בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג הפוטבול

מהפך אל הפחת

בולטימור התמסרה לפלאקו, ניו אורלינס התאהבה בהגנה. שתיהן שילמו על כך בהפסדים קריטיים. טוני רומו ניצל מאכזבה נוספת

6תגובות

1. אפשר עוד לזכור כיצד "בולטימור רייבנס" היה מונח נרדף ל"הגנה", ו"ניו אורלינס סיינטס" דרך ארוכה יותר להגיד "התקפה". הקבוצות הללו, לפחות בראשן, כבר לא גרות שם יותר. טרל סאגס אמנם מגיע אל הקוורטרבק לעתים, דרו בריס וג'ימי גרהאם עדיין מהווים את אחד הצמדים המסוכנים בליגה - אך שתיהן חוות העונה תהליך מרתק, בו הן מאמצות לעצמן זהות חדשה, לכל הפחות מנסות, ומסיטות מעט ממרכז הכובד שלהן לעברו השני של קו ההתנגשות.

במקרה של הרייבנס, מדובר במעשה רצוני, כביכול מגובה בהוכחות. אצל הסיינטס תולדה של פוסט-טראומה. שינוי הצורה מלווה בכאבי גדילה. בדיוק כשזיהו עצמן שנית במראה - בולטימור עם ארבעה ניצחונות רצופים, ניו אורלינס מהמקום הראשון בבית - הגיעו ההפסדים הקריטיים של השתיים ביום ראשון. ברגע האמת, כשהן חייבות לנצח, הסתמכו על ישותן החדשה וגילו כי בגדה בהן. לגבי הקבוצה של שון פייטון, ההשלכות יהיו, ככל הנראה, הסתפקות במועט - ווילד קארד ואיבוד הביתיות. אצל האלופה – הבטחת הביתיות. שם, מתחת לשמיכה בסלון מחומם, ישמרו על קשר עין עם הפלייאוף.

כשג'ון הארבו ירד לחדר ההלבשה לאחר מחצית של משחק שמרני שהוליד פיגור 13-7 מול ניו אינגלנד בגמר ה-AFC, הבין מאמן בולטימור שאם הוא רוצה להימנע מהדחה שנייה ברציפות במעמד על ידי אותה קבוצה, עליו לשים את הכדור ואת מבטחו בידיים של ג'ו פלאקו. השניים החליפו מבטים, כפי שתואר בכתבה על אודות הקוורטרבק בגיליון פתיחת העונה של ESPN Magazine, ונדו בראשם לאות הסכמה. "לאורך כל חמש שנותיו של פלאקו בליגה, עמד העניין על הפרק", כתב קווין ואן וולקנבורג, "איזו קבוצה אנחנו רוצים להיות? מה הזהות שלנו? מתי אנחנו מחליטים שזה על כתפי הקוורטרבק, ולא על ההגנה, לקחת אותנו לסופרבול? המבט המשותף סיים את הדיון". שנה קודם לכן, כשהיתרון בידיו חלקים נרחבים מהמחצית השנייה, בחר הארבו לדגור על האליפסה, סומך על ההגנה שתעצור את טום בריידי. זה נגמר לא לפני שבילי קאנדיף החמיץ שער שדה על הבאזר, והוריד לטמיון תכנית משחק שלמה בגלל השפיץ של הנעל. במחצית המשחק בעונה שעברה, נשבע הארבו שלא להזדקק עוד לחסד שכזה, החליט לרווח את המשחק, להגביר את הקצב, ליצור ולא רק למנוע.

USA TODAY

זה הצליח. 21 נקודות ללא מענה ברבעים השלישי והרביעי, כולן הודות למסירות של פלאקו, סידרו מפגש מול סן פרנסיסקו בסופרבול. הזכייה המפתיעה (כשפלאקו סוגר פלייאוף עם מספרים של ג'ו מונטנה: 11 טאצ'דאונים ללא אף איבוד) ופרישתו הידועה מראש של ריי לואיס הוציאו לדרך סדרת אירועים שהתהוו לכדי קונספציה חדשה: שחרורו של אד ריד הותיר את סאגס כשריד האחרון להגנה הוותיקה והדומיננטית, הארכת חוזהו של פלאקו בשש שנים בתמורה ל-120.6 מיליון דולר משחה אותו למלך. בולטימור בחרה לראות את המשחקים מבעד למשקפיים חדשים.

"הייתי שמח למסור ל-40 טאצ'דאונים בעונה", אמר מי שלא הגיע בחמש שנותיו אפילו ל-30, "אבל לא ניתנה לי ההזדמנות". אולי העונה, חשבו. מקבוצה שהפילוסופיה שלה היא "להימנע ככל הניתן מטעויות, לשמור על הכדור ולתת להגנה לנצח את המשחק", כדבריו של הטייט-אנד דניס פיטה, לאחת ששחקני ההגנה שלה - ממבקריו הבולטים של פלאקו בעבר - מעידים בשמחה על ביטחונם הגובר בו, כמו מאתגרים אותם לקחת אותם על גבו. בקמפיין פרסומי מתוזמן, הביעו חבריו את תמיכתם בו וביקשו לציין כי בניגוד לנראה לעין, פלאקו הוא הרבה יותר מ"גרסת ה-NFLלבנץ מרחוב סומסום", כדבריו של ואן וולקנברג. מדובר, תאמינו או לא, במנהיג של ממש, גם אם בדרכו הביישנית והמשעממת, אחד שעשוי מהחומרים מהם מייצרים גיבורים.

ביום ראשון פגשו שוב בפטריוטס, נוכחת-נפקדת שנדמה כי נמצאת תמיד ברקע בכל פעם שהרייבנס עומדים בפני צומת גורלי. זה נגמר ב-41 נקודות על הצד הלא נכון של הלוח, ו-7 בלבד שהשיגה ההתקפה, עמוק ברבע הרביעי. פלאקו נחטף פעמיים, מפקד על התקפה שהניחה את הכדור יותר מדי פעמים בידיים של ריי רייס, בעונתו החלשה בקריירה, רק כדי לצפות בו נבלם, פעם אחר פעם, לאחר שהשיג יארד או שניים. פלאקו סבל מפציעה בברכו, אך אין בכך כדי לתרץ כישלון קולוסאלי שכזה ברגע האמת, פינאלה לעונה בה מסר 18 טאצ'דאונים בלבד, הנתון הנמוך ביותר מאז עונתו הראשונה בליגה; האיבודים, 19 במספר, תכופים מאי פעם; הק.ב. רייטינג נמוך מתמיד, כעשר נקודות מתחת לממוצע הקריירה. ההגנה, שבעבר ייצרה איבודים למכביר ופעולות משנות מומנטום אחרות, היתה רכה מול התקפה שתקתקה גם בערב סולידי במיוחד של בריידי. הקוורטרבק ששימש בעיקר כתחנת מעבר בין הסנטר לרצים האחוריים, לגארט בלאנט וסטיבן רידלי, וזה הספיק.

להחזיר את לואיס כבר אי אפשר, ואת ריד, יעידו יוסטון והג'טס, כנראה שלא כדאי. מה שתהיה כנראה שנה ראשונה מחוץ לפלייאוף בעידן הארבו, גורמת לבולטימור לחשוב על להמציא את עצמה מחדש פעם נוספת. היא לא צריכה, כל שכן יכולה, להתייאש מפלאקו, אך מומלץ לה לתהות עליו ועל מקומו במרכז הגלקסיה שלה.

אי-פי

הסיינטס, מנגד, גילו להפתעתם ותוך כדי תנועה כי ההגנה שלהם, זו שבעונה שעברה שברה שיאים שליליים במספר פרמטרים, השתפרה ללא היכר תחת רוב ריאן, המתאם החדש; מחזור לסיום, הרשו 19.1 נקודות בלבד למשחק (5 בליגה), 192.7 יארדים באוויר (2) ו-306.7 במצטבר (4). לפייטון היה ברור שהדרך חזרה אל הפלייאוף עוברת דרך קמרון ג'ורדן, ג'וניור גאלט וקני וקארו, ולא כבעבר – אך ורק דרך הזרוע של בריס וכפות הידיים של גרהאם, ספרולס ומארקיס קולסטון. "יש לנו צעירים רבים, לא כוכבים", אמר הסייפטי מלקולם ג'נקינס על חבריו ליחידה בתחילת העונה, "כך שאנחנו עדיין לא יודעים עד כמה אנחנו באמת טובים".

הם טובים. 1:57 דקות לסיום המשחק מול קרוליינה, התברר שהם טובים מדי. בפיגור 13-10 ובמצב של דאון רביעי, החליט רון ריברה, המאמן של הפנת'רס, להרחיק את הכדור מתוך אמונה שההגנה שלו תחזיר לו את הכדור להזדמנות אחרונה בהחלט. אפשר להבין, אולי, בהתחשב ביום החלש של קאם ניוטון וזה המוצלח של לוק קיקלי וחבריו להגנת קרוליינה, אך ההחלטה הזאת, כמו שלושת המהלכים הבאים של התקפת הסיינטס, משקפים את שינוי התפישתי שעבר על ניו אורלינס - שינוי שהקים אותה מהקרשים, והצניח אותה חזרה אליהם.

אף מאמן חפץ חיים לא היה מעז בעבר להחזיר לדרו בריס את הכדור בפיגור, עם שני פסקי זמן ופחות משתי דקות על השעון. מסירה קטנה לג'ימי גרהאם וזה נגמר. ריברה הבין, נשען על תקדים דומה ממשחקם של הסיינטס מול ניו אינגלנד בשבוע השישי, שהלב של פייטון ילך עם ההגנה. הראש, מטבעו, ילך בעקבותיו. ואכן, עם הכדור אצלו ומרחק דאון ראשון מהבטחת ניצחון ואליפות הבית הדרומי של ה-NFC, נטה פייטון שוב לשמרנות מוגזמת, הריץ את הכדור ואת השעון והרחיק בבעיטה עם 55 שניות על השעון.

מי שהפתיע באונסייד-קיק בסופרבול וברבע הראשון מול הפנת'רס, הפך באחת להססן. כך נראו אותן פעולות אמיצות כפירוטכניקה שמטרתה משיכת תשומת לב ומוצאה באגו. "נו, מה", חשב לבטח פייטון לעצמו כשקרא לעוד מהלך ריצה נדוש של מארק אינגראם, "את מה שהצלחתי לעשות במשך למעלה מ-59 דקות, אעשה גם בפחות מדקה. אחרי הכל – אנחנו קבוצת הגנה". לא היה שם מי שיזכיר לו את המשחק מול הפטריוטס, אז הפסידו הודות לקבלת החלטות דומה שאפשרה דרייב מנצח בן 68 שניות שכיסה 70 יארדים.

אם ניו אורלינס החליטה להתחפש לקרולינה כשסמכה על ההגנה שלה, הפנת'רס לבשו את צורתם של הסיינטס, ובארבע מסירות לייזר של קאם בריס – סליחה, ניוטון – החזירו את ג'ורדן וגאלט שנה שלמה לאחור; טאצ'דאון, 13-17, מרחק ניצחון באטלנטה במחזור הסיום מהבטחת שבוע חופש בפלייאוף.

עבור וקארו, לעומת זאת, מדובר היה בתחושה חדשה. בעונה שעברה, אז הרשו הסיינטס 440 יארדים למשחק, היה בכלל במכללת טקסס. נוסף על כך, שבר את הקרסול ברבע הראשון. בבית החולים, שם גובס והתבשר כי סיים את העונה, הפנה מבט שואל לרופא הקבוצה. "מה, הפסדנו?", תהה כמי שמסרב להאמין לאופן בו הוכרע המשחק, "ההגנה הפסידה לנו את המשחק?".  

USA TODAY

2. זו מתפתחת לכדי מסורת, הקינוח של העונה הסדירה, לצפות בדאלאס קורסת לתוך עצמה. עונה שלישית ברציפות שהקאובויס מתייצבים לשבוע האחרון במאזן 7-8 ובפני משחק על כל הקופה; ב-2011 הפסידו לג'איינטס, שנה לאחר מכן לוושינגטון. כעת תורה של פילדלפיה. אם כל בית המזרח של ה-NFC כבר חגג עליהם, מדוע לא הם. הפעם משהו השתנה.

"ג'ייסון גארט יהיה המאמן של הקבוצה גם בעונה הבאה", אמר לפני כחודש ג'רי ג'ונס, הבעלים והג'נרל מנג'ר. בתור מי שהפשיט את גארט מסמכויותיו - כשקבע כי מתאם ההתקפה, ביל קלהאן, יהיה זה שיבחר את המהלכים - ואחראי למינוי הכושל של מונטה קיפין למתאם ההגנה, זה כמעט נשמע אצילי.

ההתפרקות במחצית השנייה מול גרין ביי בשבוע ה-15 גרמה לג'ונס לחשוב אחרת. שמועות נפוצו על השחזת הגרזן למקרה של סיום מוקדם נוסף של העונה. מגרעותיו של גארט (בראשן ניהול משחק גרוע), שגרמו לג'ונס ליטול מסמכויותיו מלכתחילה, עלולות להיזקף לפתע לחובתו בלבד. הניצחון הדרמטי על וושינגטון במחזור האחרון הפך את המשחק הקרוב מול פילדלפיה לגורלי, אך גם ייתר דיון רחב ביכולותיו של גארט - טוב או לא, סמכותי או נגרר, יקבע הכל לאן או לכאן בשאלה האם השיג את הכרטיס לפלייאוף. מעט שטחי, אבל זה מה יש.

זה אמור היה להיות זמן הגשת החשבון עבור שני האנשים המרכזיים בעלילה של הקאובויס; המאמן חסר הכריזמה שנע באופן מתמיד סביב הבינוניות רק כדי להיכשל ברגע האחרון, והקוורטרבק טוני רומו, דמות חסרת מאפיינים ברורים, שנוגע לעתים בפסגת המקצוע, ולפרקים זו פסגת המקצוע שנוגעת בו. אחד שמסוגל למסור לחמישה טאצ'דאונים ולמעלה מ-500 יארד במשחק, ומסוגל גם להפסיד את אותו משחק באיבוד כדור במהלך האחרון.

אלא שרומו נפצע בגבו מול הרדסקינס, כשמסר לטאצ'דאון המנצח של דימרקו מורי. כמה הירואי - השאיר את הקבוצה בחיים, ומת בעצמו. שוב, נקבע בחדר הטיפולים, לא יעפיל אל הפלייאוף. גם אם אישור רשמי עדיין אין - בינתיים הוא מקבל זריקות אפידורל - דיווחים רבים טוענים כי סיים את העונה, וגארט מעכב את ההודעה ככל הניתן מטעמים אסטרטגיים. במקום קליימקס כפול, נותרנו עם אחד בלבד, זה של המאמן. במקום פיק של דרמה - בשיאו עלולים שניים לקבל חותמת נוספת של כישלון - קיבלנו אליבי. במקום ששניהם יחבקו איש את חברו בדרך למצולות, יצופו לחוף מבטחים על גבי התירוצים. ביקשנו משפט, וקיבלנו עינוי דין. במחי כאבי גב הוצב במרכז קייל אורטון, שלא פתח משחק מאז דצמבר 2011. מה כבר אפשר להגיד על מי שדנוור העדיפה אפילו את טים טיבו על פניו? האם אפשר להפוך אחד כזה לגיבור? האם אפשר לפטור אותו כנבל? איך, דווקא כשאי אפשר, אנחנו כל כך רוצים לראות את רומו?

USA TODAY

3. גם אם לא די בו בכדי לאבד את האחיזה על המקום הראשון בחטיבה - קשה לראות אותם מפסידים לסנט לואיס בשבוע הבא - התקלה של סיאטל מול אריזונה הראתה שאלו בני אדם שמשחקים ב-CenturyLink Field אחת לשבועיים. בני אדם מהטובים במקצועם אמנם, אבל בני אדם; לא גיבורי על שלא הפסידו בבית במשך שנתיים מתוקף כוחות בלתי ניתנים להכנעה. יש להם חולשות, ואם הקרדינלס הצליחו להכיל אותם במשך 60 דקות, מסוגלות לכך, ברגע נתון, גם קרוליינה, ניו אורלינס וסן פרנסיסקו. כן, אפילו אם השתיים האחרונות כבר הפסידו שם העונה בתוצאה מצטברת של 70-10. "ניצחון מכוער הוא גם ניצחון", אמר קרסון פאלמר, שנחטף ארבע פעמים במהלך ה-10-17. אסתטיקה ממילא לא באה בחשבון מול הסיהוקס. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#