לכו לראות את בית"ר נורדיה, זו חוויה מרוממת, הזויה, מרגשת ומצמררת

חשוב לעזור לבית"ר נורדיה, להגיע למשחק וליהנות, להביע תמיכה, לפרגן. זה חתיכת דבר אמיתי, בוודאי על רקע הזיוף והכיעור הרבים שיש ביציעי הכדורגל בישראל. שאול ביבי היה במשחק העונה של ליגה ג' בטדי וחזר נפעם

שולי אביב
שולי אביב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית"ר נורדיה
נורדיה לא פרשה על רקע המסחור, התרסקות הניהול או מאבק בבעלים - אלא במחאה על הגזענות והאלימות ביציעי בית"ר ירושליםצילום: ינון פוקס

ביום שישי נקלעתי לאיצטדיון טדי בירושלים קצת אחרי 12 בצהריים. לבחור שבאתי אתו יש אהבה גדולה לאיצטדיונים, ואני אמרתי לו שטדי מזכיר לי איצטדיונים משנות ה-30 באיטליה. לאו דווקא ארכיטקטונית, הגם שלאסוף ולנעול את הקול בתוך מערה בהר, הוא משהו שהמתכננים היו צריכים לחשוב עליו, בוודאי בעיר מועדת כמו ירושלים. ניחא. מעולם לא ביקרתי בטדי שלא במשחק נגד בני יהודה והקריאות "מוות לערבים" שתמיד הרעישו את ההר נשמעו מאיימות בדיוק כמו הקריאות שעלו מיומני קולנוע מאיטליה של אז. ונפשי שלי דווקא לא עדינה (איך תהיה). כשאוהדי בני יהודה היו שרים מצדם את "ירושלים על הזין וכול בית"ר על הקטן", לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אני אינני מקלל, אך לשמוע מאות צעירים ימנים מדרום תל אביב, אוהדי קבוצה שהוקמה על ידי אנשי האצ"ל ושמעלים את ירושלים על ראשם, מבזים כך את עיר הקודש בשיר - תעתע ברגשותיי. חברי, יליד הקיבוץ הארצי, התעקש שטדי יפה.

עד לפה הלכלוכים, עכשיו לדבר האמיתי: משחק צמרת בליגה ג' בין בית"ר נורדיה ירושלים והפועל גדרה. מטורף, הזוי, מרגש, מצמרר, חוויה מרוממת. ליגה ג'!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מאז המשחקים של ציון קומפרסור האגדי מבית"ר עזרא, לא ראיתי אהבה כזאת לכדורגל: אישה זקנה מאוד עזרה לבעלה המאוד זקן במשך כ-10 דקות להגיע לכיסא נוח ביציע - בטח איזה שחקן/אוהד מהעבר; ילדים מפונפנים לבושים בבגדי הקבוצה, על אמותיהם ואבותיהם וחבריהם, טפטפו ליציע המערבי; ועד אחת אחה"צ צבעו כ-300 אוהדים יציעון קטן בצבעי שחור-צהוב, ולא הפסיקו לשיר כמעט שעתיים שלמות. וארבעה צוותי טלוויזיה, וגם אוהד ושחקן שלא התלבש ששדרו ופרשנו בסמארטפונים את המשחק, רק אלוהים יודע למי.

עד אחת אחה"צ צבעו כ-300 אוהדים יציעון קטן בצבעי שחור-צהוב, ולא הפסיקו לשיר כמעט שעתיים שלמותצילום: ינון פוקס

כמה דקות למחצית, אחד השחקנים הבוגרים והאחראיים בנורדיה, כך לפי הפרשן, קשר אחורי אני חושב, יורד בגליץ' על מס' 9 קלאסי של גדרה בזינוק שלא מבייש קודח מנהרות בפוטבול, מעיף לו את הרגל לקניון מלחה, ומקבל אדום. הקהל שר שיר החלמה לפצוע (באימא שלי) ובזמן שהשחקן של נורדיה מקונן וממאן להאמין שעשה כזאת שטות בחצי של היריב, התקפה יפהפייה של נורדיה חוצה את טדי מצד לצד עד שהכדור נוחת על ראשו של שחקן גבוה ומשם לחיבורים הקרובים. שמחה בטדי.

עם עשרה שחקנים פותחת נורדיה את המחצית השנייה עוד יותר טוב מאיך שסיימה אותה, שוטפת את טדי, מניעה כדור ומסיימת ב-1-3 מרהיב על גדרה ופותחת פער של כמה נקודות בפסגה, בדרכה לליגה ב' בשנה הבאה.

הגל הזה של קבוצות אוהדים הולך להמציא לנו בשנים הקרובות כוכבת נוספת: אחרי ההצלחה חסרת התקדים של הפועל תל אביב בכדורסל וזו המשמחת של הפועל קטמון בכדורגל, יש סיכוי שבית"ר נורדיה ירושלים תגיע בשנים הקרובות ללאומית. לזאת יש ייחוד נוסף, כנראה עולמי: קבוצת האוהדים לא פרשה על רקע המסחור, התרסקות הניהול או מאבק בבעלים - אלא גם ועיקר מיעוט שעשה זאת במחאה על הגזענות והאלימות ביציעי בית"ר ירושלים, שדבקו גם בסמליה. חשוב לעזור למועדון הזה: להגיע למשחק וליהנות, להביע תמיכה, לפרגן, מפה לאוזן. זה אולי לא הדבר האמיתי, אבל זה חתיכת דבר אמיתי, בוודאי על רקע הזיוף והכיעור הרבים שיש ביציעי הכדורגל.

תגיות קשורות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ