בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הליגה הפלסטינית מציגה: סיפורים מרגשים, בעיות בטחוניות, מהומות ענק - וכדורגל

בסוף השבוע יצאה לדרך עונת 2016/17 בגדה, עם כ-48 מועדוני כדורגל פעילים בשלוש ליגות. במציאות הכדורגל שמתנהלת ממש כאן מעבר לגדר מתרחש תהליך של מעבר למקצוענות, בעקבות כסף שמתחיל להיכנס והצלחות בינלאומיות

10תגובות
מג'ד יונס ושחקני שבאב אלח'ליל חוגגים
אחמד ג'עברי احمد جعبري

לא שמעתם על זה בחדשות הספורט או באתרים הגדולים, אבל בשקט בשקט יצאה בסוף השבוע האחרון עונת 2016/17 של הליגה הפלסטינית לדרך. 12 קבוצות, מתוכן שש מאיזור חברון, שמתחרות בשני סיבובי משחקים על האליפות ונגד הירידה. עם הרבה אלתורים ותקלות אדמיניסטרטיביות, משחקי דרבי ו"קלאסיקו" מסעירים, מעט התנגשויות עם צה"ל וכמה שמות מוכרים מהכדורגל הישראלי, כרבע שעה נסיעה מאתנו, מתנהלת לה מציאות כדורגל ערבית שלמה ומקבילה. ממש כאן, מעבר לגדר.

בשנים האחרונות הכדורגל הפלסטיני נמצא בתנופה מקצועית משמעותית. הנבחרת הלאומית העפילה לראשונה בתולדותיה לגביע אסיה ב-2015, והאלופות ומחזיקות הגביע הפלסטיניות משתתפות בהצלחה יחסית בשלב הבתים של גביע ה-AFC (המקבילה האסיאתית לליגה האירופאית).

הליגה המקומית בגדה, דאורי אלמוחתריפין, עוברת תהליך של מעבר למקצוענות, תודות לרפורמות גדולות שערך יו"ר ההתאחדות הפלסטינית ג'יבריל רג'וב והשקעה מאסיבית של חברות הסלולר הגדולות ג'וואל ו-ווטניה מובייל. אם לפני כשמונה שנים נורמות העבודה היו חובבניות, האצטדיונים היו מוזנחים ומלאים בחול ומשחקים היו מבוטלים כי השופט היה נתקע במחסום, כיום הכדורגל בגדה מסודר בהרבה, וישנם כ-48 מועדוני כדורגל פעילים בכשלוש ליגות.

על אף העובדה שרבים מהשחקנים בליגה הראשונה עדיין מחזיקים בעבודה נוספת, גם בפן המשכורות יש שיפור ניכר. בשנים האחרונות מושקעים כספים גדולים במועדונים הפלסטיניים על ידי אנשי עסקים מקומיים ותורמים מהעולם הערבי, בעיקר בקבוצות הגדולות מחברון וירושלים - שבאב אל-ח'ליל, הלאל אל-קודס, ד'אהרייה ואל-אהלי - שמציעות לשחקנים שכר גבוה מאוד גם במונחי ליגת העל הישראלית, ולרוב גם משלמות במזומן. הדבר הביא להצטרפות של שחקנים ערבים ישראלים רבים למועדונים המקומיים, וכיום משחקים בשתי הליגות הבכירות כ-80 שחקנים עם תעודת זהות כחולה. בדיוק כך, העבירו בשנים האחרונות הלאל מוסא ולועב כיאל עונות יפות בשבאב אל-ח'דר מבית לחם, והעונה עלאא אבו-סאלח וחאמד ע'נאיים מסח'נין חתמו בשבאב אל-ח'ליל.

בנוסף, החל מ-2014 גם שחקנים צ'יליאנים ממוצא פלסטיני מצטרפים לקבוצות ולנבחרת ומוסיפים אלמנטים של טכניקה ברמה גבוהה וקצב לטינו-אמריקאי מהיר יותר למשחק של קבוצותיהם, דבר שהעלה את הרמה הכללית של הכדורגל בגדה.

המחזור הראשון של העונה הסדירה שוחק בשישי-שבת האחרונים. בשישי אירחה אהלי אל-ח'ליל, מחזיקת הגביע ואלופת הסופרקאפ של הגדה בשנתיים האחרונות, את העולה החדשה, מרכז טולכרם, באצטדיון חוסיין בן עלי בחברון, וניצחה 0-3. אל-אהלי היא המועדון העולה של הליגה. המועדון הקטן של העיר חברון, שנוסד ב-1974, זכה בשבעה גביעים בשנתיים האחרונות, בהם שני גביעי פלסטין בהם זכה המועדון במשחקים נגד מחזיקות הגביע של עזה. אל-אהלי הוא המועדון הראשון בליגה שהעסיק מאמן אירופאי ברמה גבוהה: לפני שנתיים אימן את הקבוצה סטפנו קוזין האיטלקי, שהצעיד את הקבוצה לארבעת התארים הראשונים בתולדותיה. בשנה שעברה השתתפה הקבוצה לראשונה בגביע אסיה.

מנהל ובעלי הקבוצה הוא כיפאח א-שאריף, איש עסקים ממולח, שמצליח לשמור על אל-אהלי תחרותית למרות שאין בידיו את התקציב הגבוה בליגה. המועדון עלה לאחרונה לכותרות בישראל לאחר שמכר את שאדי שעבאן, שגדל במכבי חיפה, לפלסטינו הצ'ילאנית. בקו ההגנה של הקבוצה מככבים אחמד חרבי, בלם/מגן נבחרת פלסטין ויליד אום אל-פחם, ועבדאללה ג'אבר, מגן שמאלי מטייבה, ששיחק בעבר ברמת השרון. ג'אבר, שמספק תצוגות שיא על בסיס שבועי, הוא באנקר בהרכב הנבחרת הפלסטינית בשנתיים האחרונות, ובעיני רבים נחשב לשחקן הפלסטיני הטוב ביותר כיום.

באל-אהלי ניתן לראות את הדוגמא הקלאסית לשילוב בין שחקנים הכוכבים הערבים-ישראלים לשחקנים המקומיים הפלסטיניים. שניים משחקניה המרכזיים של הקבוצה הם בני העיר חברון - ח'לדון אלחלמן, עורך דין במקצועו, והקפטן פאדי דוויק, שביומיום הוא עמית מחקר במכון המחקר היישומי הפלסטיני.

באצטדיון ג'מאל גאנם בטולכרם, ת'קאפי המקומית ניצחה את שבאב סמוע 1-2. בת'קאפי משחקים האחים מראעבה - שני אחים מקלקיליה שנחשבים לכוכבי העתיד של הכדורגל הפלסטיני. סאמח הוא קשר התקפי, מספר עשר קלאסי, וחמאדה הוא חלוץ סופה עם סיומת קטלנית במיוחד. ביחד הם אייטם ספורטיבי ופוליטי המושך הרבה תקשורת ותמיכה הן בגדה והן בעולם.

באפריל 2014 נעצר סאמח, האח הגדול מבין השניים, על ידי השב"כ, בעוון מעורבות בפעילות טרור. מראעבה, ששהה בקטאר במסגרת נסיעה עם הנבחרת האולימפית הפלסטינית למחנה ומשחקי אימון, נפגש עם בכיר חמאס ששוחרר וגורש בעסקת שליט השוהה במדינת המפרץ. מיד כשחזר נעצר והובהל לחקירה, בה אישר כי קיבל כסף, מסמכים ומכשיר טלפון להחזיר עמו לפעילי חמאס בקלקיליה, ביניהם יו"ר קבוצתו בקלקיליה - חסן שרים. סאמח, שהודה בחקירה כי ידע שמדובר בפגישות סודיות ושביצע שירות עבור חמאס, ישב בכלא כעציר ביטחוני כשמונה חודשים.

גם כאשר שוחרר ב-2015, לא הורשה סאמח לצאת עם נבחרת פלסטין הבוגרת לגביע אסיה באוסטרליה ולמשחקי אימון שונים. המשחק הראשון בו התאפשר לו לנסוע, היה במוקדמות המונדיאל בקואלה לומפור נגד מלזיה, במאי שנה שעברה. סאמח לקח את ההזדמנות בשתי רגליים, כבש צמד ובישל עוד שניים. תצוגה זו הפכה את סאמח לגיבור וסלבריטי אצל הפלסטינים, סמל למאבק הפלסטיני לעצמאות בספורט ואייטם שזכה לסיקור אוהד על ידי גורמי תקשורת בעולם כולו. בנוסף, התיק של מראעבה היה אחד מעמודי התווך של התלונה שהגישה ההתאחדות הפלסטינית בקונגרס פיפ"א כנגד ישראל בשנה שעברה, בתור דוגמא להגבלת חופש התנועה שישראל כופה על השחקנים הפלסטיניים.

בתחילת העונה שעברה סאמח חתם בשבאב אל-ח'דר, והתעקש שאחיו יחתום עמו. השניים הצעידו יחדיו את הירוקים מבית לחם לעונה מצוינת שהסתיימה במקום השני, כשחמאדה מסיים כסגן מלך השערים. האח הצעיר, שבינתיים התפתח בעצמו ככדורגלן לא פחות מסאמח, זכה לאחרונה לזימון לנבחרת הבוגרת, ובראיון לטלוויזיה המקומית הוא תיאר את אחיו הגדול כ"ההשראה כי גדולה שלי. על המגרש, ובוודאי שמחוצה לו". העונה הם חתמו ביחד בת'קאפי מטולכרם, המכונה 'אל-ענאבי' – 'הענבים' (בשל המדים הסגולים-כחולים של המועדון), במטרה להצעיד את המועדון לצמרת ולזכייה בגביע.

המשחק המרכזי של יום שישי נערך באצטדיון באל-ח'דר בין תרג'י ואדי ניס, קבוצה מהכפר ואדי ניס הצמוד ליישוב אפרת, ושבאב אל-ח'ליל האלופה מחברון. שבאב אל-ח'ליל היא הקבוצה הטובה בגדה. המועדון, שנחשב לבכור המועדונים הפלסטיניים (נוסד ב-1943) ולו אלפי אוהדים ברחבי הגדה, השקיע ברכש מרשים. אבו סאלח וע'נאיים הגיעו מסח'נין, שוער הנבחרת תאופיק עלי הגיע מדורא, הצ'יליאנים של הנבחרת אלכסיס נוראמבואנה, פאבלו בראבו ונלסון בלטראן חתמו גם כן, ומעל כולם אשרף נועמן - "רביבו הפלסטיני", שחזר לליגה הפלסטינית אחרי שנתיים ששיחק בסעודיה ובירדן, ועל פי דיווחים שונים ירוויח העונה כ-110,000 דולר.

לעומת שבאב, ואדי ניס הוא אחד המועדונים הקטנים בליגה. הקבוצה מגיעה מכפר של 900 נפשות ומתבססת על חמולת אבו-חאמד, כאשר כ-15 משחקני הסגל הם בני המשפחה.

זה היה משחק הבכורה החגיגי של חוסאם אבו-סלאח, מעוז ההגנה של בני סח'נין בשנים האחרונות. אבו סלאח הצטרף למושבה מתרחבת של שחקני סח'נין לשעבר בקבוצה. למרות ההתרגשות הגדולה מהאירוע, כנראה שאבו-סלאח ירצה לשכוח את הבכורה שלו במדים השחורים של שבאב. גול עצמי שלו בדקה ה-44 החזיר את תרג'י למשחק במחצית השנייה כשהשווה את התוצאה ל-1-1 לקול שריקות הבוז של אלפי האוהדים ביציע. שבאב שיחקה בהרכב חסר כאשר חמד ע'נאיים היה פצוע ולא שותף, ונועמן ותאופיק עלי, שהם מוואדי ניס במקור, בני חמולת אבו-חאמד וגדלו בתרג'י, ביקשו מתוך כבוד למועדון האם שלהם שלא לשחק.

במחצית השניה, החלוץ של שבאב אחמד אבו-נאהיה מאום אל-פחם, מלך שערי הקבוצה בעונה שעברה ושחקן סח'נין לשעבר (שכבש במשחק הבכורה באצטדיון העירוני בחיפה), החמיץ מספר פעמים מהזדמנויות קורצות והמשחק הפך לפקעת עצבים אחת גדולה, במהלכה נשלפו כאחד עשר כרטיסים. ואז הגיעה הדקה ה-94.

מג'ד יונס משבאב נגח פנימה מטווח אפס את שער הניצחון עבור הקבוצה מחברון, חגג כמו משוגע והצית מהומה. חאזם אבו-חאמד מתרג'י התרגז עליו, ובעוד הקהל משלהב אותם השניים החלו להתעמת, וחטפו כרטיס אדום במקום. בדקה ה-95 ספג מואמן אגברייה, אקס סח'נין נוסף, כרטיס צהוב, ובדיוק שהחלו הוויכוחים להתלהט שוב - השופט שרק לסיום.

תשעה צהובים, שני אדומים, שלושה שערים, ארבעה יוצאי בני סח'נין, כששת אלפים אוהדים ח'לילים שחוגגים ביציעים ודרמה אחת גדולה בסיום. בסך הכל, ערב פתיחה סטנדרטי לאלופת הליגה הפלסטינית.

מג'ד יונס משבאב אלח'ליל
אחמד ג'עברי احمد جعبري

בשבת הגיעה התוצאה המרשימה של המחזור, כאשר הלאל אל-קודס הביסה את שבאב יטא 0-6 באצטדיון פייסל חוסייני בא-ראם, כרבע שעה נסיעה ממחסום ח'זמא ביציאה מירושלים. הלאל אל-קודס ממזרח ירושלים היא אגודת הספורט הפעילה הגדולה ביותר ברשות הפלסטינית, עם קבוצות התעמלות, סיף, שחיה וטניס. יו"ר המועדון והבעלים, ד"ר אבו-עסב, מבעלי "קופת חולים כללית" במזרח ירושלים, משקיע במועדון כבר כמה שנים ובקיץ האחרון הוציא מעל חצי מיליון שקל על חיזוק הקבוצה. לאחר הפסד לשבאב אל-ח'ליל בחצי גמר גביע יאסר ערפאת בחודש שעבר, אבו-עסב הודיע על עזיבתו את המועדון. הודעה זו, שהובילה להפגנות ענק של אוהדים במזרח ירושלים, ככל הנראה לא השפיעה על השחקנים, שהלמו בעולה החדשה מיטא. לאחר הניצחון הודיע נציגו של אבו-עסב שהוא משהה את החלטתו עד יעבור זעם, ועד שיימצא רוכש או "כל אדם שיוכל לעמוד בהתחייבויות המועדון".

בין הכפר בואדי ניס לאימפריות מחברון מירושלים, הליגה הפלסטינית מספרת סיפור כדורגל שונה ממה שאנו מכירים ורגילים. שחקנים שעובדים בבוקר ומתאמנים בערב, עצירי שב"כ לשעבר, שחקנים ערבים-ישראלים שמרוויחים טוב ונהנים מכבוד של כוכבי על, ואוהדים מלאי תשוקה לכדורגל שרק רוצים לחגוג ולהסיח את דעתם מהיומיום המדכדך בשטחים.

הליגה של הגדה היא תחרות הפכפכה של 22 מחזורים, בה פעמים רבות נחוצים יותר עצבי ברזל מאשר יכולת מקצועית בכדורגל בשביל לנצח. מה שבטוח, היא מלאה בסיפורים אישיים מעניינים, מרגשים, שמחים ועצובים. ממש כאן, מעבר לגדר.

הכותב הוא מייסד ועורך בלוג BabaGol, המתמקד בכדורגל מהמזרח התיכון, אמריקה הלטינית ועוד. כדי להתעדכן עוד על כדורגל פלסטיני עקבו אחריו ואחרי הבלוג בטוויטר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#