עוזי דן
עוזי דן
גיא חיימוב (משמאל) לאחר פגיעת הראש בשבת. השחקן ירצה להמשיך, זה לא אומר שהוא צריך
גיא חיימוב (משמאל) לאחר פגיעת הראש בשבת. השחקן ירצה להמשיך, זה לא אומר שהוא צריךצילום: שרון בוקוב
עוזי דן
עוזי דן

בבדיחה הישנה על שחקן הכדורגל שחוטף זעזוע מוח ולא יודע מי הוא, אומר לו המאמן "מה זאת אומרת, אתה פלה/מראדונה/קרויף, תעלה ותראה להם". במציאות זה הרבה פחות מצחיק. בריאות השחקנים, שפעם היתה בסדר עדיפויות ירוד, אמורה כיום להיות במקום חשוב הרבה יותר. מסתבר שהיא לא, לא אצלנו, אבל גם בעולם הגדול לא תמיד המצב שפיר יותר.

העובדה שגיא חיימוב המשיך לשחק נגד מכבי תל אביב, למרות זעזוע מוח, היא רשלנות. ברמה מסוימת גם של מינהלת הליגה, אבל בייחוד של מכבי חיפה ושל הצוות הרפואי שלה. העובדה שחיימוב אמר שהוא רוצה להמשיך לא קשורה לעניין. זה בדיוק המקום שהמאמן או בעצם הרופא צריך להגיד - "פיקוח נפש דוחה משחק".

היעדר הדאגה לשחקנים נמצא גם במקומות מתוקנים יותר. רק לפני כמה חודשים התרחש משהו דומה מאוד באיטליה - דויד אוספינה, שוער נאפולי, חטף מכה בראשו בדקה החמישית למשחק נגד אודינזה, המשיך לשחק עם תחבושת אחרי ששכנע את הצוות הרפואי שהוא כשיר, וחצי שעה (ושני גולים שספג) לאחר מכן התמוטט על כר הדשא. הוא הוחש לבית החולים שם מצאו שסבל מזעזוע מוח. הוא שיחק שליש משחק במצב הזה והסוף של הסיפור היה יכול להיות גרוע יותר. כך גם במקרה של חיימוב.

בפרמייר-ליג ובבונדסליגה יש פרוטוקול מסודר של מה לעשות בפגיעות ראש. "מבט מזוגג", "בלבול", "חוסר התמצאות" הן עילה לחילופים מיידיים בעקבות מכה לפי התקנון האנגלי. הבעיה היא שמי שקובע זאת הוא רופא הקבוצה, שלא פעם נתון ללחצים. גם אם השופט חושב אחרת הוא חסר סמכות, שהרי אינו רופא. גם באנגליה היו מקרים ששחקנים המשיכו עם זעזוע מוח. ג'יימי ורדי, חלוץ לסטר, המשיך לשחק בעונה שעברה לאחר התנגשות ראשים במחצית הראשונה, ולקח זמן רב עד שהוחלף (בדקה ה-83). גם הוא אובחן בהמשך כסובל מזעזוע מוח, כך היה גם עם אנטוני מרסיאל במדי מנצ'סטר יונייטד לפני כמה עונות.

כריסטוף קראמר, שחקן נבחרת גרמניה, לא היה אמור לשחק בגמר המונדיאל של 2014 ועלה בהרכב ברגע האחרון בגלל פציעה של סמי חדירה בחימום. בדקה ה-17 אירעה התנגשות ראשים בינו ובין אזקיאל גאראי, הארגנטיני וקראמר חטף זעזוע מוח אבל המשיך לשחק. בדקה ה-31, כמעט רבע שעה אחרי, הוא שאל את השופט האיטלקי ריצולי אם זה באמת גמר גביע העולם. בסטיאן שווינשטייגר, ששמע את השיחה, סימן לספסל שיחליפו אותו, וכך אירע. קראמר, לאחר המשחק, כמו גם היום, לא זוכר את המקרה או את המשחק כלל. אפשר רק לשער מה היה קורה אם היה ממשיך לשחק.

הן פיפ"א והן אופ"א הוציאו - גם בעקבות אותו מקרה - פרוטוקולים מפורטים, כולל פסקה המאפשרת לשופט לעצור את המשחק לשלוש דקות כדי שרופא הקבוצה יבדוק את השחקן. עוד סעיף מציין בצורה מפורשת שמי שספג פגיעת ראש - יורשה להמשיך ולשחק רק במקרה של אישור מהרופא שבריאותו תקינה והמשך המשחק לא מסכן אותו.

אבל חוק או תקנון לא שווה הרבה אם לא אוכפים אותו. בעולם הכדורגל המודרני בו רופאה יכולה להיות מפוטרת מקבוצה גדולה (צ'לסי) רק כי התעקשה לעשות את העבודה שלה, גם הרופאים הם כלי שרת של אינטרסים.

ההתאחדויות והגופים המנהלים צריכים לאכוף את התקנונים (או קודם לכתוב כאלו במקומות שאין, אצלנו למשל, ואז לאכוף אותם); הרופאים צריכים להיות נאמנים לשבועת היפוקרטס; ארגוני השחקנים צריכים לקום ולזעוק וכולם צריכים להבין שיש דבר אחד יותר חשוב מהמשחק עצמו - בריאות וביטחון השחקנים, האוהדים ובני האדם שמעורבים בו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ