פרשנות |

יורגוס דוניס עדיין לא מזהה את השחקנים. אבל יש שניים שקשה להתעלם מהם

יבוא יום ודוניס יהיה המאמן של מכבי תל אביב על כל המשתמע מכך, אבל אמש מול ריגה הוא חזה בעיקר בזיכרון השרירים מהעונה שעברה - וזה הספיק בדיוק למה שהיה צריך: ניצחון. דן ביטון ואילון אלמוג מתבררים כשחקני רכש מוצלחים, למרות שרק אחד מהם הגיע הקיץ

ניר צדוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן ביטון, אתמול בבלומפילד. הוסיף נפח התקפי
ניר צדוק

יורגוס דוניס כל כך מעט זמן בישראל, שהוא עדיין מתקשה להבדיל בין רוסלן ברסקי לעדן קארצב. יבוא יום והוא יהיה המאמן של מכבי תל אביב על כל המשתמע מכך, אבל נכון לרגע זה מידת ההשפעה שלו על שחקניו היא מתחת לשולית. מכבי, שהיתה הקבוצה המאומנת בישראל, נדרשה להסתדר מול ריגה ללא הערך המוסף שהקנה לה ולדימיר איביץ' בשנתיים האחרונות. בלעדיו, וכשמחליפו עדיין לא באמת יכול להחליפו, כל שנותר לשחקנים הוא להסתמך על זיכרון השרירים מהעונה שהסתיימה לפני חמישה שבועות.

השרירים האלה שכחו כמה דברים - את ז'איר אמאדור, אנדרה ג'ראלדש, עומר אצילי ודור מיכה, אייל גולסה שהדיו בחוזהו החדש עדיין לא יבשה, יונתן כהן המורחק - אבל הם עדיין זכרו מספיק כדי לעבור לשלב הבא של מוקדמות ליגת האלופות עם ניצחון 0:2. זה היה ניצחון של שחקנים בשיאו של קיץ לא אידיאלי, בצל הכנות שהחלו באיחור, עם שני זרים בלבד שאחד מהם (אדוארדו גררו) עדיין לא שיחק דקה בליגת העל, עם חוד שהוא יותר אלתור מבחירה חופשית. זה לא נס פך השמן או החומר ממנו עשויים סרטים - מכבי עדיפה בהרבה על ריגה, קילוגרם לקילוגרם - אבל בזכותם זה גם לא היה החומר ממנו עשוי פיאסקו.   

המתכונת החדשה של מוקדמות ליגת האלופות - הכרעה במשחק בודד בשלושת הסיבובים הראשונים - לא מציעה אפשרות לתקן, אבל בשביל תיקונים צריך קודם כל לטעות. מול ריגה, מכבי לא טעתה. מול יריבה ברמה הזאת, הספיקו דן גלזר ואנריק סאבוריט כדי לשמר את תחושת הוודאות של העונה שעברה. אם אי פעם היה משחק שנכון לומר עליו שהעיקר בו זו התוצאה, זה המשחק מול ריגה. לא רק בגלל היעדר הגומלין, אלא כי בשלב הזה של השנה נדמה שיש גבול כמה טוב זה יכול להיות, אבל אין גבול כמה רע אפשר להיות. הפלא הוא שמכבי לא רק השיגה את התוצאה המיוחלת, אלא גם עשתה זאת בדרך שניתן להגדיר לא בלתי ניתנת לצפייה. היא גמגמה חצי שעה, אבל מהדקה ה-30 ועד ה-40 יכולה היתה להבקיע ארבעה שערים וסימנה את הכיוון היחידי אליו יכול להתפתח המשחק. בסוף התפתח כצפוי בעזרת שני פנדלים (הראשון מוצדק, השני נעשה על איתי שכטר).

כניסתו של דן ביטון במחצית הוסיפה נפח התקפי ואותתה על טיב הסחורה. הוא לא מוסר כמו מיכה, אבל כקשר אמצע שמצטרף מאחור בקבוצה שמרוויחה המון כדורים בחצי המגרש של היריבה, ועם רגל שמאל שיכולה לעקם ברזל, ביטון מסוגל להבקיע בעונה אחת את הכמות שמיכה כבש בארבע השנים האחרונות (עשרה שערי ליגה). חיזוק נוסף הוא אילון אלמוג. מבחינת הארכיון הוא לא ערך את הבכורה הרשמית כמו ביטון, אבל במובנים מסוימים דווקא כן. הוא לא עוד קישוט בסגל של מכבי, אלא הדבר הראשון שרואים כשנכנסים לחדר. בכל לטביה אין אדם שמסוגל לעצור אותו באחד על אחד. לשמחתה של מכבי, כנראה שגם לא בישראל.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ