בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ולחשוב שלרגע אחד, העתיד נראה מבטיח

ברוכיאן חזר לכבוש, הניצחון התקרב, ואז הגיעה הדקה ה-89. לפני שבית"ר ירושלים תצא לדרך חדשה, עליה לאמץ תכונה שעד היום לא הכירה: התמדה

3תגובות

אין הרגשה גרועה יותר מספיגת שער בדקה ה-89. אין. הפסד הוא חוויה לא פשוטה, אבל כזו שאתה לומד לעכל: נעצב קצת, מתבודד קצת, ולבסוף מסתכל על חצי הכוס המלאה. תחושת ההחמצה קשה הרבה יותר. מיד המוח משחזר איפה היה הפספוס, איך לעזאזל אפשר לאבד יתרון שנראה כמו הדבר הכי בטוח בעולם, שנראה כמו ההזדמנות סוף סוף לצאת לאיזושהי דרך אחרת. תנו לי רק 0-1 קטן, בדקה השנייה, ממהלך אחד ויחיד של תחכום וזוהר בית"רי.

ברגע אחד שגרם ללב להתרומם, שגרם להכל להראות פתאום בסדר, חזר אבירם ברוכיאן להבקיע במדי בית"ר. שוב תנועת היד האינסטינקטיבית, המלמיליאנית, שוב הוכחה למה הוא מסוגל כשהוא בפוקוס. הרבה זמן זה לא קרה. יותר מדי זמן. ואתה רק מחכה שפעם נוספת הוא ייקח את בית"ר אל עבר האופק - אלא שהמציאות חזקה, אולי אפילו יותר ממנו. בית"ר שסביבו, אין מנוס מלומר זאת, עדיין מתבוססת בבינוניות, מלאה ביותר מדי שחקנים בוסריים ובפחות מדי שחקנים עם הניצוץ, היכולת ליצור, להלהיב ולנצח.

ייקח לא מעט זמן עד שבית"ר תוכל להמציא את עצמה מחדש, כי מלבד ברוכיאן, היא נותרה אותה קבוצה אנמית, משעממת ומתסכלת. בית"ר נהנתה מנקודת פתיחה נפלאה במשחק מול רעננה - שרחוקה מלהיות "ההפתעה המרעננת" של פתיחת העונה, והפכה לעוד קבוצה בינונית - אבל מהר מאוד שקעה לרמה של יריבתה. זה כל מה שרצה מנחם קורצקי, מאמן רעננה: נקודה בודדת בטדי, עוד אחת שהוא ייקח "לימים הקרים", כלומר לתקופה שבה רעננה נמצאת עכשיו - התקופה שבה הטבלה מתיישרת. נכון למחזור ה-17, הגדולות למעלה, הבינוניות באמצע וקבוצות התחתית מבוצרות למטה. רעננה נמצאת בין קבוצת האיכות השנייה לשלישית, בית"ר מתדפקת על דלתות זו השנייה.

נמרוד גליקמן

בית"ר איננה קבוצת צמרת וגם לא תהיה כזו בעוד חודש. יחד עם אשדוד והפועל חיפה, היא תנסה לגנוב את המקום השישי בפלייאוף העליון, או שתסתפק בפסגת הפלייאוף התחתון. בניגוד לנבואות הזעם, בית"ר לא באמת תיאבק נגד הירידה; עדיין מדבור בקבוצה טובה יותר מהשלישייה האחרונה. מצד שני, לא בטוח שהאלטרנטיבה - עונה שקטה שנעה בין המקומות השמיני והתשיעי - טובה יותר. היא רק תספק עוד קצת סיבות לנמנם מול המסך.

אם אלי טביב רוצה קבוצת צמרת, עליו להוכיח תכונת אופי שעד היום לא נודע בה: התמדה. הצוות שבית"ר מחזיקה היום, בראשות רוני לוי, חייב להמשיך לעונה הבאה, וגם לזו שאחריה. גם אסור שצוות השחקנים ישתנה בתדירות גבוהה מדי. רק כך בית"ר תוכל, איכשהו, להדביק בעתיד את מקומות 6-2. המקום הראשון, כמדומני, תפוס לשנים הקרובות.

בימים אלה, בית"ר בעצם בונה את עצמה מאפס – סוג של הודאה בכישלון שנעשה בקיץ על ידי חיים רביבו ואלי כהן, שניים שאינם כבר במועדון. שלושה מתוך חמשת הזרים יוחלפו, ולקדרה נוספו ישראלים חדשים בדמות מושיקו לוגסי, שלומי אזולאי ואולי גם הבן האובד חיים מגרלשווילי. הרכש, על פניו, מרשים. אפילו הזרים נראים טוב על הנייר. ועדיין, נותרה השאלה כמה מהר תוכל בית"ר לברוח ממאבקי התחתית. זו המשימה העיקרית של רוני לוי בשלב הזה: לחבר שני ניצחונות, ולהתחמק מהביצה הטובענית שהיא הקו האדום. האם יצליח? את זה נוכל להבין רק כשנראה את מימדיו האמיתיים של הפער בין הנייר – שבו בית"ר מחזיקה סגל של מרכז טבלה לפחות – לבין המציאות.

ניר קידר

ושוב אנחנו חוזרים לשבת, ולהזדמנות שהוחמצה בדקה אחת של חוסר ריכוז.

בעוד שבועיים תצא בית"ר למשחק חוץ מול הפועל ת"א. המשחק רווי האמוציות צפוי לגייס פעם נוספת את טביב, שבצירוף ההחלטה (הרעה) להעביר את המשחק מבלומפילד, יחד עם היכולת הבינונית של היריבה המושבעת מעניקים סיכוי לניצחון. מצד שני, בית"ר כבר גברה הפועל העונה, ותראו איפה היא נמצאת היום.

האם נשרוד את המבול?

יאללה בית"ר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#