שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הניצחון הפסיכולוגי של נבחרת ישראל

אלי גוטמן לא השכיל להבין את הסיכון הנפשי שבו חניכיו היו לקראת וולס. ואולם, נגד בלגיה, הצליחה ישראל לגייס ביטחון עצמי ואנרגיה בשביל לשחק ללא רגשי נחיתות מול יריבה עדיפה

גבי זקס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גבי זקס

שלושה ימים, שני משחקים, שתי יריבות עדיפות ושתי נבחרות ישראל שונות לחלוטין. כיצד ניתן להסביר את זה? מתוקף תפקידי, אני נוטה באופן טבעי לחפש את ההסבר הפסיכולוגי כדרך להבין את הביצועים על המגרש, אך נדמה כי כל מי שצפה בשבוע האחרון במשחקי הנבחרת הבחין בבירור שלצד הגורם הטקטי, קיימת השפעה משמעותית של גורמים מעבר לכדורגל נטו.

כוחה של הפסיכולוגיה בכלל, וחשיבות ההכנה הפסיכולוגית בפרט, ניכר היטב כבר משריקת הפתיחה נגד וולס. הציפייה הגדולה, האופטימיות והפנטזיות של מדינה שלמה התמוססו במהירות לנוכח הופעתה הלחוצה, המפוחדת וחסרת הביטחון של הנבחרת. מולה התייצבה יריבה חדה, מרוכזת ונחושה, שבניגוד לבלגיה, ראתה בנבחרת ישראל יריב רציני ומסוכן. לראייה, משחק השיא של גארת' בייל, שהגיע "טעון" בקוקטייל הרגשות הנכונים לאחר ביקורות מעליבות על ביצועיו בריאל מדריד.

אם כן, זהו המפתח להבנת הפער שבביצועי הנבחרת בצמד המשחקים: הגישה שעמה מגיעים למשחק. האם השחקנים עולים לדשא כאנדרדוג גאה וכועס, שרוצה להוכיח לכולם את טעותם, או כמי שמחזיק את תקוות – אולי אף את דרישות – האומה על כתפיו. ברור שהאפשרות הראשונה היא עדיפה, וברור שכאן נכשל אלי גוטמן כמאמן וכפסיכולוג.

אלי גוטמן, אתמול בטדי. יש חשיבות מכרעת ליכולת המאמן לחוש במצבם הפסיכולוגי של שחקניו ולפעול בהתאםצילום: ניר קידר

כפסיכולוג ספורט, כאשר אני עובד עם ספורטאי או קבוצה, אני תמיד חושש מהערב שלאחר משחק מצוין. יש לי רק חשש אחד גדול מכך, והוא היריבה שמגיעה לאחר הופעה גרועה במיוחד. כאחראי על המצב הנפשי של הנבחרת, גוטמן לא השכיל להבין את הסיכון הפסיכולוגי שבו חניכיו היו לקראת וולס. הדבר בלט שבעתיים על רקע האופוריה שרווחה בקרב הציבור והרצון העז של גוטמן עצמו לקצור הצלחות לאחר הניצחונות בתחילת הקמפיין. ואולי בגלל שבעצמו האמין בה, הדביק בה מכורח השפעתו גם את שחקניו.

וכך, ניתן היה לראות מתחילת המשחק, כי הרצון העז של ערן זהבי, ביברס נאתכו, ליאור רפאלוב ושות' יצר לחץ הרסני במקום לספק אופטימיות.

באופן אישי, למרות התצוגה הפסיכולוגית הגרועה מול וולס, לא הפסקתי להאמין בנבחרת – דווקא מפני שלטעמי זו אחת מנקודות החוזקה שלה. מדוע? מפני שברמה הקבוצתית ישראל היא נבחרת מלוכדת, גאה, מאמינה בעצמה וקשוחה מנטלית. ובקשוחה מנטלית הכוונה שהיא נשארת קבוצה גם לאחר אכזבות, ולכן היא מיוחדת, מסוכנת וראויה לאהדת הקהל. הדבר הוכח במידה מסוימת דווקא מול וולס, כאשר בעשרה שחקנים, על סף הפסד ברור ועל רקע התסכול והאכזבה האדירים, לא הפסיקה להילחם. ברגעים הללו עמוד השדרה הפסיכולוגי של הנבחרת נמדד – ועמד במבחן.

מצד שני, ספק שהשחקנים הרגישו כך. מבחנם השני הגיע כעבור שלושה ימים, מול בלגיה בירושלים. למרות שניתן היה לטעון לכאורה שהאתגר הפסיכולוגי של הנבחרת היה קל יותר – שהרי מול בלגיה היא הגיעה כאנדרדוג מובהק – הרי ששחקנים בעלי פרופיל פסיכולוגי חלש יותר היו מתקשים לגייס את הביטחון העצמי והאנרגיה בשביל לשחק ללא רגשי נחיתות מול יריבה כה עדיפה. לשמחת גוטמן, הנבחרת שלו לא מורכבת משחקנים כאלה, להפך – כמעט בכל עמדה ניצבים כדורגלנים בעלי כישורים פסיכולוגיים גבוהים. הבולטים הם זהבי, המחזיק בפרופיל פסיכולוגי של ספורטאי עלית, ואופיר מרציאנו, שלאחר טעות גורלית מול וולס חזר לקור רוחו הרגיל. שני הטל בן חיים קשוחים מנטלית, וגם ניר ביטון הצעיר נראה כאחד עם ביטחון עצמי שתואם את כישרונו, המאפשר לו להנהיג את מרכז השדה.

שרן ייני ועומרי בן הרוש מול אדן הזאר. לא הפסיקו להילחם מול וולסצילום: אי־אף־פי

למרות זאת, ספורטאים, כמו מאמנים, מוכשרים פסיכולוגית ככל שיהיו הם קודם כל בני אדם. ובני אדם לעולם אינם אדישים ללחץ. על כן, יש חשיבות מכרעת ליכולת המאמן לחוש במצבם הפסיכולוגי של שחקניו ולפעול בהתאם: ברמה הקבוצתית לזהות את הלך הרוח ולשנותו אם צריך, וברמה הפרטנית לבחור את השחקנים הנמצאים במצב הפסיכולוגי המתאים ביותר לסיטואציה. זו אגב, טעותו השנייה המכרעת של גוטמן, טעות שתיקן מול בלגיה. יכולת זו חשובה במיוחד למאמן נבחרת, שבה כל משחק מכריע, ועוד יותר בפרט בנבחרת כמו שלנו, שלא יכולה להרשות לעצמה שחקן אחד שלא "מגיע" למשחק.

לסיכום, למרות התוצאות המאכזבות, יש מקום לאופטימיות. בפן החשוב ביותר, בפן האנושי, הנבחרת לא כשלה.


גבי זקס הוא פסיכולוג ספורט, בעל הקליניקה פסיכולוגיה להצלחה ספורטיבית‎

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ