בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג הפוטבול

כל מה שצריך זה טום בריידי

למרות שחסרות לו חמש ממטרותיו בעונה שעברה, הקוורטרבק של ניו אינגלנד מוביל אותה למאזן 1-5, כולל קאמבק שהאיר, שוב, את גדולתו

8תגובות

1.הנה ניעור דרו בריס משנתו, שטוף זיעה קרה. בחלומו הוא מקבל את הכדור מבריאן דה לה פואנטה, לוקח שני צעדים לאחור, מביט ימינה ומציץ לשמאל, מתמתח על קצות האצבעות בכדי לראות מעבר לענקים בקו ההתנגשות – וכלום; לא מארקיז קולסטון כי אם רוקי מאוקלהומה בשם קני סטילס, לא לאנס מור אלא ניק טון, רסיבר אלמוני מוויסקונסין. נפקדים גם ג'ימי גרהאם, דארן ספרולס או פייר תומאס.

העריכו את תגובתו של מאט ריאן, עת יגלה כי עליו להניע את ההתקפה של הפלקונס ללא רודי וויט, חוליו ג'ונס וטוני גונזאלס; שוו ברוחכם את ההבעה על פניו של טוני רומו, עת יבשר לו ג'רי ג'ונס כי דז בראיינט, ג'ייסון וויטן ומיילס אוסטין – שלושתם, בבת אחת – נלקחו ממנו, כמו יריד טקסני גדול שהוקם רק בכדי לנדוד הלאה, אל העיר הבאה. כל מה שחשבת שאתה יודע על התופסים שלך - החיתוכים שייחודיים רק להם, המסלולים שהם מבצעים טוב מכולם – כדאי שתדע מחדש.

עבור טום בריידי לא מדובר בסיוט הלקוח מגבולות התודעה, אלא במציאות. שישה משחקים לתוך העונה הנוכחית, כפסל שנלקחו ממנו כליו, נדרש בריידי, ארכיטקט ההתקפה הטובה בליגה בסתיו שעבר, להסתדר ללא חמשת המטרות המועדפות עליו בעונה הקודמת, הכתובת ל-338 ממסירותיו (84% מסך אלו שהשלים), 3,984 מהיארדים שכיסה (83%) ו-29 מהטא'דאונים שהשיג (83%). לכאורה, בריידי הוא כיום 17 אחוז מה שהיה בעבר. המע"מ של עצמו, ותו לא.

ארבעה מתוכם כנראה כבר לא ישובו לעולם, איש-איש מסיבותיו; ווס וולקר, רסיבר הסלוט, התופס הבולט של הפטריוטס בחמש העונות האחרונות ובעליו של מספר שיאי מועדון בתחום, חתם בדנוור לאחר שלא הצליח לשכנע את רוברט קראפט כי הוא שווה את מה שהוא דורש. פייטון מאנינג לא יכול להפסיק לצחוק, ולמסור; 74 תפיסות ולמעלה מ-900 יארד לא עמדו לזכותו של ברנדון לויד – עונתו השנייה בטיבה בקריירה – ובמארס אמרו לו, במלים אחרות, שיילך ויחפש את החברים שלו בכל מקום שהוא לא פוקסבורו; על פי תעודת הזהות, דני וודהד הוא רץ אחורי. בפועל, תואם ספרולס, צבר בשלושת שנותיו בפטריוטס כמות דומה של יארדים באוויר (982) ובקרקע (1,199). כל זאת לא מנע ממנו להישלח הרחק ככל הניתן, מצפון-מזרח לסן דייגו שבדרום-מערב; ארון הרננדז? אם ישוב לשחק, יהיה זה במדי נבחרת הכלא, במשחק נגד הסוהרים.

רק רוב גרונקווסקי עוד עשוי לספק לבריידי בעתיד זוג ידיים מוכר ובטוח - העניין שהוא, כרגיל, פצוע. חסרונם של הגרונק והרננדז משמעותי במיוחד – שני הטייט-אנדס היו בשתי העונות האחרונות חלק מהייחוד שבהתקפת הפטריוטס, מטרות כבדות גוף אך קלילות רגליים באופן יחסי, שחצבו בהגנות היריב דרך המרכז. בלעדיהם, חלה ירידה של למעלה מ-600 אחוזים במספר התפיסות של שחקני העמדה לעומת אשתקד.

גרונקווסקי, כמו יצא מאותה גלופה גדולת ממדים ממנה נוצר גם גרהאם, שימש השבוע כיריב אימונים לקורנר-בק אקיב טאליב, ששיתק לחלוטין את הטייט-אנד של הסיינטס, מוריד אותו מ-118.6 יארדים בממוצע למשחק לאפס מוחלט. ללא ארבעה מכליו ההתקפיים הבולטים, וכשהחמישי משמש כבובת ריסוק עבור ההגנה – מוליך בריידי את ניו אינגלנד למאזן 1-5. דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. מוגזם יותר יהיה רק אם יבקשו ממנו למסור מבלי להשתמש בכדור.

"הבי לי את בנייך היגעים, העניים, ערב רב של המונים", נכתב על לוח הברונזה בפסל החירות, וגם על לוח השרטוטים במתחם האימונים של הפטריוטס. 73 שניות וללא פסקי זמן, מרחק 70 יארד מהאנדזון של הסיינטס ובפיגור 4 נקודות, הוציא בריידי לפועל מהלך שמקומו כמיצג אור-קולי במוזיאון שיחגוג ביום מן הימים את גדולתו. הוא כלל מסירות לג'וליאן אדלמן (בחירת סיבוב שביעי בדראפט 2009), אוסטין קולי (שחקן שכר מינימום ששוחרר בתוך חצי שנה מאינדינאפוליס ומסן פרנסיסקו, התאמן עם הקבוצה שש פעמים בלבד ושותף רק משום שדני אמנדולה, תופס אחר, נפצע), ארון דובסון (רוקי ממכללת מארשל הקטנה) ואחת, מכרעת, חמש שניות לסיום, אל קנברל תומפקינס (רוקי שהוחתם כשחקן חופשי לאחר שלא נבחר בדראפט האחרון).

בריידי הצעיד את הפטריוטס למול יציעים חצי ריקים. ללא חבריו לחוליה, ננטש גם על ידי אוהביו. רבים מהם, אלו שחזו בו עושה את כל מה שעולה על הדעת וגם כמה דברים שממש לא, נטשו את פוקסבורו בכדי לצפות בשידור הטלוויזיוני של המשחק השני בסדרת הגמר של האמריקן ליג, בין הבוסטון רד סוקס לדטרויט טייגרס, מוותרים על קונצרט בכדי לראות MTV. כמה הולם שאת אחת משעותיו הקשות - בואכה משחק שני ברציפות ללא מסירה לטאצ'דאון - הפך לאחת מהגדולות שידע.

זה רק הוא, הכדור, וצללים בכחול, חיילים אלמונים שמאיישים עמדות שנתפסו בעבר על ידי ענקים דוגמת רנדי מוס. בריידי הוא קוורטרבק עם שלוש טבעות אליפות שעדיין מתרגש מהאפשרות להוכיח. "יש לי ביטחון בתופסים האלה", אמר בסיום, ובצניעות לא אופיינית השמיט את המשך המשפט – "ובעיקר בעצמי". שניות קודם לכן העניק לו ביל בליצ'יק חיבוק וטפיחה אבהית על השכם, כמו אומר לו "זה אתה, זה רק אתה שאני צריך, ולא מעבר". 50 קילומטרים משם, בפנווי פארק, ולמשמע דבר הניצחון הדרמטי, קמו אלו שוויתרו על בריידי כמו אלו שלא היו שם מלכתחילה, ומחאו כפיים.

צפו מהלך שמקומו כמיצג אור-קולי במוזיאון שיחגוג ביום מן הימים את גדולתו של בריידי:


2. לפעמים מחכים שנים להזדמנות שניתן לאבד ברגע אחד. לפני המשחק מול טמפה ביי, ביום ראשון, נשאל צ'יפ קלי אם מייקל ויק, בכפוף להחלמה מהפציעה בשריר הירך, יהיה הקוורטרבק הפותח של האיגלס. תשובתו - "כן", חד משמעי - תאמה את ההערכות המוקדמות לגבי האופן בו יבצע את המעבר מהמכללות אל המקצוענים. מי שהנהיג משחק התקפה לא קונבנציונאלי ומהיר במיוחד בתקופתו באורגון, העניק את המפתחות לעמדה לויק, בהתאם לתפישה כי סגנונו מחייב קוורטרבק נייד, אחד שמסוגל גם לרוץ עם הכדור ולא רק למסור אותו.

שלושת הטאצ'דאונים של ניק פולס, קוורטרבק פוקט מובהק, בניצחון 20-31 על הבאקנירס האומללים, שינו במעט את התמונה. "אני לא עונה לשאלות היפותטיות", השיב קלי למי ששב ותהה האם יהיה לויק להיכן לחזור, לכשיתאושש. במקרה הזה, בין השורות הן השורות עצמן. קלי ערוך לבצע שינוי פרסונאלי וקונספטואלי על סמך מקרה מבחן מצומצם של משחק וקצת.

ויק כבר גבר על פולס באימוני טרום העונה. "הוא לא יידרש להסתכל מבעד לכתפו", הבטיח קלי, מבקש לנסוך ביטחון במי שחש כי זקוק לו במיוחד, לאחר עונה לא פשוטה (12-4) בלשון המעטה, בה נסדקו לא רק צלעותיו, אלא גם המוניטין שלו. חבריו הרבים של ויק בקבוצה, מתודלקים בתחושת האחווה המזכירה את זו השוררת בין חיילים למפקדם, הריחו שעלולה להיווצר בעיה ומיהרו להתייצב לימינו, על אף פתיחה מהוססת לעונה. "מייק הוא הקוורטרבק הפותח, זה כבר נקבע", הצהיר לשון מקוי, הרץ האחורי – נוטל על עצמו סמכות שאיש לא העניק לו – המציג יכולת נהדרת, בין היתר בשל סגנון המשחק שמתווה ויק. מעניין מה דעתו של ריילי קופר, הרסיבר שיותר מהכפיל ביום ראשון את כמות היארדים שצבר עד כה העונה.

נסיכים הופכים מלכים רק עם מות אביהם, ופציעות מולידות אגדות, או לכל הפחות הזדמנויות חדשות: אין לדעת מה היה עיסוקו של קולין קאפרניק היום אלמלא זעזוע המוח של אלכס סמית'. שאלת הנאמנות של קלי, ששם את מבטחו בויק אך גם הצהיר כי מתקיימת תחרות תמידית על כל עמדה, היא ספיח לנושא רחב בהרבה: מקומם של הקוורטרבק ומחליפו בעידן בו – בשל פציעות, השעיות ושערוריות אחרות – נתונה העמדה בסכנה גדולה מאי פעם. חוק לא כתוב של המשחק קובע ששחקן לא מאבד את תפקידו בשל פציעה. המקרים האחרונים מלמדים אחרת.

אי–פי

פרט לויק, נפצעו גם אי.ג'יי מניואל מבפאלו, בליין גאברט (ג'קסונוויל), כריסטיאן פונדר (מינסוטה), ג'ק לוקר (טנסי), טרל פריור (אוקלנד) ומארק סאנצ'ז (ג'טס, אם כי לפני פתיחת העונה). כולם קוורטרבקים בתחילת דרכם, עבור חלקם עלולה מכה קלה בכנף להפוך להתרסקות. חלקם כבר חזרו לתפקידם, אחרים יגלו בעתיד אם יהיה להם לאן.

ברנדון ווידן נפצע, וכשנדמה היה שנמצאה לקליוולנד הגאולה בדמות בריאן הויר, נפצע גם הוא. לאלו ניתן לצרף את ג'וש פרימן ששוחרר מטמפה ביי, ואת מאט פלין שיועד לנעול את נעליו של פריור, אך בדומה לעונה שעברה בסיאטל עם ראסל ווילסון, נזרק לספסל ובהמשך אל שוק העבודה.

בכל הקשור ל-NFL, הדלתות בכניסה לגן עדן הן מהסוג שמסתובב - נכנסים דרכן ויוצאים מבעדן באותה נשימה. זוהי, עושה רושם, שעתו של פולס. אל תיפול רוחו של ויק. חבריו לקבוצה, כמו שחקני היריב שיתורו כעת אחר כל מפרק בגופו של מחליפו, עדיין לא אמרו את המלה האחרונה.

אי–פי

3. לא ברור איזו דרך קצרה יותר – מ-14-2 בעונה שעברה ל-0-6 (קנזס סיטי), או מאליפות ב-2011 ל-6-0 (ניו יורק ג'איינטס). שתיהן אפשריות בליגה בה ניתן להסיט כל מועדון ממסלולו, ובאופן כמעט מיידי. את ההצלחה של הצ'יפס ניתן לפרוט לבניית קו התקפה יציב ולרוח החדשה שהביא עמו אנדי ריד. עד כמה חמור המצב של הניו יורק ג'איינטס יעיד, פרט ל-16 האיבודים של איליי מאנינג (5 יותר מקרסון פאלמר, השני ברשימה) ו-34.8 הנקודות שהם סופגים למשחק, הכחש שליווה את התייחסותו טום קופלין למחסור החמור של הענקים ברצים אחוריים.

"מה זאת אומרת שאין לנו רצים אחוריים?", תהה המאמן הוותיק, "יש לנו אחד, אנחנו מוכנים". האופן הציני, שלא לומר מורבידי, שליווה את דבריו, הולם את דמותו הנרגנת של מאמן בן 67 שנדרש, בערוב ימיו המקצועיים, להתמודד עם כישלון מהדהד. הוא לא לקח זאת בחשבון. חוזהו מסתיים בסוף העונה הבאה, ועם כל הכבוד – הוא מבוגר מדי בשביל להתכופף ולאסוף את השברים.

קריסת משחק הריצה של הג'איינטס הוא החמור והמהדהד בגלריית הליקויים, וממנו נגזרים גם בעיות הכוונון של מאנינג. גם כאשר היו כולם כשירים, בשבועיים הראשונים, העמידו מספרים מעליבים. כעת, לא פחות מארבעה מתוכם ברשימת הפצועים; דיוויד ווילסון (צוואר) ואנדרה בראון (שבר ברגל) יחזרו לפעילות רק בנובמבר; ברנדון ג'ייקובס נפצע בירך בהפסד לשיקגו, ודארל סקוט, ששוחרר בתחילת אוקטובר והוחזר שבוע לאחר מכן, סובל מפציעה חמורה באותו אזור.

כל שנותר הוא מייקל קוקס, בחירה לפני אחרונה בדראפט וחובב הוקי מושבע, שהתגלגל לפוטבול בגיל 17 ובאופן די מקרי. הוא, מי שאולי עדיף על הקרח מאשר על הדשא, תקוותו של קופלין. בהתחשב ברמתן של הקבוצות בבית המזרח של ה-NFC, ניתן לקרוא את המשפט האחרון בנימה מזלזלת, או לחלופין - מלאת ציפייה.

רויטרס

4. מעגל החיים של ה-NFL - לפני קצת יותר מחודש, בפעולה הראשונה מאז חזר בעצמו מפציעה, פגע ברנדון מריוות'ר, הסייפטי של וושינגטון, באדי לייסי, הרץ האחורי של גרין ביי. האבחנה - זעזוע מוח. ברוך הבא, רוקי. משחקו השני בלבד כמקצוען, הפעולה הראשונה שביצע אל מול אוהדיו החדשים - מסתיימת בסוג של מצפה כוכבים, כשראשו בתפקיד המצפה. מהשפעות זעזוע מוח - חוסר הכרה, אמנזיה.

עד כמה עוצמתית היתה המכה שהנחית מריוות'ר, יעיד משחקו של לייסי בבולטימור. את 120 היארדים שהשיג ב-23 נשיאות ניתן להסביר רק כך: הוא כנראה שכח שהוא בגרין ביי, קבוצה שלא מצליחה לפתח משחק ריצה מאז נפרדה מאהמן גרין ונשבתה, עד כדי השתעבדות, בקסמי המסירות של ארון רוג'רס. הסבר אחר אפשרי, רציונאלי - בגובה של פחות מ-180 סנטימטרים ובמשקל של למעלה מ-110 ק"ג, מדובר בבובת נחום-תקום, רק יצוקה מבטון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#