתפיים. ג'ון רוזנגרן מתאר זאת נהדר בביוגרפיה שכתב אודותיו; הוא מתעטף בטלית המוצעת לו וקורא במחזור המוגש לו על ידי אחד המתפללים. הרחש אינו פוסק עד שבחלל מהדהדת תקיעת השופר, זכר לסיפור עקדת יצחק ולרחמיו של האל שהסכים להתפשר על אייל כתחליף לבנו הבכור של אברהם. הכל מהדהד בראשו. הוריו היגרו מרומניה וגידלו את ילדיהם למצוות. בבית לא דיברו אנגלית אלא יידיש. הוא ביקר בבית הכנסת תכופות וציין בר-מצווה.

כעת, בגיל 23, היה על האנק גרינברג לקבל החלטה. נאמן להבטחה שנתן להוריו, הודיע שבועות ספורים קודם לכן כי לא יקח חלק במשחקים המתקיימים בראש השנה וביום כיפור, מהמכריעים במאבק על ראשות האמריקן ליג. שנה קודם לכן קיים את הבטחתו, אך זה לא שינה לאיש. רחוקים 28.5 משחקים, ראו הטייגרס את המקום הראשון רק בעזרת משקפת. כעת, לכודים במאבק דו-ראשי עם היאנקיס, משך אליו גרינברג, אחד משני החובטים המצטיינים של הקבוצה, את תשומת לבה של עיר שלמה. האם הוא ישחק?

ה"Detroit News" נרתם למשימה ופנה לרב יוסף תאומים, מראשי הקהילה המקומית, בניסיון לפייס את מצפונו של גרינברג. נסמך על "שולחן ערוך", אמר להם תאומים את מה שביקשו לשמוע. "גרינברג", קבע, "יכול לשחק בכדור בפומבי בראש השנה ובשבת. התלמוד מרשה לו". שלושת העיתונים הגדולים של העיר עקבו אחר ההתפתחויות במהדורות מיוחדות שהתעדכנו מדי חצי שעה בדיווחים סותרים. אם תרצו, לייב-בלוגינג של שנות השלושים; "האנק עזב את הבית"; "האנק לא עזב את הבית"; "האנק בדרכו לבית הכנסת"; "האנק בדרכו למגרש". הדיווח האחרון היה מדויק. בבגדי החג, זמן קצר לאחר שעזב את בית הכנסת, ישב גרינברג בחדר ההלבשה של נאבין פילד, מגרשם הביתי של הטייגרס, מכונס בתוך עצמו. ג'ו-ג'ו וויט וג'יי ווקר, שניים מחבריו לקבוצה, כבר ידעו כיצד זה יסתיים. "היהודי אכזב אותנו", אמר וויט. ווקר הנהן.

היו מקומות גרועים יותר מדטרויט עבור יהודים. היו גם טובים יותר. הנרי פורד, פטרונה הלא רשמי של העיר ואנטישמי מובהק, האשים את היהודים בקונספירציה להפלת הנצרות. בתוכנית הרדיו הפופולרית של הכומר המקומי צ'רלס קופלין, אליה האזינו קרוב לעשרה מיליון בני אדם, הועלו תדיר על המוקד. כמהים לגיבור שיבנה עבורם גשר אל התרבות המקומית, הפכו היהודים את גרינברג לנציג שמעולם לא ביקש להיות. בדומה לקהילות מהגרים אחרות, שראו בספורט את הדרך המהירה ביותר להתאקלמות בעולם החדש, נשאו אליו את עיניהם והמתינו לראות כיצד יצלח את ההתנגשות בין העבר להווה והעתיד.

מספר ימים קודם לכן ביקשו לארגן עבורו ערב הוקרה מיוחד, מקווים לגייס מספיק כסף בכדי לקנות לו קאדילק חדשה. חלק מהכרטיסים כבר נמכרו כשגרינברג הודיע שלא יקח חלק בערב שכזה. "ידעתי שאם אסכים לקבל מהם מכונית", כתב באוטוביוגרפיה שלו, "אהיה מחויב לכל אחד ואחד מהאוהדים שגייסו את הכסף. לא רציתי שאף אחד ירגיש שאני בבעלותו".

הוא שאף לפרטיות, אך לא זכה לה. תהא ההחלטה אשר תהא, אם ישחק בראש השנה ואם לאו, יהיו שיקבלו זאת בהבנה, ויהיו שיתאכזבו. חלקים יעריצו אותו, אחרים יבוזו לו. נדמה היה כי כולם ניסו להשפיע עליו לקבל את ההחלטה הנכונה; אחדים ייעצו לו לפעול לפי צו מצפונו; אחרים אמרו כי זו תהיה טעות מצידו לשחק ביום בו הוא אמור להפגין בתפילה את יראת הכבוד כלפי ראש השנה; "ראש השנה מגיע כל שנה", הביע את דעתו אוהד דטרויט, "אבל אנחנו לא זכינו באליפות מאז 1909". הם לא הבינו את הבעיה.

נוצרים משחקים בפסחא ובחג המולד, שלא לדבר על ימי ראשון. ללא תקדים אמיתי, לגרינברג לא היה לאן לפנות פרט לנשמתו. המתאגרף היהודי ברני רוס אמנם הודיע כי לא ייקח חלק בקרב שנקבע לראש השנה, אך עשה את בין היתר מסיבות כלכליות, מודע לכך שרבים מיהודי העיר יעבירו את היום בבית הכנסת. יהודים שיחקו בליגה לפניו - ארבעה במקביל אליו - אך הוא היה הראשון להפוך לכוכב, שונה במימדי גופו - 1.92 מטר ולמעלה מ-90 ק"ג - מיתר בני עמו.

לבסוף בחר לשחק וחבט לשני הום ראנים, הריצות היחידות שהשיגה קבוצתו בניצחון החשוב על בוסטון. מאוחר יותר, בשיחה עם הוריו, התנצל שחזר בו מהבטחתו שלא לשחק. אמו קיבלה זאת בהבנה, לא כך אביו. הוא השביע את בנו שלא לשחק ביום כיפור, תשעה ימים מאוחר יותר. יום למחרת, כותרת שער ה-"Detroit Free Press" הייתה "שנה טובה, האנק". בעברית.

כשסנדי קופקס בחר להעביר את יום כיפור בבית כנסת במינסוטה במקום על התלולית במשחק הראשון של הוורלד סיריס ב-1965, הפך לאייקון יהודי-אמריקאי. קבוצתו הפסידה, אך הוא זכה לתמיכה מלאה של חבריו. "שפר מזלו לשחק בעיר - לוס אנג'לס - עם קהילה יהודית רחבה ובאקלים ליברלי בהרבה", כתב דיוויד אפשטיין ב-"JEWISH DAILY FORWARD". קופקס, "הזרוע השמאלית של אלוהים", שב והגיש במשחקים 2, 5 ו-7, ניצח בכולם וזכה באליפות. ב-2001 הלך בעקבותיו שון גרין, אף הוא מהדודג'רס, ולא שיחק במשחק גורלי מול סן פרנסיסקו. "אין דבר שהייתי רוצה לעשות יותר מלשחק במשחק הזה", הסביר, "אך יש דברים שקודמים לרצוני".

"הגיע יום כיפור - יום צום קדוש עבור כל יהודי באשר הוא
והאנק גרינברג, נאמן למורשתו,
העביר את היום בחברת בני עמו ולא הגיע למגרש.
אמר מרפי למולרני, 'אנחנו נפסיד את המשחק',
אנחנו נחסר אותו בהגנה כמו עם המחבט,
אך הוא נאמן לדתו - ויש לכבד אותו על כך".
(קטע מתוך פואמה מאת אדגר גאסט, שהופיעה למחרת הניצחון על בוסטון ב-"Detroit Free Press").

השימוש בשמות 'מרפי' ו-'מולרני', שמות איריים מובהקים, הוא קטגורי. הגוים, שטרם המשחק הביעו חשש מ-"בגידתו" של היהודי, התפנו כעת לכבד את מסורתו, גם במחיר ההצלחה של קבוצתם. שמונה ימים לפני כיפור, ניתן היה כבר להעריך כי גרינברג לא יקח חלק במשחק מול היאנקיס. התנהלותו באותה תקופה, ותרומתו המכרעת לניצחון החשוב בראש השנה, שירתה את הקהילה היהודית בשני מובנים; היא תרמה לתחושת הגאווה שלהם בימים לא פשוטים, כשלרובם קרובים באירופה מעליה הלכו והתקדרו השמיים.

בעזרת המחבט, במשחק הפופולרי ביותר במדינתם החדשה, הוכיח גרינברג כי ביכולתם להשתלב באמריקה ולהתערות במחזור הדם של החברה. בנוסף, הכבוד שהפגין לערכי המסורת הוכיחו כי ישנו שביל זהב, המאפשר להציב רגל אחת בעולם הישן, המסורתי, ורגל אחרת, בזה החדש, הוא ביתם הנוכחי. ב-19.9, בזמן שחבריו ערכו את אימון החימום לקראת המשחק מול היאנקיס, נפתחו שוב הדלתות של "שערי צדק", ולבית הכנסת נכנס אדם גבוה ורחב כתפיים. המתפללים קמו על רגליהם ומחאו כפיים. הטייגרס הפסידו. למחרת הבטיחו את אליפות החטיבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#