בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

בין שתי שכונות, מאת הפועל ירושלים

ירושלים אמנם עברה את אולם, אבל היא לא קבוצה גדולה - היא בנויה בעיקר על שכונת ג'רלס ושכונת דייסון. סטודמאייר? עם כל הכבוד, הוא כמעט לא מסוגל לעשות סל על שחקן

8תגובות
קרטיס ג'רלס
ניר קידר

במבחן התוצאה ירושלים עברה בשלום את השלב הראשון ביורוקאפ. במבחן הדרך, תרשו לי לא להתלהב. אחרי המבוכות בקובאן ומול אילת, ירושלים היתה אמורה להתפוצץ הערב (רביעי) בבית על אולם. מלבד שלוש דקות בכל מחצית - למרבה המזל שלוש הדקות החשובות - דינאמיט לא היה שם.

ירושלים ניצחה את המשחק בהגנה. במחצית הראשונה חברו דיז'ון תומפסון ושון ג'ונס לדקות משותפות של נעילת הצבע ועזרה אגרסיבית לגארדים על תותחני השלוש של אולם. לא ברור למה השילוב הזה לא קיבל עוד הזדמנות במחצית השנייה. בדקות האחרונות, שבהן כל כך הרבה היה מונח על הכף, ירושלים פשוט עשתה מה שצריך לעשות מהדקה הראשונה נגד קבוצת קלעים כמו אולם: לשמור קרוב ואגרסיבי, לא לאפשר לשום שחקן להרים שלשה חופשית, לחטוף ולצאת למתפרצות. רק שקבוצות גדולות עושות את זה שלושים דקות במשחק, ירושלים בינתיים רק שלוש.

סטודמאייר מול שחקני אולם
ניר קידר

הרבע הראשון הפורה של סטודמאייר עלה בהמשך לפיאנג'יאני ביוקר: אמארה, עם כל הכבוד להיסטוריה המפוארת, כמעט לא מסוגל לעשות סל על שחקן. רוב הנקודות שהוא עושה אופייניות לשחקנים משלימים - שאריות מריבאונד התקפה, מסירה יפה בתנועה מפיטרסון. כשהוא נחת בירושלים פינטזו על שחקן מטרה שיהיה כתובת ברגעים הקשים, וסטודמאייר שמודע לציפיות לוקח על עצמו יותר מדי ומפסיד כדורים קריטיים. ירושלים צריכה להשלים עם העובדה שכשהיא צריכה סל דחוף, אמארה הוא לא האיש שאליו הולכים.

ברמה הכי בסיסית זה לא תענוג לצפות במשחק ההתקפה של ירושלים. אולם קבוצה פחות מוכשרת, אבל ברוב ההתקפות שלה הכדור עבר ארבע וחמש ידיים ונע מסביב להגנה. בהתקפה של ירושלים שחקן אחד או שניים נוגעים בכדור. ההתקפה של ירושלים מופקדת בידי שתי שכונות - שכונת ג'רלס ושכונת דייסון - שחקנים עם ים כישרון אישי אבל מעט כישרון קבוצתי. ג'רלס מאוהב בכדור ובעצמו ומקבל קרדיט כמעט בלתי מוגבל מפיאנג'יאני; דייסון הולך הרבה אל הטבעת, אבל תחילת החדירה שלו יותר טובה מהסיומת. אתמול, אחרי משחק נוראי, הוא נתן דקות אחרונות של ווינר אמיתי. זה הספיק נגד אולם, לא מומלץ לבנות על זה ברמות היותר גבוהות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#