לא מחויב המציאות

סיפור על חושך, אור וחור שחור

מכבי ת"א מציגה שורה של ניגודים, מיטרוביץ' מושך גרמי שמיים למסלול היקפי סביבו, ובערוץ הספורט אלף גילויים נאותים הזכירו אלה את אלה וקרסו לתוך חור שחור אי שם בפוני של מאיר איינשטיין

איתי מאירסון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פלאפונים מאירים ביציעי אצטדיון נתניה החשוך
אצטדיון נתניה, כשמרים פיירברג עשתה אפצ'י בתא המעצרצילום: ניר קידר
איתי מאירסון

1. מכבי ת"א נגד בית"ר ירושלים. סיפור על חושך ואור. בדקה השישית מרים פיירברג עושה אפצ'י בתא המעצר, וגורמת לנפילת התאורה באצטדיון בנתניה. חושך. לא, רגע אחד, רגע אחד, יש גם אור: כשהחשמל באצטדיון נופל שלטי הפרסום האלקטרוניים הם השטקר היחידי שממשיך לקבל זרם. זה אור. לא, זה חושך.

למכבי יש קו אחורי של פלייאוף תחתון וקו קדמי של הליגה האירופית. חושך ואור. גם בתוך האור יש צללים שחורים, למשל, טל בן-חיים החלוץ - נס ספורטיבי, עם הבנת משחק של נערים ב' ויכולת טכנית של הליגה האירופית. חושך ואור בתוך חושך ואור.

חצי דקה מפתיחת המשחק, איתי שכטר עומד באחד על אחד מול השער ונעצר בהדיפה של ראיקוביץ'. חצי דקה מפתיחת המחצית השנייה, יוהן אודל עומד באחד על אחד מול השער ונעצר בגמלוניות של עצמו. גם בנחמות שהיא שואבת, מכבי יכולה לראות את הצד החשוך שלה: שער הנגיחה של נוסא איגיבור, אחרי כדור קרן, הוא לא יותר מאשר גול טיפוסי שהיא סופגת, שרק במקרה הובקע הפעם לכיוון הלא נכון.

2. ניקולה מיטרוביץ' הוא אור. וליתר דיוק, שמש - לפחות במובן הפיזיקלי. המסה העצומה שלו במרכז המגרש מושכת אליו גרמי שמיים קטנים יותר, כלומר את רוב כדורגלני הליגה, למסלול היקפי סביבו. מעטים השחקנים בעמדה שלו, אם יש כאלה בכלל, שמסוגלים לעשות לחץ על שטח כל-כך גדול של דשא. מעטים אפילו יותר אלה מהם, שיודעים כמוהו להכניס כדור עומק לגול. אלה בדיוק שני הדברים שמכבי ת"א לא מקבלת מספיק מהכדורגלנים שעובדים אצלה היום. עצה לג'ורדי קרויף: לך לראות משחק של בני יהודה ושים עין על מספר 24.

3. ונסיים בבריאת העולם. "שבת ביציע", מוצ"ש האחרון, ערוץ חמישים ומשהו. לא יותר משתי דקות לקח למשה פרימו ולאבי נמני לכתוב מחדש את פרק א' בספר בראשית. פרימו מספר אודות מיליון ו-300 אלף היורו שמכבי שילמה לבית"ר על אלי דסה ושלומי אזולאי, פלוס 300 אלף על כל אחד מהם במקרה של זכייה באליפות. נמני: "לא לא, אלה לא המספרים. אני עשיתי את ההעברות, אלה לא המספרים".

פרימו בולע רוק, ממשיך ומגלה לנו בלהט שגולדהאר החליט בזמנו שאזולאי יוכל לעבור לכל קבוצה, פרט למכבי חיפה. נמני מנפח את הנחיריים: "לא, לא נאמר דבר כזה". פרימו מתקומם: "אבי, אתה כל הזמן מעמיד אותי במבחן". נמני: "אני אסביר לך משהו, אתה צריך להבין... יש עובדות. מכבי רצתה 600 אלף, אבל חיפה הציעה רק 450".

פרימו, שקוע עד צוואר בביצת העלבון שחפר לעצמו, מביט לכל הכיוונים ורואה איך מאיר איינשטיין, שלמה שרף וניר קלינגר יוצאים מגדרם כדי לא להושיט לו יד. את משפט הצוואה שלו הוא פולט כשקו המים כבר נושק לסנטרו: "גולדהאר סירב למכור את אזולאי לחיפה בכל מחיר!". כשנמני סיכם את הדיון - "אני ניהלתי את המו"מ, אז איך אתה אומר לי בכל מחיר"? - כל מה שנשאר מפרימו היה בועות על פני השלולית.

מה נשיר עליהם? מה נשיר? הם עושים זאת יפה מאיתנו. בקרב על האמת, הסוכן מטעם עצמו ניצח את העיתונאי מטעם אלוהים; בקרב על העובדות, זה שהעולם נברא רק עבורו גבר על זה שדיווח בלעדית על בריאת העולם עצמה באמצעות הדלפה בעילום שם לווטסאפ.

רע שנמני שם, טוב שנמני שם, ואז שוב רע שנמני שם. העולם התהפך, ואז הוסיף היפוך נוסף. אלף מראות הביטו אלה באלה ונשברו; אלף גילויים נאותים הזכירו אלה את אלה וקרסו כאחד לתוך חור שחור אי שם בפוני של מאיר איינשטיין. כן, ייתכן מאוד שבמוצ"ש האחרון העולם נברא מחדש. ויהי חושך, ויהי אור. ויהי ערב ויהי בוקר - יום ראשון.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ