בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלוג הפוטבול

פייטון מאנינג הוא הגבר האחרון במשחק של ילדים

לא מייצרים יותר שחקנים כמו הקוורטרבק של דנוור. בסופרבול תחכה לו הכיתה הטיפולית, כלומר חוליית ההגנה הטובה בליגה, לשיעור בסטייל

5תגובות

1. 400 יארדים. לא 401, לא 399, חלילה - מספר עגול, כציון מקסימלי במבחן. אם אפשר היה להצמיד פסקול לביצועיו של פייטון מאנינג בניצחון בגמר ה-AFC אמש על ניו אינגלנד, היתה זו לבטח נעימה קלאסית ושלווה, מרגיעה ומבוצעת בשלמות, כפי שנראה בכל פעם שקיבל לידיו את הכדור מהסנטר, צעד לאחור וירה לעברו של התופס הפנוי. אלף קילוגרם בצורת בני אדם רודפים אחריו, והוא, מתקרב לגיל 38, נדמה כמי שמפלס את דרכו בין בועות סבון. כך נראה הגבר האחרון שמשחק במשחק ילדים.

הוא לא רוקנרול, מאנינג, אחד שלוקח את הכדור ורץ כמו קולין קפארניק, רוברט גריפין ושאר דמויות הפלסטיק שמיוצרות במדפסות תלת הממד של המכללות. לא מייצרים יותר כמותו, ספק אם יצרו בעבר. הוא נאמן לאמת שאין לערער עליה, אך אינה מובנת מאליה בעידן אתלטי מתמיד - הרגליים לעולם לא מהירות כמו הכדור. "מה שהוא עושה זה חסר תקדים", אמר מאמנו, ג'ון פוקס, לאחר הניצחון על ניו אינגלנד. ואולי מאנינג בכלל מגלם בתוכו את התקדים, מסכם בקצרה את תולדות הענף. כל מסירה שלו - זיכרון של ענק אחר; כל טאצ'דאון - הומאז'. מי שלא ראה את ג'ו מונטנה, דן מרינו, ג'וני יונייטס ואחרים ישלים את החסר בצפייה במאנינג. ראית אותו - ראית הכל. שמו המלא צריך להתחיל ב"פייטון", להסתיים ב"מאנינג", ובאמצע? כיד הדמיון.

USA TODAY

אלא שזה - השילוב בין עידון לדיוק כירורגי; המסירה לשמה, מנותקת מהקשר - מעולם לא היה העניין. את אלו לא צריך היה להשיג, הוא נולד עמם. "קוורטרבק העונה הסדירה הטוב בכל הזמנים", קראו לו. וכשם שזה מחמיא, כך זה צובט בלב. למה חייב להופיע הסייג הזה, "העונה הסדירה", וכיצד ניתן לבטל אותו? השחרור מאינדיאנפוליס פגע בו - האיש שהפך את העיר לביתו, ואת קבוצתה לחברת קבע בפלייאוף - אך במובן מסוים העביר אותו פאזה. מאנינג הניח מאחור כל עכבות רגשיות והחל לעסוק, רגע לפני שהמסך יורד, בשורה התחתונה בלבד. עכשיו זה זמן של מספרים.

לפני שנתיים בדיוק, כשדנוור של טים טיבו נבעטה מהפלייאוף עם הפסד משפיל בניו אינגלנד, נשא ג'ון אלווי את עיניו לעבר הקוורטרבק היחיד שהאמין שיוכל לחצות עמו את הרוביקון - להפוך קבוצה טובה למצוינת, ומתמודדת לאלופה. אלווי שכנע אותו לבחור בברונקוס כשהעניק לו הבטחה שאי אפשר לעמוד בפניה - לרדת מהבמה כמנצח. "אעשה כל מה שאני יכול כדי לאפשר לך סוף דומה לשלי", אמר סגן נשיא הברונקוס והעניק לו כנדוניה גלריה מפוארת של תופסים. 14 שנותיו הראשונות של אלווי בליגה לא הביאו לו דבר פרט להכרה ביכולתו, אך גם בקושי הכרוך בתרגומה לאליפויות. בשתי העונות האחרונות השיג לעצמו שתי טבעות וסגר את המעגל הקשה מכולם.

אומרים שילד שני הופך בית למשפחה. למאנינג כבר יש שני ילדים. עכשיו הוא זקוק לטבעת שנייה, כזאת שתמתג אותו מעל לכל ספק כווינר אולטימטיבי. בעוד שבועיים, בסופרבול מול סיאטל, יעמוד בפני המשוכה הגבוהה מכולם, קבוצה שהיא האנטיתזה המובהקת לסגנון המשחק שלו - אחת שעבורה מסירה היא יפה רק אם היא נחטפת, וקוורטרבק טוב הוא אחד שמוטח לקרקע ללא רחמים.

USA TODAY

2. דנוור ומאנינג הם מייצגי הגישה שהדרך לניצחון עוברת ביצירה, הפיכת "אין" ל"יש". מול הפטריוטס, ארבעה מהלכי ניקוד כיסו 94, 90, 72 ו-63 יארדים כל אחד. סיאטל מנצחת על דרך המניעה, הפיכת "יש" ל"אין". אופיים של כוכבי הקבוצות נגזר מהפילוסופיות המנוגדות. הקלאסה של הקוורטרבק נישאת למרחוק. מאנינג צועק - "אומהה! אומהה!" - אבל שומר זאת למגרש בלבד. הכוכבים של סיאטל נוקטים בגישה, ובכן, מעט שונה. הם מוחצנים, קוראי תיגר, ששים אלי מגע וקרב.

"תאר לי את מה שאירע במהלך האחרון", פנתה שדרת הקווים, ארין אנדרוז, אל ריצ'רד שרמן לאחר הניצחון על סן פרנסיסקו. שרמן היה האיש ששלח את היד שחצצה בין הכדור למייקל קרבטרי, הנחיתה אותו בידיו של מלקולם סמית', והעניקה לסיהוקס כרטיס לסופרבול השני בתולדותיהם.

"אני הקורנר הכי טוב במשחק!", צרח לתוך המיקרופון המושט. אנדרוז פלבלה בעיניה, אימה ניכרת על פניה. "כשאתה מנסה אותי עם תופס עלוב כמו קרבטרי, זה מה שיקרה", אמר בן ה-25 במה שנראה כמו פרודיה על מתאבקי WWE, "לעולם אל תדבר עליי". "מי דיבר עליך?", שאלה אנדרוז בקול אימהי, מבקשת לוודא שלא מדובר בשדים המתרוצצים בראשו של אחד מאבני היסוד של ה"legion of boom", חוליית ההגנה של סיאטל, הטובה בליגה. "קרבטרי", ענה שרמן, "הוא צריך לדעת שאם הוא יפתח את הפה אני אסגור לו אותו".

כן, ככה זה נראה בטלוויזיה:

האופן בו נטרלו את ההתקפה של הפורטי-ניינרס מעורר התפעלות. השלב הראשון עמו מתמודדת כל יריבה של סיאטל הוא הפחד. זה מה שהוביל את ג'ים הארבו להגביל את קאפרניק לשישה ניסיונות מסירה בלבד במחצית הראשונה. בלית ברירה, משהבין שגם לתת את הכדור לפרנק גור זה לא רעיון טוב (11 נשיאות ל-14 יארדים בלבד), העביר את הדגש לאוויר רק כדי לשלם על כך מחיר כבד: שלושת המהלכים האחרונים של סן פרנסיסקו הסתיימו באיבוד כדור.

במאבק עם דגש הגנתי ידוע מראש, מול יריב כה קשוח עד שנאבורו באומן לא עזב את הכדור גם כאשר ריסק את ברכו, יצאה סיאטל עם ידה על העליונה. אם הניצחון של מאנינג על בריידי היה רווי בסמליות וסיפק לו את החותמת להיותו הענק ההתקפי של זמנו, הניצחון על סן פרנסיסקו העניק להגנת סיאטל את האישור להיותה הטובה בנמצא.

"אני מודה לך, קאפ", פנה שרמן בסיום לקוורטרבק המנוצח, "אם החברים שלי לקבוצה היו יודעים שתנסה דווקא אותי במסירה המכרעת של המשחק, הם היו הרבה יותר רגועים. אני חושב שכולם באיצטדיון הופתעו. עשית טעות". בראשו כבר מתנגנות המילים שיאמר עם סיום המשחק הבא - "אני מודה לך, פייטון...". מאנינג, מנגד, לבטח יבחר להודות לחבריו לקבוצה.

ריצ'רד שרמן
USA Today Sports


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#