בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הירוק

אל תפחד, אריק

קל להאשים את בנאדו ביכולת המאכזבת של חיפה, אבל טענתי העיקרית אליו היא בגישה. צא מהקיבעון, תהיה אמיץ - השער של גוזלן מוכיח שזה ישתלם

3תגובות

המשחק נגד הפועל עכו הוציא לי את הנשמה. באופן הכי מילולי שיכול להיות, מצאתי את עצמי בסיום המשחק רוצה להיכנס לאוטו או למקום חם אחר, ולנשום אוויר. מכבי חיפה נוטה לעשות את זה, להוציא את הנשמה, לגרום לך לאבד תקווה, להיות לחוץ מאוד. המשפט הבא שלי היה צריך בוודאי, לפי כל החוקים של תקשורת הספורט הישראלית, להתחיל במילים: "אני מאשים במצב הזה את איקס". אבל אני לא חושב שזו דרך נכונה לנתח כדורגל.

ולמה זו לא דרך נכונה? תראו, קחו את המצב הנתון עכשיו: לדעתי, מי שבאמת אחראי כאן הוא אריק בנאדו. למה? כי אני רואה על המגרש דברים שמאמן צריך לטפל בהם, ומתחילת העונה הם פשוט לא מטופלים: זה נראה לפעמים ששחקנים לא יודעים באיזה עמדה הם אמורים להיות על המגרש, משחק ההגנה עדיין לוקה בחסר, ונכון שרוטציה היא דבר חיובי לעתים, אבל שחקנים חדשים שהגיעו לחיפה צריכים להרגיש קצת יציבות, ואני בטוח שאם שמעון אבוחצירא היה משחק עשרה משחקים ברצף הוא היה מבקיע משמעותית יותר (אבל לא הייתי מהמר על כך).

אבל אני לא חושב שזה משנה לאנשים, משתי סיבות: 1. רוב האוהדים כבר החליטו מה הם חושבים בנושא. 2. הרטוריקה הזו של לחפש אשמים יוצרת רק אנרגיות רעות וחוסר לקיחת אחריות על ידי אנשים.

שרון בוקוב

המציאות היא, שבמשחקים האחרונים ניכר בבירור ששחקנים נותנים תחת. בגלל זה הקבוצה חזרה פעמיים מפיגור לניצחונות. הרי תראו את אבוחצירא, ובכוונה אני משתמש בו כדוגמא: מישהו יכול בכלל לתאר לעצמו כמה הוא מתוסכל? שלומי אזולאי בקושי מגיע להזדמנויות וכבר כבש יותר ממנו, ושובל גוזלן - משחק ראשון ומיד שער ניצחון. אבל אבוחצירא ממשיך לרוץ על המגרש ולרדת לתאקלים ולרצות את הכדור.

ויניב קטן. כמה הגב שלו כואב? השמועות אומרות שהרבה. הרבה מאוד. אבל הוא מתאמץ חבל על הזמן. מנסה ומנסה. והתגובה שלך כאוהד, היא בהתאם. נכון, במחצית הראשונה נגד עכו השחקנים גילו ריפיון, אבל בגלל זה עדיף לחטוף גול כזה בשלב מוקדם, ולא אחרי 70 דקות של כדורגל מחורבן. כמו שהיה גם בבלומפילד, שבוע קודם.

השחקנים של מכבי חיפה משנים את הגישה שלהם על עצמם. הם מבינים שלא נשאר להם דבר - פרט למלחמה ולתת את התחת. וגם המאמן שלהם יודע את זה. לאריק יש מזל גדול,  כי בניגוד לכל מאמן מאז שפיגל (כולל), אין עליו טיפה של לחץ. לא יאמן את מכבי חיפה? הוא כבר ימצא מה לעשות. הכדורגל אינו כל עולמו של מספר ארבע האגדי בירוק, גם אם הוא יצטער מאוד.

עד עכשיו יש סיכוי סביר שקראתם את זה ואמרתם לעצמכם "נו, מה הוא מחדש? ששחקנים צריכים להתאמץ?" נו, באמת. אבל כאן נכנס העניין של שובל גוזלן והמקום בו בנאדו מתחיל לשאת באשמה. זו למעשה הטענה העיקרית שיש לי נגדו העונה. תראו, יכול להיות שהוא לא מאמן כל כך טוב, אנחנו עוד נגלה את זה בקריירה - הארוכה בתקווה - שתהיה לו בארץ. אבל לא יכול להיות שכולם טועים ורק הוא צודק, ואף אחד לא רואה את זה במשך כל כך הרבה זמן.

אני לא יכול לספור אפילו את כמות הפעמים שאנשים מסביבי טענו "יאללה, שיכניס כבר את גוזלן". במגרש, בשיחות פרטיות, בשיחות פומביות. אף אחד לא מרוצה מהחלוצים, ומילא וויאם עמאשה וחן עזריאל המנודים, אבל גוזלן נמצא אצלך בסגל. הוא לא עשה בעיות, ואתה אריק, בעצמך אימנת אותו בנוער. ואני מפחד לחשוב שאולי אריק הוא מאמן פחדן, כזה שלא מצליח לקבל החלטה שאמורה לבוא לו בקלות, ולהציב את גוזלן על המגרש.

כי גוזלן והנוער הם העתיד של הירוקים מהכרמל. ובגלל זה כולם התרגשו מהשער שלו בסוף המשחק. לא בגלל הניצחון על עכו המגעילה שבזבזה זמן, אלא בגלל שמעט מאוד פעמים - גם בכדורגל - יש רגעים שבהם אתה יכול לראות את העתיד. כך למשל, אני זוכר את זה מהמשחק של טאלב טוואטחה נגד מכבי תל אביב לפני כמה שנים, כך אני זוכר את המשחק של קטן מול פאריס סן ז'רמן בגביע המחזיקות, וגם את בירם כיאל במשחקים הראשונים שלו. וזה מרגש. זה רגע שאחר כך אנשים יספרו עליו, ויאמרו "פה הדבר הזה התחיל". אז אריק - רק אל תפחד. באמת, הכל בסדר, אנחנו מכבי, ולא סתם מכבי - אלא מכבי חיפה. אנחנו לא מפחדים. מאף אחד. וגם אתה לא צריך.

נ.ב. החדשה המצערת - זו שהתקבלה שלשום באופן רשמי, למרות שהייתה ידועה כבר בעבר: איצטדיון עופר לא ייפתח העונה. האיצטדיון החדש, שהשם עופר הולם אותו (גם השם וגם האיצטדיון יפים מאוד, פלוס הוא מגיע באיחור) שיכיל 32 אלף מקומות, צפוי להביא איתו עידן חדש לאוהדי מכבי חיפה: כזה שבו כיף לבוא לאיצטדיון, כזה שיהיה נח יותר לאלה שבאים מהמרכז, כזה שבו גם למשחקים הגדולים סביר להניח שאפשר יהיה להשיג כרטיסים.

אני חושב שהדבר העצוב ביותר בכל הסיפור הזה, חוץ מזה שבאמת נמאס כבר מקרית אליעזר, הוא שאף אחד לא מופתע. וכמו הרבה סיפורים בחדשות בישראל לאחרונה, קצת נמאס מהתחושה הזו שבה אתה לא מופתע: אם כולם יודעים, אז למה אף אחד לא עושה כלום?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#