בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הבית"רי

קטנה מסך חלקיה

הסגל לא רע, האוהדים מגיעים בהמוניהם, אבל בית"ר ירושלים מסרבת להמריא. האם יש קשר להעלמת העין של אלי טביב מגילויי האלימות?

9תגובות

1. רציתי לדבר על כדורגל. באמת. לא רציתי להוביל את מסע הצלב הזה לבדי. אני גם לא אוהב לחזור על עצמי (למרות הבקשות). אבל אז מגיע אירוע כמו זריקת האבנים על האוטובוס בנתניה, בדיוק כמו שבוע קודם לכן נגד הפועל חיפה, ושוב אני חוזר לטענה המרכזית: הבגידה של אלי טביב בקהל הבית"רי, החבירה המכוערת והגלויה לאוהדים הכי קיצוניים והכי אלימים, היא שהולידה את הדבר הזה. כשמתייחסים לאלימות כאקט לגיטימי, אי אפשר לדעת איך זה ייגמר. והפעם זה כמעט נגמר בהרוגים. את תגובתו של טביב, כנראה, לא יהיה ניתן להשיג. הוא יודע היטב היכן מרוחה החמאה, ומי סלל לו את הדרך לבעלות. אשמח מאוד להיות מופתע.

2. באשר למשחק, בואו נדבר גלויות: השופט איתן שמואלביץ' אמנם לא שרק לפנדל הכי ברור בהיסטוריה - ומבט קצר על האיש הראה שהבין בעצמו כי טעה - אבל הוא לא מנע מבית"ר ניצחון. לא הוא זה שעמד בין בית"ר לבין שלוש הנקודות. בית"ר גזלה מעצמה את המשחק הזה.

שרון בוקוב

הפועל רעננה של קורצקי היא קבוצה טובה וטריקית, אחת שיודעת לעשות הרבה ממעט – מה שפעם אנחנו ידענו לעשות טוב. לבית"ר היו את הכלים לנצח, בעיקר בהתחשב ברוב הצהוב המוחלט ביציעים, שהיה צריך לדחוף את הקבוצה על הדשא. מצד שני, האוהדים הפגינו אתמול את המחלה הישראלית השכיחה, והושפעו יותר מהיכולת של הקבוצה מאשר עודדו אותה ברגעים החלשים. גם ברמת השחקנים נדמה כי רעננה עושה הרבה ממעט, בעוד אנחנו עושים מעט מהרבה.

הפוטנציאל קיים. אפשר בהחלט להצליח עם הסגל הנוכחי; אולי גם בית"ר תצליח איתו יום אחד, אבל כרגע הוא נשאר על הנייר. סינטיהו סולליך, שהובא ברעש גדול, לא מפגין את היכולת לה הוא מסוגל. כנ"ל עומר אצילי, שכבר הושווה לברק יצחקי - שהופעתו במשחק העונה מעוררת געגועים - ופשוט לא מגיע לרמה שצופתה ממנו. הדברים נכונים גם לגבי הזרים: אם זה לאנדרי מולמו (לתשומת לב הקוראים: חיים מגרלשווילי הבקיע שער במשחקה של קבוצתו מקפריסין. איך המגן השמאלי שלכם?), אייס קרים המאכזב, או איברהים באנגורה, שאמנם כבש שער נאה, אך יצא שכרו בהפסדו עם הכרטיס האדום המטופש שחטף. את שמו של הקשר הארגנטינאי, שבית"ר העיפה הודות לגחמה מטופשת במיוחד, לא אזכיר כאן.

בית"ר נראית לא טוב, ונדמה כי היא אפילו נחלשה מאז המשחק מול הפועל חיפה. לקראת המפגש מול הפועל ת"א בעוד שני מחזורים, משחק בעל חשיבות אסטרטגית לשתי הקבוצות, הצד של בית"ר לא נראה מעודד. ואולם, נקודת אור אחת בולטת במיוחד: איציק כהן. ייתכן שסאסי ויונה, במחולם אחרון לפני פינו הבמה בהפועל ירושלים לטובת קטמון הרעננה (במהרה בימינו), קצת הגזימו בתעלולי הגבריות שסיפקו סביב המעבר שלו, אבל מדובר בבינגו. בלי רעש, בלי צלצולים, החלוץ כבר עם שני שערי ליגה ובישול יפהפה אחד לבאנגורה. ובין כל השיממון אתמול בנתניה, אולי דווקא הוא יספק את הבשורה לימים בבית"ר.

שרון בוקוב

3. בשבוע הבא נוסעים לרמת השרון. יצא לנו לא רע. התותים של רוכברגר מפגינים יכולת חלשה עד מזוויעה, ובית"ר – לכאורה – יכולה לצאת טוב מהמשחק הזה. אלא שגם אם ננצח בגרונדמן, זה יהיה מרמה. בית"ר עדיין תישאר עם בעיות לא פשוטות: היעדר מנהיג במרכז השדה, מרכז הגנה חדיר לחלוטין, עמדת המגן הימני שסובלת מפציעות חוזרות ונישנות (אלי דסה, דור מלול, אולי גם שי חדד), ובעיקר רכות בלתי נסבלת וחוסר להט מוחלט. אם בית"ר רוצה להשתפר בטווח הארוך, אלה הדברים שהיא תצטרך להתחזק. אם היא רוצה, כאמור, לעשות משהו העונה.

ויש גם את המועדון. המועדון שנזנח לטובת הטיפול בקבוצה, שערכיו ומוקיריו נרמסו לטובת קידוש ההווה שטביב הוא מייצגו. טוב יעשה הבעלים אם ירים טלפון לארקדי גיידמק, ויבדוק מה קרה לאיש האחרון שחשב שיצליח לאלף את הקומץ. מאחורי קבוצה טובה חייב לעמוד מועדון חזק, שיספק לה גב לטווח הארוך. האם טביב מבין את זה? ספק גדול. האם אנחנו, כקהל, צריכים לעשות מעשה? נותר רק לקוות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#