בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

צ'לסי וארסנל הוכיחו שזו עדיין הליגה הכי אנגלית בעולם

הדרבי הלונדוני התחיל בפיצוצים, אש, וניחוח אמריקה, והמשיך במשחק חסר היגיון שהתאפיין בכדורגל מטופש, מופקר, ומהנה לחלוטין - כלומר הכי אנגלי שיש. צ'לסי המאוזנת יותר ניצחה, אבל למרות ההפסד 3-2, גם לארסנל יש נקודות אור

2תגובות
מרקוס אלונסו מכניע את צ'ך ומכריע את המשחק.
TOBY MELVILLE/רויטרס

משחק הליגה הראשון העונה בסטמפורד ברידג' נפתח עם הצצה לעתיד. 11 דגלי ענק של שחקני ההרכב הראשון הוצבו לאורך המגרש, להבות ענק, תמרות עשן ופיצוצים ליוו את עליית השחקנים למגרש. אין ספק - אנשי מחלקת השיווק, המיתוג ומשכורות העתק עבור הרעיונות הגרועים ביותר שניתן לייבא מאמריקה, הגישו הרבה ניירות עבודה בקיץ.

אבל, יאמר לזכותם, הקשקוש הזה, שבטח יאומץ במגרשים רבים, שיקף במדויק את המחצית הראשונה - רועשת, מופרזת, קולנית, חסרת הגיון, אבל בניגוד מוחלט להבלי המיתוג - מרתקת, מסחררת ואפילו חושפת משהו על עתידן של היריבות העירוניות צ'לסי וארסנל העונה.

שתי הקבוצות החליפו מאמנים, שינו גישה וניצבות בפני אי בהירות עצומה. לא ברור עד כמה רומן אברמוביץ' ימשיך לתמוך בקבוצה אחרי שהפך לתושב לא רצוי בלונדון, ואילו השתלטתו של סטן קרונקי על ארסנל אינה מבשרת טובות לקבוצה. בעל הבית לא ידוע כמי שהישגים ספורטיביים חשובים לו יותר מרווח כספי. ספק אם הוא יראה אליפות העונה.

ארסנל פתחה משחק חוץ מול יריבה איכותית במערך שהיה נחשב פרוץ ומופקר גם אם היה מדובר במשחק גביע מול קבוצה מהליגה השלישית - קו הגנה גבוה, הגנה אטית, ואגף ימין חשוף לחלוטין. נדמה היה שאונאי אמרי החליט לאמץ את הכדורגל האנגלי, להוסיף לו איכויות התקפיות, ולקוות לטוב. עשרים הדקות הראשונות הראו שיש לו מה ללמוד.

תקציר - דלג

צ'לסי דרסה את ארסנל בדקות הללו. כמעט כל כדור מעבר להגנת התותחנים הסתיים במצב של אחד על אחד, ומאגף ימין נוצרו מצבים רבים לחלוצי צ'לסי. לא פלא שהמארחים הובילו 0-2 בקלילות, בזמן שחלוצי ארסנל החטיאו מצבים מצוינים.

"האם אתה ארסן ונגר בתחפושת?", לעגו אוהדי צ'לסי לאמרי, ואוהדי ארסנל ישבו ושתקו. קבוצתם נראתה כמו הקצנה של ארסנל הבעייתית ההיא, אבל לפחות בהיבט אחד ניכר שיפור - השחקנים לא נשברו. ארסנל המשיכה לייצר מצבים בעיקר באגף שמאל של ביירין, והגיעה למספר מצבי הבקעה מעולים. שני המגנים באותו אגף, אלונסו וביירין, היו מצוינים בהתקפה ואיומים בהגנה - תמצית הטירוף ההתקפי חסר המחשבה של הכדורגל האנגלי, שנראה ששאב לתוכו את אמרי ומאוריציו סארי כבר עכשיו.

אחרי 20 דקות של חוסר אונים שטפה ארסנל את המגרש, השוותה במהרה, והיתה יכולה לרדת למחצית ביתרון. שתי הקבוצות בעטו למסגרת 20 פעם במחצית אחת, שהבהירה לשני המאמנים שהכדורגל ההתקפי הטהור שלהם דורש עידון מול יריבות צמרת. ואכן, המחצית השנייה, או בעצם השליש האחרון במשחק שהיו לו שלושה חלקים מובדלים לגמרי, היתה קצת יותר הגיונית.

אונאי אמרי.
AFP

לוקאס טוריירה החליף את גרניט ג'אקה הבעייתי בקישור האחורי של ארסנל. הקבוצה לא תקפה במספרים גדולים, ובמשך רוב המחצית הסתגרה לאחור. צ'לסי השתלטה על המשחק והכניסה את אדן האזר המעולה, שבישל למרקוס אלונסו את שער הניצחון מאותו אגף בעייתי-יצירתי שחלקו היריבות.

היו רגעים התקפיים נפלאים של שתי הקבוצות, אבל רק צ'לסי נראתה כקבוצה מאוזנת, שיודעת לתקוף מבלי להותיר את העורף בלתי מוגן לחלוטין. היה מרענן לראות את אנגולו קאנטה בתפקיד התקפי יותר העונה, ואילו השוער הצעיר קפה אריסבלאגה יזדקק לזמן ולסבלנות בכדי להסתגל לקצב והאגרסיביות של הכדורגל האנגלי. אחרי עונה של שביתה איטלקית, היה מרענן לראות את צ'לסי משחקת במרץ ובמוטיבציה, אם כי 25 הדקות האחרונות במחצית הראשונה מעידות על חולשת ההגנה.

ארסנל, לעומת זאת, נראתה כקבוצה שעדיין זקוקה לעבודה רבה באימונים. שיטת המשחק של אמרי תביא לניצחונות גדולים מול יריבות חלשות, אבל היא חסרת סיכוי מול הגדולות באמת. ועדיין, יש נקודות אור. הקבוצה הראתה אופי, יצרה מצבים ברגעים הטובים, ואמרי לא היסס להוריד כוכבים שזכו לחסינות אצל ונגר - כשמסוט אוזיל ייסים את מריבותיו עם עולם הכדורגל הגרמני, כדאי שיביט על המשחק הזה וישאל את עצמו עד כמה הוא היה טוב.

מחטריאן כובש את הראשון של ארסנל. בשונה משנים קודמות, קבוצתו לא נשברה
TOBY MELVILLE/רויטרס

המעטפת של העסק כולו הופכת לאמריקאית יותר ויותר, שני שחקנים בריטים בלבד עלו על הדשא, ושני המאמנים באו מממדינות אחרות ביבשת, ועדיין, הכדורגל היה אנגלי לגמרי - 130 מייל לשעה, אגרסיבי, לעיתים מטופש ממש, אבל כמעט תמיד מהנה. אולי זו לא הליגה הכי טובה בעולם, אבל זו הליגה הכי אנגלית בעולם. ולכן גם הפופולרית ביותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#