בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השריף יורה

הניצחון הגדול של מכבי ת"א: גם בטן קשה וגם וירטואוזיות מדהימה

השטויות של סרי פלאח סגרו את המשחק, אבל גם בלעדיהן מכבי תל אביב עולה על מכבי חיפה בפן המנטלי ובנחישות. ככה נראית אלופה

2תגובות

הניצחון 1-3 אתמול (שני) של מכבי תל אביב על מכבי חיפה היה אמור להיות משחק העונה, על אף המרחק הגדול בטבלה בין השתיים. ואכן כך הוא נפתח - בקצב מהיר, התקפה רודפת התקפה והזדמנויות טובות לשני הצדדים. המחצית הראשונה אכן הצדיקה את הטייטל שהוענק למשחק.

שתי הקבוצות פתחו בשיטה זהה - 3-3-4, אבל ההבדל הוא באיוש השחקנים בעמדות העיקריות. למעשה, חיפה היתה יותר התקפית בגלל ששלישיית הקשרים שלה כללה שחקנים יותר קדמיים: רובן ראיוס ויניב קטן, עם אביחי ידין כקשר אחורי; בעוד שסוזה הציב חוליית קישור הגנתית יותר, שמכונה בשפה המקצועית "בטן קשה" - שני קשרים אחוריים פרופר, גל אלברמן וניקולה מיטרוביץ', יחד עם מהראן ראדי, שהוא קשר 50-50 במהותו. הקישור הקשוח, יחד עם הגנת הבטון של הצהובים, גרמו לכך שההתקפות הטובות של חיפה – המחצית הראשונה היתה אחת המחציות הטובות ביותר שלה העונה – לא היתרגמו לשערים.

אין ספק שמה שהכריע את המשחק היו הטעויות הטיפשיות של הבלם סרי פלאח. שחקני הגנה צעירים וחסרי ניסיון צריכים ללמוד להימנע מלספוג כרטיסים צהובים על דברים שוליים, בעיקר במשחקים צמודים ויוקרתיים. לפלאח יש מאמן שהיה בלם גדול ויכול לתת לו שיעורים איך לעשות הגנה מעולה מבלי לספוג צהובים מיותרים. במשחקים צמודים, שחקנים שסופגים צהוב מהיר לא יכולים לשחק באותה נחישות ואגרסיביות. ראינו את זה מצוין בדרבי בין ארסנל לטוטנהאם בסוף השבוע, כשוורמאלן הבלם קיבל צהוב על גלישה קשה וכמה דקות לאחר מכן ביצע עוד גלישה שכמעט עלתה לו באדום. למחצית השנייה הוא לא עלה, מאחר שארסן ונגר החליף אותו מחשש שיורחק.

שרון בוקוב

לאחר שפלאח הורחק, בנאדו היה צריך להגיב מיד ולהכניס את דקל קינן אפילו בלי חימום. מאמן חיפה לא עשה את זה והעונש היה מהיר: ראדה פריצה נגח את השער הראשון ללא הפרעה מקו החמש.

אלא שהבעיה החמורה ביותר של מכבי חיפה היא לא צהובים מטופשים, אלא סף השבירה הנמוך שלה. אחרי השער הראשון ניתן היה לראות כיצד כל השחקנים מורידים את הראש לדשא, ושני שחקנים - טאלב טוואטחה ואביחי ידין - מבקשים להתחלף. הדוגמה המצוינת לכך הגיעה בשער השני: שרן ייני הבקיע אותו רק בזכות המון נחישות, בעוד ששחקני חיפה עמדו והסתכלו עליו מסתער על הריבאונד של עצמו.

ואז הגענו, כמובן, לשער האדיר של ברק יצחקי. רק שחקן וירטואוז עם יכולת טכנית מדהימה יכול להבקיע שער כזה. למי שהיה ספק, השער של יצחקי עולה באיכותו על השערים של אלירן עטר וערן זהבי. יצחקי היה בזווית אלכסונית ועדיין הצליח לכוון את הכדור לפינה הנגדית הרחוקה בדיוק מפליא ובגובה עצום, כששני שחקני חיפה עומדים ומלווים אותו. זה היה המהלך של העונה, אולי של העשור.

יענקל'ה שחר ומכבי חיפה חייבים להסיק מסקנות מהמשחק הזה. ההבדלים בין הקבוצות לא מתבטאים רק בכך שלמכבי תל אביב יש תקציב גדול יותר וסגל טוב יותר. בעיקר, יש לצהובים חוסן מנטלי עדיף והם הרבה יותר מוכנים, דרוכים ומשקיעים. סיפור האליפות השנה גמור. אם מכבי חיפה לא תעשה שיעורי בית ותכין את עצמה כראוי לעונה הבאה, נראה שהשליטה הבלעדית של מכבי תמשיך. מהיכרותי עם שחר, אני לא מאמין שהוא ייתן למצב כזה לקרות.  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#