בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

בחיים חשוב תזמון וטיימינג. לריאל מדריד של העונה היה את שניהם

הבלאנקוס היו פצועים, שבירים, ורחוקים מלהרשים לאורך העונה, אבל שרדו את מכת הפציעות הבלתי נגמרת והגיעה בריאים ורעננים לגמר הפיינל-פור. כשהפורוורדים של אובראדוביץ' דופקים נפקדות, לא פלא שלאסו הגשים את החלום של כל פרח כדורסל בבית הספר למאמנים

4תגובות
דונצ'יץ' חוגג עם קוזר את התואר. לא ה-MVP הביא לריאל את הגביע, אלא דווקא הפועלים השחורים
ANDREJ ISAKOVIC/אי־אף־פי

לגמר חוקים משלו. לפני המשחק זה היה הסיפור של דונצ'יץ' מול אובראדוביץ', ההתקפה של ריאל מול ההגנה של פנרבחצ'ה, הקאמבק המרגש של יוי מול כישורי המטווח המסעירים שדיקסון הפגין בחצי הגמר. אבל מרגע שהג'אמפ הוקפץ נפתח קובץ של סיפורים חדשים לגמרי: למשל הסיפור של פביאן קוזר ו-וולטר טבארס, הפועלים האפורים שהפכו לכוכבי הניצחון, ובעיקר של פאבלו לאסו, האיש שהוריד אתמול להקת קופים מהגב והגשים חלום של כל פרח כדורסל ביבשת שהולך לקורס מאמנים - ללחוץ את היד בסיום המשחק לגדול מכולם אחרי שהשארת לו את המקום השני.

ריאל ניצחה בעיקר בזכות שני מרכיבים שמקיימים ביניהם קשר הדוק: משחק הגנה אדיר שמבוסס על פיזיות, הקרבה והיכרות מעמיקה עם התרגילים של היריבה; ועומק אינסופי. לאסו שיתף כבר במחצית הראשונה את כל 12 שחקניו, כאשר חוץ מדונצ'יץ' (28 דקות) איש לא מסיים את המשחק עם יותר מ-24 דקות. בכל רגע נתון היה על המגרש הרכב רענן עם אנרגיות אינסופיות, מה שהתבטא גם בהליכה אגרסיבית שוב ושוב לריבאונד התקפה. אחד כזה - אמנם אחרי דחיפה שלא נשרקה - ניצח את המשחק. 

לאובראדוביץ' אין פריבילגיה כזו: כששניים מהפורוורדים שלו - וסלי ודטומה - דפקו נפקדות, הוא נאלץ לשחוק את מלי 34 דקות. האיטלקי אמנם היה נפלא, אבל אי אפשר לקחת את היורוליג לבד. אגב לבד: לומר שדונצ'יץ' הוא כישרון-על זה לומר את המובן מאליו, אבל אתמול המשחק של ריאל בלעדיו זרם ושטף יותר מאשר בדקות בהן הוא החזיק את הכדור יותר מדי והכתיב התקפות סטטיות שלא פעם הגיעו לשנייה ה-24. בקיצור, גם דונצ'יץ' לא יכול לזכות ביורוליג לבד; למזלו, היתה סביבו קבוצה אדירה. 

בדברי ימי ריאל מדריד, העונה הזו תשב על משבצת העונה ההירואית: עונה שבה שום מכה ופציעה לא פסחה על ההרכב, עונה שבמשך חלקים גדולים ממנה הפיינל-פור - מי בכלל חשב על זכייה - נראה חלום רחוק. בשורה התחתונה, לצד ההרכב הרחב והיכולת לא להתפרק גם בשבועות קשים, רכבת ההרים שריאל עברה השנה שבה והוכיחה כי מה שחשוב זה להיות בריא במאי, לא בדצמבר. או כמאמר הפתגם הוותיק: יש שני דברים חשובים בחיים - תזמון וטיימינג. לריאל וללאסו היו השנה את שניהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#