פרשנות |

נבחרת ישראל הוציאה יד מהקבר, וזכתה במהפכה קטנה של שמחה

כשהיכולת המקצועית נותרת דומה והרבע השלישי שוב גורם לה לקרוס, השינוי המנטלי של ישראל, לשם שינוי, בא בדיוק בזמן. האואל ירק דם כחול-לבן על הפארקט, כספי השיב את הכבוד למונח הקפטן, וגם הקהל תרם לא מעט לקאמבק הגדול של ישראל

אלעד זאבי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
האואל, אוחיון, מקל וזלמנסון חוגגים.
אלעד זאבי

אחרי שתי תבוסות בשני משחקים, נשלפו ביד אליהו כל התותחים הכבדים במטרה לסייע לנבחרת ישראל להשיג ניצחון בכורה. נבחרת העתודה, הלהיט של הקיץ בענף, פיזרה קצת אבק מדליות. על המסך הענק ריצד מסר מעודד מאדם בשם טילטיל, הכרוז נשמע כמי שיקבל בונוס נאה על הפרש סלים, והשיר "מהפכה של שמחה" הושמע בווריאציות שאפילו עומר אדם וליאור נרקיס לא מכירים.

נבחרת ישראל, ששמעה בימים האחרונים איך עושים כאן חגיגה בלעדיה, ניסתה להצטרף אליה באיחור אופנתי. ארז אדלשטיין המשיך בתהליך הרחבת הרוטציה, הגארדים דגמנו אקטיביות ואפילו גיא פניני תרם שלשות. על הפארקט גם הסתובבו הרבה כוונות טובות, אלא שאז התחיל הרבע השלישי, ושוב התברר שכוונות טובות לבדן מעולם לא קלעו סל או רדפו אחרי הצל של דניס שרודר.

הדיון בנוגע לכוונות הטובות הוא מאוד רלוונטי, כי דיונים מקצועיים על נבחרת ישראל במצבה הנוכחי הם קצת פחות רלוונטיים. גם מול גרמניה היא לא הביאה בשורה חדשה בתחום; ההתקפה הזיעה ממאמץ לפני כל סל, ההגנה חזרה להיראות חשודה יותר מרוטינת הג'יימס בונד שהציגו מעודדות ז'לגיריס והשלשות שוב בלטו בהיעדרן. וכשזה המצב - ובתחילת הרבע הרביעי, מדובר בתרגום לפיגור 16 נקודות - הדיון חייב להתמקד במישור המנטלי. הפעם, לשם שינוי, השינוי התרחש בזמן.

במקום להישבר בפעם השלישית, ישראל הוציאה יד מהקבר. ריצ'רד האואל ועמרי כספי הקריבו את הגפיים בתורות; האואל הפגין פרץ מרשים של פטריוטיות, שהתבטא בנכונות ללקק את הפארקט ולירוק דם כחול-לבן. כספי לא שמר טיפת זיעה לעצמו, לקח אחריות כמעט בכל מהלך מכריע והחזיר קצת כבוד למושג "קפטן נבחרת ישראל" - שקצת נרמס על הדשא ביממה האחרונה. דחיפה ענקית מהקהל לא הזיקה גם לשאר השחקנים, שבדקות האחרונות מצאו את האופי שקצת אבד להם. פניני, סנטימטרים מדריכה על קו החוץ, חייב להנהן כאן.

לכאורה, בעקבות הניצחון של אוקראינה אתמול, המשחק מול גרמניה איבד מעט מחשיבותו. בפועל, יש לו חשיבות עצומה; בטורניר מהסוג הזה, הביטחון העצמי הוא תוצר של המשחק האחרון ששיחקת. בהיבט הזה, מדובר בדחיפה אדירה עבור הנבחרת - שהשלימה קאמבק שבועט את הביטחון לשמים. לפחות עד מחר מול גאורגיה, היא הרוויחה ביושר את הזכות למהפכה קטנה של שמחה.

האואל שומר על שרודר. ירק דם כחול-לבן על הפארקטצילום: ניר קידר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ