בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוגר בחמישייה

קלאודיו ראניירי הישראלי? אריק שיבק פוטר ממכבי ראשון לציון מכל הסיבות הנכונות

אחרי שבעונה שעברה הוביל את הקבוצה לאליפות היסטורית, אריק שיבק הוא האחראי הראשי לעונה המאכזבת שעוברת על הכתומים. וגם: יכול להיות שסטודמאייר וגאודלוק צדקו בביקורת על השיפוט בארץ?

תגובות
אריק שיבק (מימין) וקאלודיו ראניירי
שרון בוקוב ואי-פי

1. את ההשוואות ברשתות החברתיות, שאחר כך הגיעו לאתרים ולמחרת למדורי הספורט בעיתונים, אי אפשר היה לעצור: אריק שיבק הוא קלאודיו ראניירי הישראלי. אז בואו נעמיד דברים על דיוקם — הוא לא.

רוצים לקבל כל טור של אייל גיל ישירות למייל, מיד עם פרסומו ? לחצו על ״התראות במייל״, כאן למעלה בשורת השיתוף

ראניירי פתח עונה בלתי אפשרית בלסטר ומשחק אחר משחק, שבוע אחר שבוע, בהתעלות בלתי אפשרית ובלתי מוסברת, הצליח לזכות באליפות בליגה הכי צמודה, מאתגרת וקשה באירופה בעונה בה כולם הימרו שקבוצתו תרד. שיבק לא עשה את הדברים הללו. מאמן נבחרת ישראל לשעבר רשם הישג מרשים ויוצא דופן, ששיאו בהתעלות של חודש בו קבוצתו ניצחה את הקבוצות הטובות בישראל, ובזכות שיטת הפיינל־פור זכה באליפות מפתיעה.

כמו שאי אפשר לקחת משיבק את הפרגון והמלים החמות שקיבל בזכות הזכייה הסנסציונית, כך אי אפשר לחסוך ממנו ביקורת על ניהול העונה הנוכחית. מכבי ראשון לציון השקיעה, הרימה תקציב מרשים וחלמה בגדול על הצלחה בשלושה מפעלים. בפועל, נבנתה קבוצה לא מספיק טובה עם זרים מאכזבים וישראלים בינוניים, מהגביע הודחה בשלב שמינית הגמר מול קבוצה מהלאומית, ההופעה בליגת האלופות של פיב"א היתה בינונית ולא מרשימה, והמאזן בליגה פשוט לא טוב. נכון, תמיד אפשר להגיד "שון דוסון" ולקוות שהתירוץ יידבק, אבל זה לא מספיק.

אפשר להניח שיצחק פרי באמת התלבט האם לפטר את שיבק, בגלל השם שיצא לו כמפטר סדרתי ובזכות האליפות. אבל כפי שקיבל את ההחלטה הנכונה עם פיטורי שרון דרוקר, נראה שצדק גם הפעם. שיבק קיבל הרבה מאוד צ'אנסים, והקבוצה שלו לא הצליחה להשתפר. כפי שהגיח בסערה באמצע העונה שעברה וסחף את הקבוצה למעלה, כך המהלך העונה ראוי גם כן.

מינויו של שמוליק ברנר כמחליפו מסקרן. ברנר היה אחד הרכזים החכמים בליגה וכעת מעניין לראות האם יצליח לפרוץ ולהתפתח כמאמן. בעיקר חשוב עיצובו כמאמן עצמאי, שיחרוג מההנחה שישמש כ"בובה של פרי". לברנר יש את האינטליגנציה, הווינריות והשאפתנות; כעת נותר לראות האם יצליח לייצר סערה מושלמת נוספת שתסתיים בעוד תואר סנסציוני. 

שמוליק ברנר ואריק שיבק
שרון בוקוב

2. "לא יודע למה, קבוצות מגיעות לכאן וקולעות באחוזים מטורפים", "נגדנו שחקנים תמיד נותנים משחק ענק". כה אמר גל מקל בסיום הניצחון אתמול (שני) על מכבי חיפה, כשלא ברור אם הוא יותר לא מודע לעצמו או סתם גונב דעת. אז הנה הסיבה למה קבוצות מגיעות ליד אליהו וקולעות באחוזים מטורפים ולמה יריבים נותנים משחקים ענקיים – כי ההגנה של מכבי תל אביב מחורבנת. או שהיא לא רוצה או שהיא סתם גרועה או שכל התשובות נכונות.

זה היה קצב רע מאוד עבור מכבי חיפה. היא לא אמורה להחזיק מעמד בקרב קליעות נטול הגנות כזה, אבל היתה רחוקה מספר שניות וקבלת החלטה טובה יותר של ורגאס במהלך האחרון מניצחון יוקרתי בהיכל. 59 נקודות ספגה מכבי ת"א בחצי הראשון, כשבשני נרשם שיפור ניכר – רק 37. למזלה, האין הגנה של חיפה נתנה פייט. וכשאין הגנות, אז מקל ולנדסברג באמת נראים כמו שחקני אולסטאר. הבעיה מתחילה ונגמרת כשקבוצות מעזות לשמור נגדם, ואז משום מה הדברים הולכים קצת יותר קשה. מוזר, לא?

מקל מול ורגאס, הערב ביד אליהו
עודד קרני / מינהלת הליגה

3. כשמאמן גנרי אומר "אני לא רוצה לדבר על שופטים, אבל" זה לא ממש מרגש — הנה עוד אחד שהפסיד ומנסה לתלות את הכישלון האישי שלו בגורמים חיצוניים. אבל כשבשבוע אחד מתלוננים שני השחקנים הבכירים בליגת העל ומשתלחים בצורה פומבית, חדה וכואבת בשופטים — צריך להתייחס.

נכון, אנדרו גאודלוק ואמארה סטודמאייר לא חיבבו את השופטים בעיקר כי הפסידו או הורחקו או חשו שהם לא מקבלים מספיק כבוד או כל התשובות נכונות. "חזיתי בשיפוט הגרוע ביותר בעולם הכדורסל", טען סטודמאייר, שחקן שכבר שיחק משחק או שניים בקריירה המפוארת שלו. ברור שזו הגזמה פרועה, אבל אולי באמת יש לנו בעיה.

הבעיה היא שהשופטים בארץ שורקים הרבה יותר מדי, ולא נותנים למשחק להתקדם ולהתפתח. פיזיות ואגרסיביות הם חלק מהענף, ולא על הכל צריך לשרוק. גאודלוק וסטודמאייר התבכיינו, אבל יהיה מעניין וחשוב אם אחרי שוך הסערה אנשי איגוד השופטים ייצרו איתם קשר, יקשיבו, ינסו להבין וללמוד מה חווים שחקנים בכירים בליגה ומה מציק להם. לדעת להתנצל זה חשוב (באינסטגרם!), אבל ללמוד מביקורת זה לא פחות חשוב. 

4. בתחילת העונה נחתו על הבלטה שלו שני זרים בכירים — פול דילייני וקאליף ווייאט — וגם ישראלי בכיר (שלומי הרוש). כשדילייני נפצע, ג'ורדן טיילור החליף אותו, מיד אחר כך גם דגן יבזורי הוחתם וטו הולוואי הוקפץ להחליף את ווייאט הפצוע ושבור הלב. לכולם היה ברור — בהפועל חולון לא ממש בונים על גוני יזרעאלי.

בחמישה משחקים הוא לא קלע נקודה, מול מכבי תל אביב שיחק שלוש דקות בלבד והוא פתח בחמישייה פעמיים בלבד, אבל קשה להספיד את יזרעאלי. סל הניצחון שלשום על הפועל תל אביב, החגיגה חסרת הפרופורציה, ההיסטריה החביבה כל כך — כמה כיף שגוני עדיין כאן, ואין ראוי ממנו לחגוג סלי ניצחון כאלה, ובטח שמשמח להיסחף יחד אתו. עובדה — אפילו דן שמיר, שנראה במהלך העונה כמי שחושש לתת לו את המפתחות, החליף את תמונת הפרופיל שלו בפייסבוק לגוני הנישא על כתפי האוהדים. 

5. מה יותר חזק — המבצר של בני הרצליה באולם "היובל" או אפקט הניצחון על מכבי תל אביב? למרות כל מה שעובר על מחזיקת הגביע, לפחות הנאחס הצהוב ממשיך לתת את הטון בליגה. אחרי הניצחון בשבוע שעבר קיבל מיקי גורקה את מנת התקשורת והפרגונים המקובלת למאמן שמנצח את הצהובים, למרות שכבר לא מדובר בהישג כה מדהים ונדיר. התוצאה: הפסד בית שני ברציפות ומאזן 4-8 בלבד ב"מבצר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#