בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הצהוב

צודק, או סתם מעצבן?

לא, לא פאולו סוזה, אלא האוהד מהשורה מתחת שיורה מילים, קללות וחתיכות גרעינים. זה שאף פעם לא מרוצה, אפילו לא מהמקום הראשון

5תגובות

אתה מנסה להימנע מהצטלבות המבטים, מקפיד לצמצם את העיניים כאילו אתה מסתכל ישר לתוך השמש ומעמיד פני עסוק, עסוק בכל דבר אפשרי פרט לשיחה עם האוהד המעצבן שיושב בשורה מתחתיך. הוא יורה על כולם - מלים, קללות וחתיכות גרעינים - ואתה רק מנסה להימנע מהרגע בו העיניים שלו יתבייתו על שלך והוא יבין שהנה זה קורה, יש מישהו שהוא יכול להפנות אליו את התובנות שלו. יש כתובת לניתוחיו המלומדים.

אחרי שהבנת שנכשלת במשימה יש רק רגע אחד כואב וקשה אף יותר: הרגע בו אתה מבין שהוא צודק. האוהד הזה, זה שאף פעם לא מרוצה, שיודע טוב יותר מהמאמן, שמדבר כאילו הוא נוכח בכל אימון ויודע מה מצב הרוח של כל שחקן כמו היו דמויות סימס אצלנו במחשב, האוהד הזה, כן - הוא צודק.

למה הוא פותח עם שלושה קשרים אחוריים, הוא רוטן בקול ומנסה לשכנע אותך בצדקת דרכו וטרונייתו. אשדוד זה מכבי חיפה? אפילו מול בורדו שיחקת עם שני חלוצים ושני קשרים. למה בן חיים פותח? איפה מיכה? למה השוער הזה עולה עד החצי? למה מיטרוביץ' גוזל דולרים מחשבון הבנק של הדוד מיץ'? אבל איפה מיכה? נאום התוכחה פורץ בשצף-קצף, סימני שאלה קומיקסיים מהבהבים בעיניים, וכולם סביבו שותקים. לא רוצים שהבחור שאף פעם לא מרוצה, זה שייצא כמה דקות לפני סוף המשחק, זה שיספר לכל מי שיסכים לשמוע כיצד היה עושה הכל אחרת – לא רוצים לתת לו לדעת שהוא צודק. ברוב הדברים, כן? כי בכל זאת, הוא ממש מעצבן ודיבר המון שטויות, אבל הוא די צודק ואתה לא מבין למה זה מגיע לך.

שרון בוקוב

אתה הרי יודע שעשית הכל טוב: לא דיברת הרבה ביום המשחק, לא הערת שדים מרבצם, לא התפארת, התרברבת או זלזלת. אפילו זייפת יראת כבוד לאשדוד, לאצטדיון המכוער שלה ולבניינים שמתעקשים להזכיר לך שלמרות שהקבוצה שלך נראית כל כך יפה ואירופאית על הדשא – אתה עדיין תקוע פה. במקום ההוא שיאיר לפיד מתעקש להוכיח שאין לו תחליף. אבל למרות זאת, כל הסימנים העידו שלא תצא מכאן עם שלוש נקודות: מנחוס המחזור החמישי, האצטדיון באשדוד, ניר קלינגר, חולצת הנאחס שהחבר התעקש ללבוש בתקווה שהיום המזל ידפוק פרסה, קבוצה ישראלית אחרי ניצחון גדול באירופה, קצת מנשה משיח ועוד לא מעט ניר קלינגר.

בניגוד למיתוג הרע שלה, 0-0 זו תוצאה יפה בכדורגל. יש בה משהו רומנטי, ארכאי ומתקדם בו זמנית. 22 שחקנים שהמקצוע שלהם הוא לנצח, כלומר להבקיע, כלומר להימנע מהתוצאה, מעבירים 90 דקות בלנסות לשבור אותה ולא מצליחים. אם הלב לא היה עסוק בתפילות ועסקאות מפוקפקות עם כוחות עליונים הוא היה מרחם עליהם. הם כל כך משתדלים, אבל לא הולך להם. הם לא מצליחים. הם נכשלים שוב ושוב. בעשר הדקות האחרונות ה-0-0 מקבל הילה מסוימת: צד אחד מנסה להימנע ממנו בכל מחיר, צד שני מחבק אותו כמוצא שלל רב, או לפחות נקודה יקרה. והכל כל כך שביר. הכל תלוי על בלימה. התקפה מתפרצת, בעיטה חופשית, 5 דקות תוספת זמן ועדיין 0-0. ולמרות הכל אתה מאמין שהוא יישבר. שהם יישברו. שקלינגר יתפרק.

אבל זה לא קורה. למרות שהיית בטוח שפינג-פונג "הגאון"-"מה לעזאזל הוא עושה?" ע"ש פאולו סוזה, יוכיח לך, לכולם, ואפילו לאוהד המעצבן בשורה מתחתיך, שהפורטוגלי באמת יודע מה הוא עושה. ש"המהלך הגאוני" שלו - שתומצת על ידי אדם שמאוד אוהב את מספר 15 ולא כל כך מבין את האיש על הקווים לכדי "להכניס את מיכה דקה 60 ולהתפלל" - יעבוד שוב וישבור את התוצאה, יהפוך אותה לבינארית. ולא משנה מה, לא משנה איך: שלושה קשרים, שלושה בלמים, שלושה חלוצים – כל מה שיביא שלוש שעות שמחות של עמידה בפקקים. אבל לא, גם אחרי 5 דקות תוספת זמן ומחצית שנייה בה שיחקו 19 דקות נטו (האשדודים היו עסוקים בלשכב על הרצפה, בכל זאת, יש כרישים בעיר) התוצאה ננעלת על 0-0. עדיין בראש הטבלה, עדיין ללא שער חובה. עדיין ללא הכרעה בשאלה כמה גאון הסוזה הזה וכמה צודק האוהד המעצבן מהשורה מתחתיך.
 

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#