בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג הפוטבול

צייד ראשים יוצא אל העולם

מעצרו האחרון של אלדון סמית' מהווה דוגמה נוספת לשחקנים שמתקשים ליישב את אופיים הרצחני על המגרש עם החיים מחוצה לו

4תגובות

1. במדשאת אחד הבתים בשכונת סילבר קריק שבסן חוזה עומד עץ, רוב ימות השנה באין מפריע. בשבע בבוקר ביום שישי האחרון פגע בו הג'יפ של אלדון סמית', הליינבקר של סן פרנסיסקו והאיש שמאז הגיע לליגה ב-2011, קטל יותר קוורטרבקים מכל אחד אחר בו בזמן שהוא נלחם במספר זהה של שדים המתרוצצים בתוך ראשו. תחת השפעת אלכוהול וכשברשותו מריחואנה ללא מרשם (חומר האסור לשימוש, כך או אחרת, על ידי הליגה), עלה רכבו של סמית' על המדרכה ופגע בגזע העץ בעוצמה המזכירה התנגחויות בקו ההתנגשות. כעבור מספר שעות שוחרר בערבות עצמית של 5,250 דולר.

בדומה לציידי ראשים אחרים בליגה, גם סמית' מתקשה לעיתים ליישב את אופיו הרצחני על המגרש עם הצורך להתנהל באופן מרוסן בהרבה מחוצה לו. "יש שחקנים שמקשיבים, ויש כאלו שלא", אמר הטייט-אנד ורנון דיוויס בהתייחסו לשיחות הרבות שמקיימים השחקנים בינם לבין עצמם בניסיון להישמר מצרות, "אתה יכול להוביל את הסוס אל המים, אבל אתה לא יכול להכריח אותו לשתות".

אי־פי אי–פי

סמית', שנעצר לפני קרוב לשנתיים בחשד לנהיגה בשכרות ונתבע בימים אלו על אירוע ירי שהתרחש בביתו, הוא סוס עיקש במיוחד. "אני מצטער", אמר סמית' שלשום, והודיע כי יפנה לקבלת עזרה. איש לא מאמין לו, בעיקר לא הוא עצמו. קצת יותר מ-48 שעות לאחר ששוחרר, כבר שותף במשחק מול אינדיאנפוליס. "לא ראינו טעם להשאיר בחוץ שחקן שהביע נכונות לשפר את דרכיו וממילא מקבל שכר", הסביר ג'ד יורק, מנכ"ל הפורטי-ניינרס. העלמת העין, שמאפשרת לסמית' להתייחס לחיים עצמם כמו אל משחק פוטבול אחד גדול, בו מותר לו לעשות כמעט הכל, עלולה לדרדר אותו לתהום. מוטב לו, ולפורטי-ניינרס, להתעורר במהרה.

בשנתיים האחרונות הצרות היחידות של ג'ים הארבו וסן פרנסיסקו יכולות היו להתרחש רק מחוץ למגרש. בעקבות ההפסד הביתי 27-7 לאינדיאנפוליס ומאזן 2-1, השטויות של סמית', כמו התחזיות האפוקליפטיות ביחס לתפקוד הגנה בלעדיו (הוא ייעדר מהמשחק מול סנט לואיס בלילה שבין חמישי לשישי בכפוף להחלטת הליגה), מחווירים לעומת הקושי של קולין קאפרניק לקדם את ההתקפה. מספריו בהפסדים לסיהוקס ולקולטס מזעזעים - 277 יארדים בפחות מ-48 אחוזי דיוק, עם שישה איבודים ואף לא טאצ'דאון אחד.

אינדיאנפוליס היתה הראשונה להפנים את הלקח שהגנת סיאטל לימדה את הליגה כולה בשבוע שעבר; הדרך לבטל את ההתקפה של הפורטי ניינרס היא לא למנוע מקפארניק לרוץ, כפי שאולי מתבקש להסיק מהאנרגיה והכוח המתפרץ שמלווים כל נשיאה שלו, אלא דווקא לבטל את אופציית המסירה. גם אם יכולתו כרץ חורגת מהמוכר לשחקנים בעמדתו, ניצחונות ב-NFL מושגים באוויר. בשל כך, ואולי גם מתוקף הוראה מגבוה בעקבות החשש מההשלכות של היתקלויות תכופות עם שחקני הגנה, קאפרניק פונה העונה לריצה רק כמוצא אחרון.

בניצחון על גרין ביי במחזור הפתיחה, חתך קאפרניק את הפאקרס עם 412 יארדים באוויר ושלושה טאצ'דאונים, תוך שהוא מסתפק ב-22 יארדים בלבד על הקרקע. שבוע לאחר מכן, נדבק ריצ'ארד שרמן לאנקוון בולדין, הרסיבר המועדף עליו, הרשה לו לתפוס שני כדורים בלבד והכריח את קאפרניק לחפש את האור בעזרת הרגליים. הוא השיג 87 יארדים בממוצע נאה של 9.7 לנשיאה, אך זה לא הקנה לפורטי-ניינרס יותר משלוש נקודות. לאחר שימצא את הדרך להחיות את משחק המסירה, יתפנה הארבו לטפל בסמית', אם צריך בשוטים ועקרבים. "מה עבר לך בראש?", יצרח על בן ה-24, וסמית' ישבע שבאותו רגע, בשבע בבוקר, דמה העץ בעיניו לאנדרו לאק, הקוורטרבק של הקולטס, במצב של דאון שלישי ו-2 יארדים, והוא פשוט עשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב:
 

2. ב-2011 הואשמה אינדיאנפוליס ב"טנקינג", הפסדים מכוונים על מנת להבטיח את זכות הבחירה בלאק בדראפט. 18 משחקי עונה סדירה וביקור בפלייאוף מאוחר יותר, העביר לאק את הקולטס שינוי של 180 מעלות; מקבוצה שמקריבה את ההווה לטובת העתיד לזו שוויתרה ביום רביעי האחרון על בחירת סיבוב ראשון בדראפט הקרוב כדי לצרף את טרנט ריצ'רדסון, הרץ האחורי של קליוולנד ומי שנבחר שני מקומות בלבד אחרי לאק.

מחשבה יוצרת מציאות, אבל גם פציעות; במהלך השבוע התבשרו הקולטס כי פרט לויק בלארד, הרץ האחורי שקרע את הרצועה בברכו וסיים את העונה, יאלצו מעתה ועד להישמע הגונג להסתדר גם ללא שניים משחקני קו ההתקפה - הגארד דונלד תומאס והטייט-אנד דוויין אלן. סופה הפתאומי של שיטת שני הטייט-אנד שהנהיג צ'אק פגאנו אפשר לקולטס להשקיע מאמצים בהגשמת מטרה נוספת – יצירת משחק קרקע מאיים, דווקא על רקע היחלשות החוליה שתפקידה לרווח את השדה עבור הרץ האחורי.

ריצ'רדסון - בדומה למארק אינגרם, בוגר אחר של אלבמה שהתקשה לעשות את המעבר מההתקפה מוטת הריצה של נייק סייבן ל-NFL – אולי לא מספיק טוב בכדי להיות הרץ המוביל של קבוצה עם אספירציות תחרותיות, אבל מה שבטוח – אהמד ברדשואו, שהגיע הקיץ כמחליף לבלארד, לא יכול להרשות לעצמו לחשוב כך. מתודלק בחומר בדלק היקר מכולם – הצורך להוכיח שהוא עדיין רלוונטי – רץ ברדשואו ל-95 יארדים ב- 19 ניסיונות, והגיב לטאצ'דאון מוקדם של ריצ'רדסון באחד משלו.

"בליגה הזאת, כשאתה מתבגר הם מראים לך את הדרך החוצה", אמר ברדשואו בן ה-27, מבוגר במונחי התפקיד, "הם בוחרים בדראפט שחקנים צעירים ונותנים להם יותר ויותר זמן על המגרש". במילים אחרות – הג'יאנטס, עמם זכה בשני סופרבולים, והעדפתם את דיוויד ווילסון בן ה-22. "רגע", אמר לפגאנו וריצ'דרסון, לקופלין ולווילסון, בלילה שבין ראשון לשני, "אני עדיין כאן".

אי–פי

3. כשארון רוג'רס נגד בכדור בפעם הראשונה, כבר היתה התוצאה 0-14 לסינסינטי. שוב, עשה רושם, דחקו גרין ביי את הקוורטרבק שלהם לפינה, בודקים בתנאי קיצון האם בכוחו לחלצם מצרה נוספת וסכנת מאזן שלילי. כרוניקת הקטסטרופה: טאצ'דאון של ג'יובאני ברנארד, פעלולן מולד, בדרייב הראשון, ואחד נוסף של בנג'רבוס גרין-אליס הודות לגמלוניותו של ג'רמי רוס, מחזיר בעיטות הפתיחה המבולבל של הפאקרס, ששגה בהערכת מסלול הכדור, לא הצליח להשתלט עליו ואפשר לאנדי דלטון להתחיל דרייב נוסף, מרחק נשיפה מהאנדזון. אמש נקרא למשרדו של טד תומפסון, הג'נרל מנג'ר. "תסתכל טוב, זה למבו פילד", אמר לו, כמו מסמן על ארץ מובטחת שבשעריה לא ייכנס עוד, והודיע לו על שחרורו. שכר ועונש הולם עבור מי שעשה טעות דומה גם בפלייאוף מול הפורטי-ניינרס בעונה שעברה.

פרט לאצבעות החמאה של רוס, חשפו הדקות הראשונות באוהיו את החסכים הרבים של הפאקרס, מעל כולם - הגנה פריכה שלעיתים אין לה דבר להציע זולת הסטאר-קווליטי של קליי מת'יוס, ומשחק ריצה שאינו הולם את הרמות הגבוהות של ה-NFL. תוך כדי תנועה צצו גם בעיות פרסונאליות; ג'יימס סטארקס נפצע בברכו, וללא אדי לייסי, שספג זעזוע מוח במשחק מול וושינגטון, נסמכו הפאקרס על הראנינג בק השלישי בהיררכיה, הרוקי ג'ונתן פרנקלין. ג'רמייקל פינלי, מהיעדים המועדפים על רוג'רס, אובחן עם זעזוע מוח משלו לאחר תיקול קשה ברבע הראשון. כשניסה לשווא לקום על רגליו ולהתייצב, נראה כאדם הצועד על גשר בשעת רעידת אדמה.

אם כבר להיות תלוי במישהו – שיהיה רוג'רס. כמו בד קאנבס שהתמזל מזלו להימצא בסטודיו של פיקאסו, מחכה לפרץ יצירתיות של גאון. החדשות הטובות – 5 וחצי דקות לסיום הרבע השלישי היתה התוצאה 14-30 לגרין ביי. החדשות המעניינות – לרוג'רס לא היתה כל נגיעה בדבר. מספריו ב-25 הדקות הראשונות מזעזעים; 2 מ-9 ל-25 יארד. אם היה מוסיף לכך איבוד או שניים, אפשר היה לחשוב שברנדון ווידן, או בליין גאברט ירחם השם, חטפו את רוג'רס, קשרו אותו לעמוד בחדר ההלבשה ותפסו את מקומו מאחורי אוון דיטריך-סמית'.

רויטרס

אורגיית איבודי כדור של הבנגלס – ארבעה ברצף – ומשחק קריירה של פרנקלין (103 יארדים), כיפרו על יום הכיפורים של רוג'רס; אל הרבע הרביעי, המכריע, התייצב עם פחות מ-150 יארדים, וסיים אותו בהפסד 34-30 ושני איבודים, לראשונה מזה 41 משחקים. בדיוק כשעמדה לגלות שהם מסוגלים להציל את עצמם בכוחות עצמם, התערב רוג'רס וחשף ברבע אחרון חלש עד כמה זו הקבוצה שלו, ושלו בלבד, והצית מחדש את הדיון סביב הקושי של הפאקרס לנצח משחקים צמודים. "משחק מתסכל. שיחקתי רע. ההגנה היתה מספיק טובה כדי שננצח", אמר בסיום. הוא עוד יפרע את החוב.

4. דויד דה קסטרו, הגארד של פיטסבורג ובחירת הסיבוב הראשון של הארגון בדראפט 2012, החמיץ את מרבית העונה שעברה בגלל פציעה שנגרמה מאש כוחותיו; התאקל מרכוס גילברט, בחור עם כוונות טובות, ביקש לעזור לדה קסטרו להתמודד עם מארסל דאריוס מבאפלו, אך מצא עצמו, מגושם, מטיל את כל כובד 150 הקילוגרמים שלו על רגלו הימנית של דה קסטרו. טוב לא יכול לצאת מזה.

דה קסטרו התאושש, וחזר כדי להיות אחד האנשים שיפלסו את הדרך לג'ונתן דוויר ופליקס ג'ונס, הרצים האחוריים. במחזור הפתיחה מול טנסי גילה את צדו השני של המטבע הספציפי הזה. דה קסטרו מעד, נחת על ברכו של מורקיס פונסי, הסנטר והדמות הדומיננטית ביותר בקו הקדמי של של הסטילרס, והוציא אותו מכלל שימוש. "זה קורה לפעמים", אמר מי אם לא גילברט.

רויטרס

פציעתו של פונסי עיוותה את הקו הקדמי של פיטסבורג, יחידה מפוקפקת ממילא. שבועיים לאחר אותה פציעה, במאזן 3-0, לרשותם משחק הריצה החלש בליגה פרט לג'יאנטס וקוורטרבק שאלמלא היה אמן הימלטות, הודיני עם קסדה, היה מופל הרבה יותר מעשר פעמים, מספר המעיד יותר על יכולות האלתור של בן רותל'יסברגר מאשר על ההגנה שמספקים שומרים הראש שלו.

מספר ימים לפני המשחק מול שיקגו זימן ביג בן את שחקני הקו לשיחה. "אתם הכי טובים שיש", אמר להם, מנהיג אמיתי, "הייתם הכי טובים בתיכון, הכי טובים בקולג', ועכשיו אתם כאלו ב-NFL". דה קסטרו, ניתן להניח, התקשה ליישר אליהם מבט. "זה נכנס לו עמוק לראש", אמר בצער מתאם ההתקפה, טוד היילי, על טיפוס שקט ועצור שתעלול ציני של הגורל הפך אותו לדמות טראגית, אחד שבפניו שתי אפשרויות – להיפצע, או לפצוע.
הסטילרס הפסידו 40-23 במשחק, בו הגנת הברס צלחה כמעט ללא מאמץ את קו ההתנגדות המעורער של דה קסטרו וחבריו, ייצרה שלושה פאמבלים והאכילה את רותל'סברגר דשא מספר זהה של פעמים.
 

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#