ככה זה נראה כשהארסנל של גיא גודס מרוקן

אחרי שבועות בהם הוציאה מעצמה את המיטב, ההפסד לאלבה היה באוויר. אלא שעכשיו חייבת מכבי תל אביב להחליט מי היא באמת

אריה ליבנת
אריה ליבנת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריה ליבנת
אריה ליבנת

ביציאה מהיכל הספורט ביד אליהו המתינו אתמול לשחקני מכבי תל אביב בין שלושה לחמישה אוהדים. זו המתכונת אחרי הפסדים. אפשר אמנם לתרץ את זה בקור העז, אבל תסמכו על הצהובים שאם מכבי היתה מנצחת, 200 מהם היו ממתינים אפילו בגשם. אלא שהאוהדים של מכבי, כידוע, אוהבים את השחקנים שלהם שהם מנצחים.

לזכותם ייאמר שלפחות הפעם, אף אוהד לא נטש את האולם לפני סוף המשחק, אם כי זה גם בגלל שההפסד נקבע באופן סופי רק בשניות האחרונות. אפילו שריקות בוז לא נשמעו, למרות שלקלוע 59 נקודות ולהפסיד לאלבה ברלין זו בושה, אולי כי האוהדים מעריכים את התוצאות ואת הדרך שעשתה הקבוצה מאז ההפסד הביתי המביש הקודם לצדוויטה זאגרב. אז מה האוהדים עושים בסיום המשחק? הרוב ממהרים למכוניות, חלק ממשיכים לדסקס על מאורעות המשחק, ובעיקר מחפשים אשמים.

גיא גודס, מתברר, מצא קורבן לאכזבה הגדולה. במסיבת העיתונאים נשאל מדוע לא שיתף במשך כל המחצית השנייה את מרקיז היינס. הוא הסביר שבמכבי לא נותנים הזדמנות שנייה ושהשחקן לא עמד באגרסיביות כשאיבד שלושה כדורים תחת לחץ. "אם אתה ממשיך אתו, אתה יכול להיקלע לפיגור של 10 נקודות", הוא טוען. אלבה הצליחה לנצל היטב את החולשה של היינס בהובלת הכדור; כבר בפעם הראשונה שהוא קיבל את הכדור באמצע המגרש, הגיעה שמירה כפולה והוא צעד עם הכדור. בפעם השנייה הוא לא עמד בלחץ ולא הספיק לעבור את מחצית המגרש בשמונה שניות.

שני איבודים היו לו, לא שלושה, אבל השאלה האמיתית היא לאן נעלם ג'רמי פארגו באותם מהלכים. איך יכול להיות שאחרי האיבוד הראשון, בעוד בריאן רנדל זיהה את המצוקה של היינס ובא לעזור לו בהובלת הכדור - הוא אפילו סימן תרגיל - פארגו ברח מהכדור. באופן כללי פארגו לא הגיע למשחק, ולמרות זאת גודס הוריד אותו לספסל רק בדקה ה-12 כשבמאזנו אפס נקודות (כולל 0 מ-2 מהעונשין). למעט שלשה אחת מקרית מהסוג שיש לו בכל משחק ועוד שלשה אחת שקבעה שוויון שבע דקות לסיום, הוא פשוט היה הצל של עצמו. ועדיין הוא קיבל 33 דקות לעומת 7 של היינס.

עבודה נפלאה עשה גודס בשלושת החודשים האחרונים במכבי. הוא הצליח להפוך את פארגו לשחקן המוביל עליו בנה כשהחזיר אותו בקיץ, הוציא כנראה את המקסימום משחקני משנה שהיו בסימן שאלה לגבי המשך העסקתם בעתיד הקרוב או הרחוק, כמו היינס, נייט לינהארט וסילבן לנדסברג. והנה מגיע משחק בו דברים לא עובדים במכבי, וגודס הולך כל הדרך עד להפסד עם פארגו ויוגב אוחיון, שאחרי תקופה טובה פתאום נמצא בנסיגה.

עונה מוזרה עוברת על מכבי. מצד אחד ניצחונות על ריאל מדריד וברצלונה, משהו שקורה בערך פעם בעשור. מצד שני הפסד ביתי לקבוצה מהליגה האדריאטית שבדרך כלל יכולה רק לחלום על ניצחון ביד אליהו והפסד ביתי היסטורי לקבוצה גרמנית. ולא לשכוח את ה-50 הפרש במצטבר ליריבות המושבעות הפועל תל אביב והפועל ירושלים, כשבמקביל החזירה את כוח ההרתעה בליגה. אז מי את באמת, מכבי תל אביב?

גודס. ניסה להרגיע גם את ההנהלה, שכבר חושבת על פיינל-פורצילום: ניר קידר

גודס, אדם ריאלי ומנוסה - וגם אחד שמכיר היטב את הכדורסל האירופי, גם אם לא כמאמן ראשי - מנסה כבר למעלה מחודש להרגיע ולהוריד לקרקע את כולם. את התקשורת, האוהדים וגם את המערכת שלו, שכבר חולמת על פיינל-פור. עד עכשיו זה לא ממש עובד: מיד אחרי שהוא מצהיר שהמטרה של מכבי היא להגיע לרבע הגמר, ויתרון ביתיות זה רק בונוס, מגיעה השאלה מה יקרה אם מכבי תפסיד בבית לפנאתינייקוס והאם הסיכוי שלה לסיים בין שני המקומות הראשונים יהיה ריאלי? וגודס בשלו, מזכיר מה קרה לפני שנתיים, שמכבי עם מאזן 5-2 עקפה את סיינה שהיתה ב-1-6.

אף קבוצה לא אוהבת להפסיד, בטח לא מכבי, אבל מפתיע או מאכזב - תלוי מאיזו זווית בוחנים את זה - ההפסד של מכבי היה באוויר כבר תקופה ארוכה. מכבי עייפה; זו לא עייפות פיזית, כי הקבוצה רגילה לשחק פעמיים בשבוע, וזו אפילו לא עייפות מנטלית, כי זה לא שזכתה באיזה תואר, היא בסך הכל ניצחה את סגניתה. מדובר בעייפות מקצועית. גם במכבי יודעים שהתוצאות בשבועות האחרונים, ואפילו לפניהם, לא משקפות את היכולת האמיתית של הקבוצה. רוב השחקנים הביאו את מה שיש להם ואולי אפילו יותר מזה, ועכשיו צריך לחפש דברים חדשים. נגד אלבה, הארסנל של גודס היה ריק. לא בטוח שעד משחקי הגביע בשבוע הבא הוא יספיק להתמלא מחדש.

לא ברור אם ההפסד לאלבה יעזור או יפגע במכבי מבחינה מנטלית לקראת שבוע הגביע. מצד אחד, היא היתה חייבת לקבל סטירה, ועדיף שתגיע בליגה של 14 מחזורים מול קבוצה שלא באמת מאיימת על מאבק ההצלבה. מצד שני, ראינו מה קרה למכבי בתקופה הרעה הקודמת - תבוסה רדפה תבוסה. מכבי תל אביב מגיעה לפחות לחצי הגמר כפייבוריטית ברורה, אבל בעונה שכזו היא מסוגלת להפסיד למכבי חיפה - קבוצה ממושמעת אבל לא ממש מוכשרת. מעין אלבה ברלין כזו של הליגה הישראלית. עם כל הניצחונות הגדולים וההפסדים הקשים, מכבי תימדד בסופו של דבר בתארים. זכייה בגביע בחמישי הבא תשכיח את הערב השחור אתמול.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ