בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשהכדורגל מתחיל לדבר בית"ר ירושלים נאלמת

בטדי, עם האקוסטיקה המדהימה והעידוד הבלתי פוסק, המגבלות דוהות לטובת הניצוצות. הבעיה מתחילה כשיוצאים מהאיצטדיון הביתי

11תגובות

אנרגיות. בית"ר ירושלים של אלי טביב שונה מזו של ארקדי גיידמק ואיציק קורנפיין כמעט בכל היבט, אבל הקבוצה של העונה שעברה השאירה אותותיה בדבר אחד עיקרי – ה-DNA המקצועי. בית"ר הזו, כמו בית"ר של השנה שעברה, היא קבוצה שהדלק היחיד שלה זה אנרגיות חיצוניות. בכדורגל כשלעצמו, בית"ר נותרה קבוצה שלא ממש מצליחה לתפקד. אבל כאשר הקהל עומד מאחוריה, היא יודעת – על כנפי ההתלהבות – לשחק טוב יותר ויותר (בעונה שעברה, הרגע שבו ההתלהבות אבדה, היה גם הרגע שבו הקבוצה הלכה ונחלשה מקצועית). רק זה מה שמנצח לה משחקים כעת. כאשר הכדורגל מתחיל לדבר, למשל כאשר אירחה באיצטדיון ר"ג האנמי או במושבה, רואים שבית"ר היא קבוצה מוגבלת עם לא מעט בעיות.

אך בטדי החדש, עם האקוסטיקה המדהימה והעידוד הבלתי פוסק, המגבלות קצת דוהות לטובת הניצוצות שיוצאים מהקבוצה, ומהכשרונות הבוסריים שעדיין קיימים – ומחכים לקצת חום כדי להידלק מחדש. אלא שזה לא תמיד יהיה, וזה מה שמדאיג לקראת המשחק מול מכבי חיפה בשבוע הבא. על כל בעיותיה, כדי לנצח את חיפה בקרית אליעזר בית"ר תצטרך להביא יותר מאשר אנרגיות. גם את הקהל לא יוכלו כל כך לשמוע בשל המרחק הרב שבין יציע קבוצות החוץ (שהוא אולי הדבר הכי מבורך שממנו ניפטר בפרידה, במהרה בימינו, מהאיצטדיון בקרית אליעזר). ולכן בית"ר תצטרך לדעת להוציא את הנקודות בכוח, גם באווירה עוינת (יחסית), מול קהל ירוק שיהיה רעב מאוד לניצחון, בוודאי במשחק גדול.

ניר קידר

אבירם ברוכיאן. שלא יהיה ספק – גם לי יזוז בלב יותר משריר אחד כאשר מספר 8 ילבש שוב את המדים הצהובים-שחורים (אם זה יקרה בשבוע הבא זה יהיה בלבן – ועל המורכבות שלי עם התלבושת הלבנה הנאחסית, אדבר בהמשך). אבל ההחתמה של אבירם ברוכיאן היא החתמה בעייתית ביותר, בכל אספקט אחר מלבד האספקט הרגשי.

ההחתמה של ברוכיאן היא גימיק. אף אחד לא חושב שהוא יתרום מקצועית במצבו, בוודאי לא יחזור לפוזיציה שבה היה לפני ארבע וחמש שנים – כולל תקופה שבה הסתכלת עליו וראית את הכדורגלן הטוב בארץ. וזה לא שברוכיאן שכח לשחק כדורגל; אף אחד לא שוכח. אלא שהמומנטום של הקריירה שלו נמצא בדעיכה קשה.

המעבר ההזוי (שלא לומר חשוד) לפולוניה ורשה היה הרה אסון ואת תוצאותיו שילמה הפועל ב"ש, שהחתימה אותו בציפייה לשיקום – והיתה זקוקה לשיקום בעצמה מהתהליך. שלא לדבר על כך שההחתמה באה בטיימינג הכי גרוע, דווקא כאשר דוד רביבו מצליח למצוא את מקומו בקבוצה כסוג של סופר סאב שעולה מהספסל בדקה ה-60 ומשנה את המשחק. היא נתפסת כעוד ניסיון של אלי טביב "לקנות" את לב הקהל, ולמשוך אותו או חמור מכך - עוד פעולה שטביב עושה כסוג של הכתבה מארגוני האוהדים שלוחשים על אוזנו. כמובן שעוד חזון למועד, ויכול להיות שאופתע. אבל בשורה התחתונה, לדעתי, מדובר במהלך מסוכן מדי – שהנזק שעלול להיווצר ממנו חמור בהרבה מהתועלת שאולי תגיע.

שרון בוקוב

איציק ואיברהים. שני חלוצי החוד שלנו עונים לשם: איציק ואיברהים. אם זו לא חתיכת אירוניה מזוקקת, מה כן?

שי אהרון. דיסקליימר: שי אהרון הוא סמלה של הפועל קטמון, שמציבה אופוזיציה לבית"ר ירושלים בעיר הבירה, ומכאן עמדתו איננה אובייקטיבית. הוא גם מעולם לא עמד במרכזה של קבוצה גדולה, בעלת קהל אוהדים רחב, שנקלעת למשבר כה עמוק, וברור שהכלל הקובע "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו" בהחלט תופס במקרה שלו. אבל כל אלה הם מסך עשן, בדרך לאמת הפשוטה. והאמת הפשוטה היא ששי אהרון צדק. וחמור מכך שהוא צדק, עושה רושם שהמציאות – למשל בהחלטה של טביב לבטל את התביעה נגד הפורעים ששרפו כיסאות בשמה של בית"ר וגרמו לה נזק עצום בשעתו, או בראיונותיו המתחמקים של אבנר קופל שגילגל עיניים כל כך חזק, שהן כמעט יצאו ממקומן – מחזק את קביעתו של אהרון.

הסובלימציה שנוצרה בין בית"ר ירושלים לבין הקיצונים שבאוהדיה היא מדאיגה. היא מדאיגה אותי דווקא כי אני אוהד בית"ר. דווקא כי לנגד עיניי עומד קודם כל הרצון שבית"ר תהיה מועדון חזק, שמחובר לכל העם, שיוכל לשגשג ולגדל דורות של שחקנים ואוהדים. היא מדאיגה כי אני יודע שבית"ר חיה על החיבור עם כלל הציבור הישראלי, ובציבור הזה היא מאבדת נקודות בכל יום שבו האלים גובר והגזען מנצח. אם פעם בית"ר היתה הקבוצה השנייה של כל ישראלי, היום היא קבוצה שנואה. שנואה במעגלים הרבה יותר רחבים מהמקובלים (אדומים מהעיר ואדומים בכלל).

בית"ר נתפשת ציבורית כמועדון מכוער ואלים, מה שמרחיק ממנה לא רק אוהדים פוטנציאליים אלא גם אהדה ציבורית. קבוצה שנתפשת כך לא תוכל לגייס ספונסרים בעתיד. קבוצה שנתפשת כך לא תוכל למשוך משקיעים. קבוצה שנתפשת כך לא תוכל לגדל אוהדים טובים ויצרניים, דבר שישפיע על הקבוצה כלכלית מהר משנחשוב. אז עכשיו זה אולי בסדר. עכשיו יש 30 אלף איש ביציעים, וספונסר יציב כזה או אחר והקבוצה משחקת לא רע. אבל תהליכי העומק האלה מתרחשים. שי אהרון אמר אותם בקול רם. ואם לא נקשיב גם לקול הזה, אם נבטל אותו בהינף יד או נפטור אותו בכל מיני תירוצים, נטעה – ונפסיד מכך בעצמנו. האם טביב מבין זאת? האם הוא מנסה להבין? או שהכאן-ועכשיו שנראים בסדר, מסתירים לו את התהליכים שכל אוהד יכול לראות עם טיפת ביקורת עצמית?

יאללה בית"ר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#