אלי טביב בצומת דרכים

אחרי שהפתיע רבים בנדיבותו בחלון ההעברות, כעת על בעלי בית"ר ירושלים להחליט כיצד לנהוג באוהדיה הגזעניים של קבוצתו

חיים ברעם
חיים ברעם
כל העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חיים ברעם
חיים ברעם
כל העיר

במהלך השבוע קראנו רבות על אלי טביב ועל פעילותו הקדחתנית בשוק ההעברות כדי לחזק את בית"ר ירושלים. למען האמת, הוא הפתיע רבים וזכינו לקרוא גם מאמרים מתחטאים, שמכינים את הקרקע לשינוי מסיבי של היחס כלפיו. אנשים שחשדו בו ב"קמצנות חולנית" ואף מהלו את דברי הביקורת הלגיטימיים שלהם בגזענות סטריאוטיפית כלפי ישראלים ממוצא תימני, מתפעמים עתה מנדיבותו הבלתי צפויה.

האיפיונים העדתיים האלה נמאסו כבר מזמן, ויש לשפוט כל אדם כפרט הפועל בצורה חיובית או שלילית בפעילותו החברתית, הפוליטית או הכלכלית. טביב פעל עד עתה בבית"ר בצורה סבירה ושקולה, ולפי הדפוסים הרגילים של עסקנותו. אין לו משאבים בלתי מוגבלים, כמו גאידמק בשיא כוחו, והוא לא ערך מופעים אור קוליים מגוחכים כמו גד זאבי בתחילת דרכו (הקצרה מאוד) בבית"ר. טביב הוא איש פיקח לכל הדעות, חמקמק ומשתדל מאוד שלא לטעות.

גם אחרי שלמדו כביכול את הלקח, שוגים אוהדי בית"ר בנהייתם אחרי מיתוסים כוזבים על טייקונים עתירי ממון שיביאו אותם לגדולה. כפי שכתבתי כאן בתקופת ארקדי, אוהדי בית"ר חייבים להנמיך ציפיות ולשנות באורח דרסטי את התנהלותם. באקלים הנוכחי בדעת הקהל באירופה, אין סיכוי לאגודה להתחרות במפעלים אירופיים.

גזר הדין יינתן ב-2.3. אלי טביב

ההתנערות מהגזענות חייבת להיות כוללת וחדה, ונדמה לי שדווקא כאן האמביוולנטיות שמאפיינת את טביב בנושא זה מקלקלת את השורה. הוא חייב לבחור את דרכו כאיש עסקים בינלאומי, החולש על קבוצה שמזוהה בדעת הקהל בכל העולם כמעודדת גזענות. יש לו כלים מרשימים למלאכת טיהור הצלם שבהיכל. לבית"ר יש אוהדים ותיקים רבים שסולדים מגזענות, ואותם הוא חייב לגייס כדי לחולל שינוי אמיתי באגודה.

נשארה שאלה פתוחה על אודות כוונותיו האמיתיות של טביב. ההרפתקה האומללה שלו בהפועל תל אביב נבעה ככל הנראה משנאתו הבסיסית כלפי כל מה שהאדומים בעיר הגדולה מייצגים. הוא היה אוהד בית"ר קלאסי גם כאשר ניהל את הפועל, וסבל מאוד מהניכור החברתי שלו וגם כלפיו. נדמה לי שזיקתו לבית"ר היא אמיתית ולמרבה הצער הוא מזדהה דווקא עם האלמנטים השליליים שעושים ביציעים נפשות לתורת מאיר כהנא הכוזבת באמתלה של נאמנות חסרת פשרות לאגודה.

בסופו של דבר הוא ייאלץ להיאבק נגדם או להשלים עם עונשים קשים שיפגעו כלכלית ומוסרית בבית"ר. מכאן נובע המאבק הפנימי המתחולל בנפשו בין הצורך האדיר שלו בלגיטימציה לבין האינסטינקטים הקיצוניים שהוא מטפח זה שנים. הסיוט שעבר בשנים האחרונות על איציק קורנפיין מאלץ את טביב לחשוש מדעת האוהדים ביציע המזרחי. הוא רוצה באהבתם של האוהדים אבל ער באותה מידה לבוגדנותם. אלה שקיללו את קורנפיין ואת בני משפחתו, שכחו לגמרי את פעילותו כשוער מעולה ואת מסירותו לקבוצה גם בימיה הקשים ביותר. הם עלולים לפנות לפתע נגד טביב בלי כל התחשבות במשמעותו של היחס הזה לעתיד הקבוצה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ