פרשנות

עכשיו גם הרצוג מבין: זה באמת לא מצחיק. בנבחרת ישראל, מה שהיה הוא שיהיה

ההפסד 3:1 באוסטריה היה עוד מאותו דבר - ישראל מובילה, אבל לא מצליחה לשמור על היתרון וסופגת בגלל רכות הגנתית. השוני לעומת שאר ההפסדים, הוא שהפעם אנדי הרצוג יכול לכעוס גם על עצמו. כך קמפיין חיובי ומרגש מסתיים מעשית שלושה משחקים לפני הסיום

עירד צפריר
עירד צפריר
שליח הארץ לוינה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אנדי הרצוג מנחם את ביברס נאתכו ועומרי בן הרוש, אמש בוינה
אנדי הרצוג מנחם את ביברס נאתכו ועומרי בן הרוש, אמש בוינהצילום: LEONHARD FOEGER/רויטרס
עירד צפריר
עירד צפריר
שליח הארץ לוינה

שריקת הסיום. אנדי הרצוג עובר שחקן-שחקן בנבחרת ולוחץ יד, טופח על השכם. It's not funny anymore כבר לא שמענו בסוף המשחק. הרצוג מפנים שזה לא מצחיק, וזה גם לא ישתנה בזמן הקרוב. מה שהיה, הוא שיהיה.

ההפסד 3:1 באוסטריה היה עוד מאותו דבר, כמו לפני חודש - איבוד יתרון תוך כמה דקות ורגע לפני ההפסקה, שערים רכים דרך מרכז ההגנה, ועוד משחק חוץ נגד יריבה עדיפה שישראל לא תנצח. היו שני ניצחונות כאלה מאז החזרה לאירופה ב-1992, ואת שכר הלימוד ששילמנו אז מהרצוג השחקן ומאוסטריה, אנחנו ממשיכים לשלם גם ב-2019 עם הרצוג המאמן, ומאוסטריה.

הרצוג יכול להתעצבן הפעם גם קצת על עצמו. זה היה המשחק הכי פחות טוב שלו - בהרכב, בניהול המשחק. ההכנסה של עומרי בן הרוש בדקה ה-54 במקום טאלב טוואטחה עוררה הרמת גבה מכל שורת העיתונאים הישראלית במעלה יציע התקשורת בארנסט האפל. האלתור של בן הרוש כשחקן כנף לא מובן - הוא לא תורם התקפית ולא עומד בתדמית שבנה לו הרצוג כשחקן הגנה חסון, גבוה וקשוח. תוך שתי דקות מכניסתו כבר לקח חלק בסגירה שערורייתית להגבהה.

גם הליהוק של ניר ביטון בקישור האחורי התברר כטעות. לצד ביברס נאתכו (במשחק טוב) צריך קשר אחורי דינמי וקל רגליים שיחפה הגנתית, וביטון לא עשה זאת, וגם היה לא מדויק ואפילו מבוהל. בשער הראשון לפחות, אפשר לתת קרדיט להתקפה אוסטרית מסודרת ומרשימה, אם כי גם העמידה ההגנתית לקתה בחסר - גם ביציאה הגבוהה מדי של הקישור האחורי, ובעיקר בהחלטה לא נכונה של חאתם עבד אלחמיד שלא נשאר עם מרקו ארנאוטוביץ' והשאיר את טאלב טוואטחה באחד על שניים - באותו מיקום ממנו ספגה ישראל בסלובניה וכמעט באותה דקה.

זה היה עוד מאותו דבר, כי בעוד שליריבה יש שחקני הגנה מהבונדסליגה, אצלנו ממשיכים לעלות בלמים ממכבי תל אביב ומהפועל באר שבע - זו לא אשמתם כמובן, זו אשמת המערכת והשיטה הישראלית שלא מייצרת שחקני הגנה ראויים. כשסופגים 14 שערים בשבעה משחקים בקמפיין אי אפשר להגיע לשום מקום, וזה עוד כאשר עמדת השוער - אריאל הרוש בהתחלה ואופיר מרציאנו המצוין בשלושת המשחקים האחרונים - ממש לא היתה הבעיה.

זה חבל במיוחד, כי להרצוג לא היה אמנם את התחת של אברהם גרנט, אבל הוא זכה בשחקן ישראלי עם טכניקת הבעיטה בין הטובות בעולם, אשר נתן קמפיין שלא ישוחזר לעולם. איש מאמין, ערן זהבי, ואחרי שצם ביום כיפור - הכדור שהוא שלח לנשק את המזוזה של השער, היה עוד אחד ממקבץ נדיר ומטורף.

אנדי הרצוג, הערב בוינה
אנדי הרצוג, אתמול בוינהצילום: Guenter R.Artinger/אי־פי

להרצוג היתה תוכנית משחק - לאפשר לאוסטרים להחזיק בכדור ולנסות לעקוץ. הגיוני כשיש לך את משגר הטילים מגוואנגז'ו. גם ראו שהמאמן - לא כמו בסלובניה - דורש זהירות ומשמעת טקטית מיד אחרי השער. למשוך את הזמן ולהגיע להפסקה ביתרון. זה גדול על נבחרת ישראל, וזה עצוב במיוחד שקמפיין מרגש, עם כדורגל חיובי, דרך ושיטה - מסתיים באופן מעשי כשנותרו עוד שלושה משחקים. אבל ככה זה, עוד מאותו דבר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ