חנוך מרמרי

זה תמיד קורה בגראנד טורים. בן רגע אני הופך לאינפנטיל א-פוליטי. אינפנטיל, כי מרוב התרגשות אני ממתין בסבלנות לתורי להחליף מלים עם הילד ארך הגפיים ודק הגֵו במדי אַסטָנָה או האֶמירֵייטס, שבערב אחפש את שמו במדריך הג'ירו ואצרפו למאגר הטריוויה הלא שימושית. וכשמגיע תורי, אני שואל איך זה לצאת לרכיבת אימון שמתחילה ב-37 מעלות ותכף תידרדר ל-42, שאלה שאין מטופשת ממנה, הוא ואני יודעים. להגנתי, לפחות לא ביקשתי שנצטלם יחד.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מצעד מחאה של תומכי הליכוד ונתניהו בכיכר הבימה בתל אביב, בינואר

במידה רבה, זהו סיפור כישלונו של השמאל הישראלי כולו

צילום: אמיל סלמן

האם ייתכן שמגע עם האדמה משפר את המערכת החיסונית?

משה טוב עם אשתו רות וילדיהם. הסיפור הוסתר במשך שנים

מתחת לאף של פינושה, השגריר הישראלי הציל מאות צ'יליאנים ממוות

התינוק הרוקד של "אלי מקביל"

אנחנו נתקלים במילה הזאת כל הזמן, מעטים יודעים מה מקורה

לפי תושבים, הורים המחפשים לילדיהם עתיד טוב יותר לא רושמים אותם לבתי הספר הממלכתיים-ערביים

למעט מאוד ערבים ביפו יש תואר אקדמי. המכשולים מתחילים כבר בגן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ