איבדתי כמה שנים מהחיים, אבל כך זכיתי במכונית בפנטזי ליג

עונת 2017/18 בליגת העל בכדורגל לא היתה דומה לשום דבר שהכרתי בעבר. החיסרון של הפועל תל אביב הפך את כל העסק לסטרילי וגם נתן לי את האפשרות להיות ממוקד מטרה - הפעם, כך החלטתי, אני רוצה להגיע לצמרת ליגת החלומות. לא מקום 200, לא בטופ 100 - להיות בטווח הפרסים.

פתחתי הכי חזק ולאט לאט הגברתי. אי שם באזור חודש אוקטובר נכנסתי לעשירייה הראשונה והבנתי שסיכויי הזכייה ריאליים וכדאי להתחיל להשקיע יותר. ממתכונת של חצי שעה מחשבה וחילופים בערב שישי, דחיתי את סגירת ההרכב לשבת, ממש בסמוך לדדליין בו נסגר חלון ההעברות, על מנת לקבל כמה שיותר מידע על ההרכבים ולהתבסס פחות על ספקולציות של קולגות.

עם הזמן אספתי סביבי צוות מסייע. שי מוגילבסקי שימש כראש דסק הפועל באר שבע, מן הסתם אחת הקבוצות החשובות ומניבות הניקוד; חבר אחר שימש כראש דסק הפועל חיפה; עם חבר שמתמחה בהימורים החלפתי דעות ותחזיות לגבי תוצאות המחזור; חבר אחר שימש בעיקר להתייעצות בנושא הקפטן (השחקן שהניקוד שלו מוכפל). בקיצור, הקפתי עצמי ביועצים, כאלה שבעיקר היו צריכים להכיל את האובססיה שלי ולהיות אוזן קשבת בדילמות השבועיות.

זו היתה רכבת הרים, עבודה במשרה מלאה. כבר הייתי בפסגה במשך שלושה שבועות ברציפות, אי שם בחודש ינואר, עם פער בלתי נתפס של 20 נקודות מהמקום השני. ירדתי קצת, עליתי חזרה, אבל אז הגיע חודש אפריל והמשחק בין מכבי נתניה למכבי תל אביב. זה היה אחרי ההפסד של מכבי להפועל חיפה וההודעה שג'ורדי קרויף לא ימשיך בעונה הבאה. התחושה אמרה שזה משחק ההתאוששות של הצהובים, הלכתי עליהם בכל הכוח, אפילו הוצאתי - לראשונה העונה - את דיא סבע מההרכב.

שני עוברי אורח קפצו אליי בדיוק בתחילת המשחק, הם חגגו כל גול וגול של סבע ונתניה, ואני נהייתי חיוור. מכבי תל אביב מקבלת רביעייה ובמקום ליהנות, חרב עליי עולמי. הבנתי סופית מה דפוק כל כך במשחק הזה - הפנטזי מנהל לי את אהדת הספורט. גרוע מכך, הוא מנהל לי את החיים. סבע סיים עם שלושער - 19 נקודות, 38 למי שלקח אותו כקפטן. צנחתי למקום השביעי. בלילה לא הצלחתי לישון, חלמתי על סבע, התעוררתי כמה פעמים עם זיעה קרה. "איך הוצאת את דיא פאקינג סבע בעונה כזו?!", צעקתי על עצמי במשך שבועות.

• נבחרי העונה: השחקן שהתפוצץ והמאמן שלא מוכן להפסיד
• חנן ממן "שחקן העונה", אבל דיא סבע היה השחקן של העונה

פרשת "השלושער של סבע" רדפה אותי זמן רב. את החילופים במחזורים הבאים עשיתי בלי יועצים ובלי חשק, בתחושה שכבר הולכים לים. אבל דווקא כשהכל נראה אבוד, התחיל הקאמבק בזכות הימורים כמו ג'ורדן פושה ובן והבה. בסיום הפלייאוף הצמרת הלכה והצטופפה והייתי מוכן לחתום על מקומות 4-2 וזכייה בחופשה זוגית באירופה.

המחזורים האחרונים כבר הפכו כל משחק לקריטי. אתה יושב מול הטלוויזיה, צופה במשחק משמים כמו רעננה נגד אשדוד, ומתפלל שייגמר 0-0. שולף את הנייד אחרי כל גול של לידור כהן ובודק איך זה משפיע על הטבלה. כמה סימבולי שהליגה הוכרעה בשני קצוותיה מבעוד מועד, וכל משחקי הגארבג' טיים הפכו למאני טיים של הפנטזי ליג.

למחזור האחרון התייצבתי בפיגור נקודה מהפסגה. ההתלבטות העיקרית היתה את מי לקחת מהפועל באר שבע. היועץ לענייני קפטן המליץ על ניב זריהן, הסטטיסטיקה לימדה על גיא מלמד. הלכתי עליו, הוא הבקיע שלושער. רק שגם המתחרים בחרו בו. למעשה, ביני לבין מוליך הטבלה היו שני הבדלים בלבד במחזור הסיום: אצלו רועי גורדנה מבני יהודה, אצלי יובל אשכנזי מבני יהודה; אצלו יקוב סילבסטרה מבית"ר, אצלי אנתוני וארן מבית"ר. גורדנה לא פתח, אשכנזי כן – זה מחק את פער הנקודה. כל שנותר הוא שסילבסטרה לא יבקיע או יבשל יותר מווארן. בדקה ה-89 הסלובקי הגיע למצב מושלם, בעט שטוח לפינה, רן קדוש לא זז, הכדור פגש את הקורה, טייל לרוחב השער והורחק. איבדתי כמה שנים מהחיים, אבל הרווחתי אוטו. בשוויון נקודות, על סעיף תקנוני שנותן יתרון למי שנרשם קודם למשחק. אליפות הקיזוז, אם תרצו. נדמה לי שהפעם אפילו התרגשתי יותר.

עירד צפריר זכה במקום הראשון של ליגת החלומות של WOBI באתר ערוץ הספורט