מה מתחולל בראשו של דונטה סמית'

הוא שחקן מחונן, ובה בעת לא יציב רגשית. בעל מוסר עבודה גבוה, אך מאחר לאימונים. ווינר מחד, קורס במצבי לחץ מאידך. כוכב הפועל ירושלים על ספת הפסיכולוג

גבי זקס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גבי זקס

רבים מכירים בו ככדורסלן הטוב ביותר בארץ, רבים אף יותר מתקשים להבין את התנהגותו, שלעתים בלתי צפויה, קיצונית ובעלת סתירות. רצף התקריות שהיה מעורב בהם מאז הגיע לישראל כוללות קללות בטוויטר כלפי קבוצתו דאז מכבי חיפה, עימותים עם חבריו לקבוצה ו-ויכוחים חוזרים ונשנים עם מאמנו בראד גרינברג. התקרית האחרונה, שבה הניף אצבע משולשת אל עבר אוהדי הפועל ירושלים, העלתה שוב את התהיות לגבי דונטה סמית', ובפרט את השאלה אם למרות יכולותיו המקצועיות האדירות, אישיותו אינה אבן נגף בדרכה של קבוצתו לתארים.

הסתירות
על פניו, סמית' הוא איש של ניגודים. הוא מתואר על ידי חברי קבוצה כאדם חם וחברותי, ובה בעת ביקורתי ביותר. הוא תחרותי ובעל מוסר עבודה גבוה, אך מאחר לאימונים. הוא ניחן באגו מפואר בגודלו מחד, ובסגנון משחק קבוצתי מאידך. ואולם, הסתירה הגדולה ביותר באישיותו, לכאורה, היא בין הנכסים הפסיכולוגיים הכוללים יכולות מנהיגותיות, ביטחון עצמי, שאפתנות, תחרותיות ותשוקה למשחק, לבין פרצי התנהגות ילדותיים והרסניים. אלה יכולים להיות מכוונים כלפי שחקנים, מאמנים, אוהדים והמועדון, או בעצם כלפי סמית' עצמו.

ביטוי נוסף וחשוב של הפער הנ"ל נראה בביצועיו בעת מצבי לחץ; לעתים קרובות, כאשר הכסף על השולחן, סמית' מסוגל לסחוב קבוצה שלמה על גבו ולנצח את המשחק. במקביל, הוא עלול להחטיא ברגעים המכריעים, לבצע החלטות שגויות ולאבד כדורים קריטיים. לכאורה, שחקן בעל אגו וביטחון עצמי כה גבוה אמור להיות יציב יותר פסיכולוגית במצבי לחץ. כיצד ניתן להסביר זאת?

דונטה סמית'. איש של ניגודיםצילום: עודד קרני / איגוד הכדורסל

הנרקיסיזם
למרות שאין צורך בתואר בפסיכולוגיה על מנת להבחין בגודל האגו שלו – וגם לא בשביל להבין שזהו עקב האכילס שלו – על מנת לנסות לפענח את סמית' יש ראשית להבין מבחינה פסיכולוגית מה עומד מאחורי המלים "אגו גדול". ובכן, ללא היכרות אישית ועל סמך פירסומים בעיתונות בלבד, ניתן לאפיין את אישיותו כבעלת קווים נרקיסיסטיים בולטים. אנשים כדמותו מתאפיינים בצורך גבוה ומתמשך באהדה מהסביבה, בתשומת לב ובאופן כללי נוטים לראות את עצמם כנעלים מעל האחר. חשוב להבין שנרקיסיסטיות גבוהה עשויה לתרום רבות לספורטאים, שכן היא מהווה כוח פסיכולוגי אדיר הבא לידי ביטוי בביטחון עצמי, יכולת התמודדות עם כישלונות, שאפתנות ותחרותיות. למעשה, אפשר לטעון שלא קיים ספורטאי גדול שאינו מחזיק בצדדים נרקיסיסטיים בולטים באישיותו; הסוד טמון במידה.

אנשים בעלי אישיות נרקיסיסטית קיצונית עשויים להתאפיין במבנה אישיות לא קוהרנטי ולא אינטגרטיבי, ולכן פגיעים ביותר ללחצי הספורט. על פי תיאוריות פסיכולוגיות שונות, ההסבר לכך נמצא ביסודו בנרטיב עצמי, קרי הסיפור שהאדם מספר לעצמו באשר לערכו, שנבנה בשלב הילדות או גיל ההתבגרות, המתאפיין בסתירות (אי קוהרנטיות) שאינן מתיישבות אחת עם השנייה (חוסר אינטגרציה). במבנה אישיות שכזה הצרכים הנרקיסיסטיים לכבוד, להערכה ולתשומת לב, בולטים דווקא בהקשר של דימוי עצמי נמוך. במצב שכזה, פגיעה באגו עלולה להיחוות בעוצמה רגשית גבוהה, וכפועל יוצא להיענות במנגנוני הגנה עוצמתיים שונים כגון הכחשה, רגרסיה ותוקפנות. זאת כאמור, במטרה להדוף את מה שנחווה כהתקפה פסיכולוגית על העצמי. למרבה הצער, לרוב מנגנוני הגנה שכאלה יתרגמו בפועל להתנהגות אימפולסיבית, לא אדפטיבית ולא גמישה – ומכאן גם הרסנית.

לכן, אולי מאחורי כל שחקן גדול שמתקשה לממש את עצמו יש לחפש את הנרקיסיסטיות הקיצונית והלא אדפטיבית. האצבע המשולשת שזקף סמית' יכולה להתפרש כהגנה תוקפנית ורגרסיבית על רקע הפגיעות הקשות לעצמי, שייתכן וחווה לאחר החטאת שלוש זריקות העונשין שהובילו להפסד מול מכבי חיפה ולשריקות הבוז. האדם הנרקיסיסט יתקשה מאוד להכיל פגיעות עוצמתיות שכאלו, ולכן יהדוף אותן החוצה; במקרה הזה כלפי הקהל, במקרה אחר כלפי המאמן או שחקנים אחרים.

לצד כל זאת, כיצד יש לפרש את הפרגון התמידי של סמית' כלפי חבריו לקבוצה? ובכן, נרקיסיסטיות אינה בהכרח סותרת נדיבות. למעשה, ניתן אף לראות בכך גם כביטוי נרקיסיסטי, שכן השחקן המחזיק בכדור ומנווט אותו, כפי שסמית' אוהב, הוא האדם שבמרכז – גם אם מישהו אחר קולע את הנקודות.

סמית' מתוסכל. בעיניו, הוא לא אמור להיכשלצילום: ספי מגריזו

הלחץ
הניתוח הפסיכולוגי שלעיל יכול גם לעזור לנו להבין את אי היציבות התפקודית של סמית' במאני-טיים. על מנת לתפקד טוב בצורה קונסיסטנטית תחת לחץ יש צורך ביציבות רגשית ובתחושת ביטחון עצמי גבוהה, שהרי במצבים מסוימים לחץ ספורטיבי עלול להיתפש כאיום פסיכולוגי לעצמי. לעתים, סמית' יתקשה להשיג את הביטחון או את היציבות הרגשית הנדרשת, אולי בעיקר עקב המשמעות הסובייקטיבית של כישלון לאדם שבעיניו אינו אמור להיכשל.

נרקיסיסטיות בספורט, אם כן, עשויה להיות הכוח מאחורי גדולה ספורטיבית והסיבות לכישלונה כאחד. בספורט קבוצתי, נרקיסיסטיות אצל האדם הנכון יכולה לתרום רבות לו ולקבוצתו, ובאותה נשימה להיות הרסנית לו ולארגון כולו  (לפרטים, אפשר לפנות להנהלת הפועל ת"א בכדורגל). בהיעדר ליווי פסיכולוגי צמוד, שיקדם את היתרונות על חשבון החסרונות, נותרת הפועל ירושלים תלויה רבות בהתנהלותו של המאמן דני פרנקו, ובעיקר במוחו של דונטה סמית'.

גבי זקס הוא פסיכולוג ספורט בעל קליניקה לפסיכולוגיית ספורט

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ