שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניר צדוק
ניר צדוק

סינסינטי - סן דייגו (ראשון, 20:10, FOX). מייק מקוי, מאמן סן דייגו, העניק את כדור המשחק לנשיא הקבוצה, דין ספנוס, וחדר ההלבשה של הצ'רג'רס התפוצץ ממחיאות כפיים. זמן קצר קודם לכן ניצחו את קנזס סיטי באופן דרמטי במיוחד והבטיחו הופעת פלייאוף ראשונה מאז 2009. "נאום!", דרשו השחקנים, וספנוס, רגע לאחר שהחמיא להם על השגת מה ש"איש לא חשב שאפשרי", דיבר על מסע נוסף, חדש, שמתחיל ממש עכשיו, בסינסינטי. כאן, לעומת זאת, הכל ייתכן; גרין ביי כבר זכתה בסופרבול ב-2010 כשניצחה שלוש פעמים מחוץ לביתה עד למפגש מול פיטסבורג בדאלאס; שנה לאחר מכן, הפאקרס, שניצחו 15 משחקים בעונה הסדירה, הפסידו בביתם לג'יאנטס, שניצחו גם בסן פרנסיסקו לפני שהפתיעו את ניו אינגלנד בסופרבול.

באותו רגע, כשהשחקנים מהנהנים כמו בובת כלב על דשבורד למשמע כל קלישאה מדרבנת, חדלו להיות קבוצת 7-9 שסיימה במקום השלישי בבית שלה. הם לא "בטורניר", לדבריו של מקוי, רק משום שמיאמי ובולטימור הפסידו במחזור הסיום והשופטים התעלמו מעבירה שביצעו בניסיון שער השדה של הצ'יפס 4 שניות לסיום הזמן החוקי. הם פשוט כאן, נקודה. העונה הסדירה הסתיימה ברגע שהכדור של נובאק עבר בין הקורות. כעת הם כמו יתר 11 הקבוצות, כמו דנוור שניצחה 13 משחקים וסינסינטי שזכתה באופן משכנע בבית שלה - בלתי מנוצחים.

הסרטון הפך ויראלי בחדר ההלבשה של הבנגלס. "הם שמו אותנו על הכוונת שלהם", אמר המאמן, מארווין לואיס, שציין כי זיהה מספר שחקנים שהקניטו את קבוצתו. "נהיה מוכנים", סיכם. מאחורי הגישה הלוחמנית של לואיס, פרנואידית במכוון, עומד מניע נסתר. לא היה בחדר ההלבשה של הצ'רג'רס דבר שהבנגלס לא עשו בעצמם. לואיס בחר להיתלות בכל חצי משפט של מקוי וספנוס כדי ליצור תחושת "אנחנו והם". המטרה - לעזור למכור למעלה מ-8,000 כרטיסים שעדיין נותרו בקופות נכון לבוקר יום חמישי - מקדשת את האמצעים.

סן דייגו מול קנזס, במשחק העלייה בשבוע שעבר. עבירה שלא נשרקהצילום: רויטרס

אם לא ימכרו עד לערב יום שישי, תום מועד הארכה המיוחדת שניתנה לקבוצה, לא ישודר המשחק ברשת הטלוויזיה המקומית. כמות דומה של כרטיסים טרם נמכרו גם למשחקיהן של גרין ביי ואינדיאנפוליס. מקורה של הבערה האיטית בשילוב של מזג אוויר, מחירים ותקופת החגים, אך גם בשוק קטן יחסית ומפגשים שיכולים היו להיות מעניינים מהם. ההשלכות של החשכת המסך הן בעיקר תדמיתיות - מה זה אומר שקבוצה שניצבת בפני אפשרות ריאלית לניצחון פלייאוף ראשון מאז 1990 לא מצליחה לעניין מספיק את אוהדיה?

כשאנדי דלטון, בעונתו הטובה ביותר מאז הצטרף לליגה ב-2011 (33 טאצ'דאונים, קרוב ל-4,300 יארדים), לא מספיק, ושיתוף הפעולה הפנטסטי שלו עם אי.ג'י גרין ומארווין ג'ונס (21 טאצ'דאונים ולמעלה מ-2,100 יארדים משותפים) לא מרתק דיו - נסמכים בבנגלס על העבר. כך הוחלט לערוך ערב המשחק אירוע הוקרה ראשון אי פעם לקבוצה שזכתה ב-1981 באליפות ה-AFC והיתה רחוקה מסירה אחת של ג'ו מונטנה מניצחון על סן פרנסיסקו בסופרבול. היריבה אותה ניצחו במשחק הגמר של החטיבה - סן דייגו. מאז לא שבו להיפגש בפלייאוף.

הם קראו לזה ה"פריזר בול". בשכלול אפקט הרוח, שהגיעה בשיאה למהירות של למעלה מ-40 קמ"ש, עמדה הטמפרטורה בזמן המשחק על 38 מעלות מתחת לאפס. ביום ראשון צפוי שלג וקור של 16-. חודש ינואר הגיע וכמעט כולם משחקים את התפקיד שנקבע להם - האוויר מצטנן בהגזמה, השלג צונח, שתי הקבוצות טעונות עד כדי התכתשות מילולית מספר ימים לפני השריקה. מישהו, כנראה, פשוט שכח לספר לאוהדים.

גרין ביי - סן פרנסיסקו (ראשון, 23:40, FOX).הניצחון של גרין ביי על שיקגו במחזור הסיום הושג הודות לקור הרוח של ארון רוג'רס וקריסה הגנתית של הברס, שהרשו שלוש המרות מוצלחות של דאון רביעי בדרייב האחרון. ג'ורדי נלסון, בהופעה שזכתה להגדרה "שילוב של קלווין ג'ונסון וג'רי רייס", תפס שיא עונתי של עשרה כדורים למרחק של 161 יארדים, כמו גילה מחדש ובעזרתו של רוג'רס את כפות הידיים שלו. רנדל קוב ניצח את המשחק על אף שחזר משלושה חודשי היעדרות בעקבות שבר ברגל, אדי לייסי חצב 66 יארדים למרות שנשען על קרסול ימין בעייתי במיוחד.

ארון רוג'רס, מיסטר קור רוח. יצטרך הפעם את עזרת ההגנהצילום: אי–פי

ברגע האמת, הסתדרו כל הקלפים בחפיסה של הפאקרס בסדר הנכון. קשה שלא לשים לב להרואיות, לדרמה הגדולה שמלווה את הסיפור של גרין ביי ולאפקט המורלי שמייצרת התעלות שכזאת. קשה יותר לשכוח שגם כשהיא בשיאה, חוקי המשחק מחייבים שאת ההתקפה הזאת תלווה גם הגנה.

כל המדדים הראשיים מראים שה-11 הללו דווקא לא שייכים לשם; מדורגים במקומות ה-24 וה-25 בנקודות למשחק ויארדים באוויר ועל הקרקע. וללא קליי מת'יוס הפצוע, קשה לראות כיצד הפאקרס מוציאים משהו מהפלייאוף הזה. אם כן, זה עשוי לכלול ניצחון 52-56 על דנוור בסופרבול. "אני אוהב את ההגנה שלנו", אמר השבוע המאמן מייק מקארת'י. מה הוא כבר יכול להגיד. "אפשר לזרוק את כל הסטטיסטיקה הזאת מהחלון", המשיך, "אנחנו קבוצת פלייאוף".

בדפים שמקארת'י השליך החוצה כתוב בגדול '181', מספר היארדים שצבר מולם קולין קאפרניק, הקוורטרבק של סן פרנסיסקו, בפלייאוף בעונה שעברה. וזה רק על הקרקע. היו לגרין ביי שמונה חודשים להתכונן למשחק הבא שלהם, גם הוא מול הניינרס, במחזור הפתיחה של העונה הנוכחית. שמונה חודשים לחשוב על ולקראת אותו הדבר? אפשר להשתגע. את קאפרניק זה שעשע. "זה הגיע למצב ששמענו אותם מתווכחים", שחזר בחודש יולי את האופן בו השמידו את הפאקרס על הקרקע בינואר שעבר, "אחד אמר לשני 'היית צריך לעשות כך, לא אחרת'. באותו רגע ידענו - זה נגמר".

דום קייפרס, מתאם ההגנה, הסיק מסקנות ונפגש בחודשי הקיץ עם צוותי האימון של מכללות טקסס A&M ו-וויסקונסין, שנהנו מהצלחה לא מבוטלת עם ג'וני מאנזיל וראסל ווילסון כקוורטרבקים שמקבלים את הכדור ומחליטים בהתאם לנסיבות אם לרוץ או למסור. הוא שאל אותם איך הם עושים זאת, כדי לדעת איך למנוע זאת מאחרים. לקראת המשחק בתחילת העונה, תמצת טראמון וויליאמס את חומר הלימוד שהוגש לו בפגרה לכדי שלוש מילים: "נידרש להיות מתואמים". "נצטרך להיות החלטיים", הוסיף הנוז-תאקל ריאן פיקט, "נעשה כל מה שאנחנו יכולים, אבל יכול להיות שבסופו של דבר הם בכלל לא ישחקו ככה".

פיקט צדק. קאפרניק רץ ל-22 יארדים בלבד, אך מסר ל-412 יארדים ושלושה טאצ'דאונים בניצחון 28-34. סן פרנסיסקו השתעשעה עם גרין ביי - פעם אחת הפתיעו אותם עם הסתמכות כמעט מוחלטת על משחק הקרקע, וכשהפאקרס התכוננו לכך, הלמו בהם מהאוויר. ג'ים הארבו חייב היה להרגיש חכם יותר. זו ההרגשה האהובה עליו.
אז מה עושים עכשיו, קייפרס ומקארת'י? "ההגנה תצטרך לתת את המשחק הכי טוב שלה השנה", אמר המאמן. הוא כבר חטף את הסטירה מימין ומשמאל. החיסרון הוא הכאב. היתרון - קשה להיות מופתעים.

צפו בפאקרס עולים לפלייאוף:

פילדלפיה - ניו אורלינס (3:00 לפנות בוקר בין שבת לראשון, FOX). היריב הגדול ביותר של ניו אורלינס אינה ההתקפה המהירה של צ'יפ קלי או הכושר הנהדר של ניק פולס, אלא איזור החיוג; שלושת משחקי החוץ האחרונים של ניו אורלינס, שניים מהם במזג אוויר קר כמו זה הצפוי, הסתיימו בהפסד. למעשה, למעט הסופרבול מול אינדיאנפוליס, הסיינטס מעולם לא ניצחו בפלייאוף מחוץ לסופרדום.

לקראת האיגלס, שנמצאים להבדיל במומנטום חיובי, החליט המאמן שון פייטון לשנות כמה שניתן את הרוטינה של שחקניו; האימונים נוהלו לצלילי מוזיקת היפ-הופ, הוגשו משקאות אנרגיה בטעמים חדשים והוחלף התפריט. אולי כך תתבלבל המערכת ודרו בריס, ג'ימי גרהאם וג'וניור גאלט לא ישימו לב היכן הם נמצאים. זה נשמע מגוחך, אך כשפייטון הופך בקבוצה שלו ומגלה, בגדול, התקפה מתקתקת והגנה משופרת - ברור כי האויב הגדול הוא בעיקר פסיכולוגי.

אלא שדברים חייבים להיות מסובכים יותר. אמרו על פייטון מאנינג שהיכולת שלו יורדת יחד עם הטמפרטורה. ייתכן כי המעבר מאולם למגרש פתוח לא מיטיב גם עם בריס, וביחס ישיר לנוחות שהוא חש במגרש הביתי - חוסר הנוחות מחוצה לו. הסופרדום עוטף את הסיינטס בשמיכה חמימה שנלקחת מהם עם היציאה לאוויר הפתוח. את שמונת משחקיהם הביתיים בעונה הסדירה ניצחו בהפרש ממוצע של 18 נקודות. ההפרש בחוץ - 4, לרעתם. אפשר לחבר את הרמזים הללו לכדי סיפור אחד, ואפשר גם להתעקש על סוף אחר.

בריס. שינוי הגטורייד יעזור?צילום: אי–פי

לא הוגן לעשות לפילדלפיה רדוקציה שכזאת - לטעון כי אם הם מגיעים למשחק במצב טוב יותר זה בעיקר בגלל המקום בו הוא נערך - אך התחושה היא שבעוד היתרונות היחסיים של האיגלס הם נסיבתיים, אלו של ניו אורלינס מוצקים יותר. הגנת המסירה של פילדלפיה היא הגרועה בליגה ולבריס יש את הכלים לפרק אותה לגורמים. היא כזאת בין היתר בגלל הקצב המהיר של ההתקפה של קלי. זה מכביד על היריבות, אך במקביל אונס את ההגנה להתמודד מדי משחק עם מספר מהלכים כמותו לא ידעה אף חוליה לפניה.

ניק פולס יכול להיות יוצא דופן, להמשיך לאתר את ריילי קופר ודשון ג'קסון ולהניח את הכדור בידיו הבטוחות של לשון מקוי ככל שיחפוץ - ועדיין, פילדלפיה תפסיד. שיטת המשחק של האיגלס מניבה רווח כפול מול קבוצות שההתקפה שלהן היא נקודת החולשה, שכל סנאפ הוא איבוד שמחכה להתרחש. היא עלולה להתגלות כהרסנית במקרה ההפוך. הכל בכפוף לטעם השונה של הגייטורייד, כמובן.

אינדיאנפוליס - קנזס סיטי (שבת, 23:30, FOX). הקולטס נהנו מהקריסה הגדולה של יוסטון כדי להבטיח את אליפות הבית בשלב מוקדם. הצ'יפס, בתורם, הבינו עם ההפסד הביתי לדנוור שאת הבית שלהם הם כבר לא ייקחו, זאת למרות תשעה ניצחונות רצופים בפתיחת העונה. ניצחון או הפסד לא שינו לה, וכך הפסידה חמישה משבעת משחקיה האחרונים. עבור שתיהן, המעבר מעונה של 16 משחקים לעונה של 60 דקות הוא הדרמטי מבין כל קבוצות הפלייאוף.

הצ'יפס מקבלים חזרה את דווין בואו שהתאושש מפציעה, ושחקני הרכב רבים נוספים שזכו למנוחה המחזור האחרון מול סן דייגו. איש מהם לא משמעותי כמו ג'מאל צ'ארלס, מי שלמרות המספרים המפלצתיים של פייטון מאנינג, אנדי ריד אומר שהוא מתקשה לחשוב על מישהו ראוי ממנו לפרס השחקן המצטיין של העונה.

ראוי?

חמשת הטאצ'דאונים שהשיג בניצחון על אוקלנד בשבוע ה-15, הדגימו את הוורסטיליות שלו - גם בערב בו נשא את הכדור 8 פעמים בלבד למרחק 20 יארדים, תפס אותו מספר זהה של פעמים ל-195 יארדים וארבעה טאצ'דאונים. הרץ האחורי מודע לערכו. "אנחנו יודעים שהם (הקולטס; נ.צ) יעשו כל מה שהם יכולים כדי לעצור אותנו על הקרקע", אמר, "מנעת מהצ'יפס לרוץ - ניצחתם אותם. אני יודע שאצטרך לקחת את הקבוצה על הגב שלי, וזה מרגש אותי". צ'אק פגאנו, מאמן אינדיאנפוליס, משוכנע שבשבת הוא ימשיך, כך או אחרת, להיות היעד המועדף על אלכס סמית'. "אם הוא לא יגע בכדור לפחות 30 פעמים, אהיה בהלם", אמר. "יש לו כל כך הרבה יכולות", אמר עליו סמית', "הוא חלומו של כל קוורטרבק ומאמן".

גם אם כעת הוא נמצא בחלק הנכון של גלגל הענק, צ'ארלס יודע שישנם גם מקומות אחרים, נמוכים יותר. בשבוע השני של עונת 2011, קרע רצועה בברכו והושבת לתקופה של קרוב לשנה. צ'ארלס עמד בצומת בו ניתן לפנות לדרך המובילה אל סיום הקריירה, אך בחר אחרת. "קיבלתי שיעור חשוב", אמר, "למדתי לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. אנשים שוכחים אותך כשאתה פצוע".

אם גופו של צ'ארלס הוא מפעל, רצועות הברך הן עובדות הכפייה; החיתוכים החדים, שינויי הכיוון המהירים והכניסות הברוטאליות של שחקני ההגנה מושכות אותן אל הקצה. לעיתים תכופות גם מעבר לו. כמעט כולם נפצעים בסופו של דבר - זו רק שאלה של זמן, חומרת הפגיעה וכיצד אתה חוזר. אדריאן פיטרסון חזר טוב יותר משהיה. כך גם צ'ארלס, שהבין שאם גופו הוא פצצה מתקתקת, מוטב שימהר. בעונה שעברה נהנה מהמוגבלות ההתקפית של הצ'יפס - ללא קוורטרבק שמסוגל למסור את הכדור מבלי לאבד אותו בסופו של דבר, היה כמעט כל מה שהיה להם להציע. זה הסתכם ביותר נשיאות מאי פעם ובשיא יארדים אישי לעונה. זה לא מנע מהם להפסיד 14 פעמים, אבל שיווה להם, לרגעים ספורים, חזות של קבוצה מקצוענית.

העונה - כשלרשותם 11 ניצחונות, קוורטרבק שניתן לסמוך עליו, תופסים ראויים והגנה משתפרת - צ'ארלס הוא עדיין הנשק העיקרי, פועל יוצא מפילוסופיית משחק ששמה את שמירת הכדור במקום הראשון. הגנת הריצה של הקולטס היא נקודת התורפה שלהם, פרצה הקוראת לגנב. "אנחנו מכנים אותו 'אויב הציבור מספר 1'", סיפר פגאנו. הוא מבין עניין, אין ספק.

פגאנו. אין ספק, מבין ענייןצילום: USA TODAY

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ