אלון עידן
אלון עידן
שליח הארץ ל-US Open
פדרר יורד מהמגרש. אולי מירקה ידעה על כאבים בגב, או כאבים בברכיים, או כאבים בלב
פדרר יורד מהמגרש. אולי מירקה ידעה על כאבים בגב, או כאבים בברכיים, או כאבים בלבצילום: Danielle Parhizkaran/רויט
אלון עידן
אלון עידן
שליח הארץ ל-US Open

האיצטדיון לא היה מלא. הרבה קרחות. מי חשב. מי האמין. מי ידע מי זה ג'ון מילמן.

כשנגמר הוא לחץ לו את היד וחייך. נראה שהוקל לו. הסיוט נגמר. לא כל כך ברור מדוע בכלל התחיל. הסטטיסטיקות, הקהל, ההיסטוריה - כולם היו איתו. רק הוא לא היה. משהו שם נכבה. רגליים כבדות, פנים עייפות, זיעה. הרבה זיעה. ממתי הוא מזיע כל כך? החולצה האדומה של יוניקלו נראתה לפתע כמו בריכה של דם. הוא דימם מול אלפי צופים המומים. דימם מול מירקה אשתו, מול אמא ואבא, מול המאמנים, מול אנה וינטור. דימם מול עולם הטניס. היה כואב לראות.

את רגע המפתח יתארו כך: במצב של 3-6 ו-4-5 לטובתו, כשהוא מגיש ביתרון של 15-40, רוג'ר פדרר לא הצליח לנעול את המערכה השנייה. מילמן - אוסטרלי שנע על הציר שבין חביבות לשיגעון - שבר ל-5-5, לקח את המערכה ומשם המשיך במלאכת הדריכה על האגדה שמולו. פדרר עוד ניסה להיחלץ מהבושידו, אבל לא היה לו חמצן, לא היו לו רגליים, לא היתה בו אמונה, לא היה לו בקהנד, לא היה לו פורהנד, לא היה לו וולי, ובעיקר לא היה לו סרב (49% סרב ראשון). לא היה לו שום דבר מלבד דם על החולצה.

מה שכן היו לו זה 76 טעויות לא מחויבות. כלומר, 76 טעויות שהוא לכאורה לא היה חייב לעשות. אבל זאת רק הגדרה סטטיסטית. כי בלילה הזה בקווינס, נראה שהוא היה חייב לעשות אותן. לא היתה לו אפשרות אחרת. הוא רצה ללכת משם, רצה להיעלם, ולכן הטעויות היו מחויבות. הוא אף הודה בכך בסיום המשחק, מאשים את החום הכבד בהפסד. לא היתה לו שום כוונה לשחק ראלים ארוכים, להעביר עוד כדור ועוד כדור, להישאר על המגרש עד שלוש בבוקר. לא, הוא שיחק כדי לגמור נקודות מהר. חבטה, שתיים, ומה שיוצא אני מרוצה. או לא מרוצה. העיקר שייגמר. אז נגמר (3-6, 7-5, 7-6, 7-6).

והוא בהחלט נראה בן 37. לא יום פחות. כבר תקופה שהוא נראה ככה. גם בסינסינטי, למרות שהגיע לגמר, הוא נראה בן 37. ואשתו מירקה ידעה את זה. היא ישבה בתא בפינה וכיסתה את פניה בידיה לאורך שלוש המערכות האחרונות. היא מכירה מצוין את בעלה. היא יודעת שכשהוא רוקד, הוא נראה בן 27. אבל כשהוא נראה בגילו הביולוגי, העסק מסתבך. ובלילה הזה העסק הסתבך. אולי היא גם ידעה משהו על כאבים בגב, או על כאבים בברכיים, או על כאבים בלב. אולי ידעה וקיוותה שיצליח להתגבר. לא הצליח. לא הפעם. 

מתי יודעים שפדרר מתאבד? כשהוא מתחיל עם דרופ שוטים. כדורים קצרים ליד הרשת. אלו הרגעים שבהם הוא מודה שהחבטות הרגילות, הפשוטות, לא עובדות. שהוא לא מאמין בהן יותר. שהוא לא מאמין בעצמו יותר. כל דרופ שוט הוא כמו כתב כניעה קטן. ובלילה הזה הדרופ שוטים התחילו לנחות בצרורות. ומילמן קרא את כתב הכניעה בלי בעיה. ופדרר ראה שהוא קורא, והמשיך. כאילו רצה לומר לאוסטרלי: שים לזה סוף, מבחינתי זה בסדר. מילמן שם לזה סוף. 

ג'ון מילמן. בחר בדרך מנומסת להגיד: "תגידו, אתם בטוחים שזה היה פדרר?"
ג'ון מילמן. בחר בדרך מנומסת להגיד: "תגידו, אתם בטוחים שזה היה פדרר?"צילום: AFP

יכול להיות שפדרר החליט להתאבד לפני המשחק מול נובאק ג'וקוביץ' ברבע הגמר. יכול להיות שבסינסינטי, בגמר מול נולה, הוא הבין שכרגע אין לו שום סיכוי ועדיף להפסיד לאוסטרלי חביב מאשר ליריב מיתולוגי. ומילמן אכן בחור חביב. נראה כמו לוחם UFC, מדבר לעצמו כל המשחק, נובח לעבר הקופסה שלו, לא מסוגל לעמוד בשקט ולשתוק. אנדי מארי צייץ שמילמן הזה אוהב תנאים חמים ולחים, הוא הרי מתאמן בבריסביין. מישהו אחר סיפר שהיה נוהג לרוץ 15 קילומטר כל יום, איש ברזל. מילמן עצמו - 55 בעולם עד הלילה, בקושי שני מיליון דולר בקריירה בת 12 שנה של שחקן בן 29 - יעמוד אחרי שלוש שעות ו-34 דקות מול מה שנשאר מהקהל שנטש. הוא ימשוך את שיערו לאחור כלא מאמין ויגיד שהעריץ את פדרר בעבר, אבל שבאמת "היום הוא לא היה במיטבו". הנה דרך מנומסת להגיד: תגידו, אתם בטוחים שהאיש המבוגר הזה שדידה מולי הערב היה רוג'ר פדרר? 

כן ג'ון, זה היה רוג'ר פדרר. אנחנו בטוחים.