הגשה שנייה |

רוסי מוזר וגבעולי עם נשק קטלני: זה מה שמפריד בין נובאק ג'וקוביץ' למספר 18

אליפות אוסטרליה מקבלת את הגמר שמגיע לה. מצד אחד דניל מדבדב בעל המח העילאי, שנראה הכי בשל מחיילי הדור הצעיר לפרוץ את החומה של שלושת הגדולים. ומצד שני הפצוע הסרבי הבלתי נגמר, שיעשה הכל כדי לאסוף עוד ניקוב מהארבעה שחסרים לו בגראנד סלאמים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דניל מדבדב חוגג, היום באוסטרליה. הוא פשוט יודע איפה לעמוד על המגרש, זאת תכונה שיש לגדולים ביותר
אלון עידן
אלון עידן

זה צריך להיות הגמר. אוהבים או לא, זה הליהוק הנכון. הקהל העדיף את סטפאנוס ציציפאס, הפנטזיונרים חלמו על אסלן קארצב, הרומנטיקנים הזיעו עם רפאל נדאל (אני מניח שהיו גם כמה טיפוסים מסוג פאסיב-אגרסיב שחלמו על אלכסנדר זברב). אבל דניל מדבדב נגד נובאק גוקוביץ', זה צריך להיות הגמר.

מדבדב הוא הבשל מבין חיילי הדור הצעיר שמבקשים להרוס את החומה הגדולה של שלושת הגדולים (שהפכו מעשית לשני הגדולים. השלישי אמור לחזור ולבחון את גדולתו בחודש הבא). ציציפאס משחק טניס כריזמטי, מושך, זוהר, כוכבני. האקספלוסיביות שלו, התנועה החלקה, השיער המתבדר ברוח - כן, ברור שהקהל היה בעדו בחצי. אבל מה לעשות, כריזמה לא מסוגלת לפצח מוח טניס עילאי כמו זה של מדבדב. הרוסי המוזר הזה, שכל ההוויה הטניסאית שלו נראית שונה מהמקובל - יציבה גמלונית, טכניקה עקומה, הומור שחור נהדר - ביטל בקלילות כמעט מעליבה את ציציפאס.

מה זה מוח טניס עילאי? זה אומר דיוק ומיקום. מדבדב יודע להניח את הכדור פחות או יותר איפה שהוא רוצה. במקרה של חצי הגמר - עמוק ליד קו הבסיס, ובעיקר באזורי גב היד של היווני. הדיוק העקבי הזה בחבטות לא איפשר לציציפאס לעלות לרשת באותה דהרה סוסית מרהיבה, ואילץ אותו להיתקע מאחור לקרב חפירות מיוזע ולבחינה מעמיקה מאוד של איכות חבטת גב היד שלו. ושוב, אנו חוזרים לאחת המסקנות העגומות אך קריטיות של הטניס המודרני - בקהנד יד אחת לא מספיק אמין מול בקהנד שתי ידיים. זה עגום כי הבקהנד יד אחת היא חבטה יפה וטבעית יותר, אבל כמו שפדרר חווה על בשרו נגד רפא, גם ציציפאס - עם בקהנד יד אחת בהחלט איכותי - יבין לאט לאט שברמות הגבוהות ביותר זאת תהיה נקודת תורפה שלו.

העניין הוא שלמדבדב יש כלי נשק קטלני נוסף - מיקום. הרוסי הגבעולי פשוט יודע איפה לעמוד על המגרש. זאת תכונה שיש לגדולים ביותר. מעין הבנה אינטואיטיבית של המשחק. השילוב בין דיוק למיקום הוא קטלני. ציציפאס - שגם כך היה מותש מהניצחון ההרואי ברבע הגמר מול נדאל - לא יכל היה לשחק את המשחק שלו בגלל הדיוק של מדבדב, ולא יכל לפגוע במדבדב בגלל המיקום של הרוסי. יחד עם היכולת להבין באופן מהיר וחד את הסיטואציה - מדבדב דיבר אחרי המשחק על כך שקלט די מהר במערכה הראשונה, שבראלים הארוכים ציציפאס מתעייף יחסית מהר ולכן האריך את הנקודות - הרוסי הוא כרגע האיום המרכזי על גדולי האומה.

ציציפאס הבין זאת מזמן. לא במקרה הוא אמר בעבר שהמשחק של מדבדב משעמם. כשנשאל על כך השבוע הסביר שלא התכוון למשעמם במובן של משעמם - בכל זאת, תקרית דיפלומטית - אלא לכך שמדבדב משחק טניס חכם וכמעט נטול חסרונות. בסדר סטפאנוס, מה שתגיד. אגב, למדבדב דווקא יש חסרונות: אין לו משחק רשת, אין לו חבטת סלייס והוא לא משתמש בדרופ שוטים. זה אומר שהוא עדיין לא טניסאי שלם, אבל באותה מידה - שיש לו עוד הרבה לאן להתקדם.

בכל מקרה, כעת הוא יתקדם לעבר נולה. הטניסאי הטוב בעולם. הפצוע הסרבי. האיש שנוטה לקרוס בכל פעם שחבטה שלו מאיימת לפגוע ברשת. טניסאי העל, המושלם מכל הטניסאים, שבכל גראנד סלאם מחיה מחדש את הבדיחה העבשה "חולה חולה חולה - אלמן". ונובאק הזה - המזהיר והבלתי נסבל - חייב את ה-18. משתוקק אליו. הוא יודע, ממש מרגיש בגופו, שיש לו שנה, אולי שנתיים, כדי לאסוף את שלושת הניקובים החסרים. בעצם ארבעת הניקובים. הזברבים והציציפאסים והשפובלובים כבר מתקרבים, עומדים ממש סנטימטרים מהעיניים הפקוחות לראווה שלו, ודורשים נתח מהארוחה הדשנה.

בינתיים נולה עוד מגן על הבשר בחירוף שיניים. אבל אם הוא רוצה - והוא רוצה - להשוות את שתי הצ'ילבות שכולם אוהבים, ואולי אפילו לדרוך להן על הראש בדרך לאולימפוס, אז ביום ראשון זה must win בשבילו. מה שכן, הוא יודע שרוסי מוזר וגבעולי יעמוד בצד השני של הרשת באותו יום וינסה להפריע באמצע שיעור ההיסטוריה. צפוי שיעור ארוך ומעניין.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ