בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג השחור הולך לטיפול בחוסר פרופורציות

אתה מבין, ד"ר? כל פעם מחדש בית"ר עושה לי את זה. חשבתי שזה כבר לא מזיז לי, אבל אז מגיע המשחק מול סכנין ואתה מתיישב, ומאמין שוב, וחולם שוב ומתאכזב שוב

תגובות

פנים, ערב, לשכתו של הד"ר לוזרוביץ'
אני: אז אתה מבין, ד"ר? כל פעם מחדש היא עושה לי את זה! ומילא אם היה גרוע כל הזמן, הייתי מבין. אפילו עכשיו אני מבין, אבל כל פעם מחדש היא מושכת אותך. כל פעם מחדש היא עושה לך את הטיזינג הזה. מביאה שחקנים טובים, מביאה מאמן מוערך (אלוהים יודע למה), אפילו מצליחה לחבר איזה שני ניצחונות על קבוצות מעפנות. ואז עוד פעם אתה מתרסק. עוד פעם תופס את הראש, עוד פעם אוכל את הלב, עוד פעם רותח מעצבים על אזולאי העץ ועל ג'ונס הלמל"ם ועל טונייס האידיוט ועל רוני לוי הזה, שמחכה עד ביאת המשיח כדי להכניס את ברוכיאן.... איציק כהן, מלך השערים של הלאומית אמרו לנו! חבל שהוא לא משחק עדיין בליגה הלאומית, אולי הוא היה מצליח גם לבעוט לשער...

ד"ר: טוב, תירגע, תירגע. שתה כוס מים. למה אתה בכלל עדיין איתה? אם לא טוב לך ולא טוב לה, לא כדאי לשחרר? להמשיך הלאה? מה אתה, עדי קול?

אני: חשבתי שאני מתגבר על זה. חשבתי שהתבגרתי. שזה לא מזיז לי כבר כמו פעם. שזה כולה כדורגל, כמו שאמר לי כל העולם ואחותו במשך שנים. שזה רק ספורט / כן זה / רק ספורט / זה רק ספורט / רק ספורט (*מבין שאני מביך את עצמי* *פאוזה*).... חשבתי שזה שנכנסו לי עוד דברים לחיים הזרים לי את המלה המגונה הזאת, "פרופורציות". אבל אז מגיע המשחק מול סכנין, והלב שלך עובד שעות נוספות... אולי הפעם ננצח, אולי הפעם נעשה משהו, אולי שוב העסק הזה יתחבר ואני אחייך שוב, ושמש צהובה-שחורה תזרח מעל חיי... אז אתה מתיישב, ומאמין שוב, וחולם שוב...

הד"ר: אבל זו בני סכנין, נכון? זו שלא מפסידה לכם כבר שמונה שנים? זו שאחוזי ההצלחה שלה בטדי יותר טובים מאשר בדוחא? כליבאת, גאדיר, מוגרבי? לא הנחת שאתם הולכים להפסיד?

אני: ד"ר, אתה לא מבין משהו. אנחנו אוהדי כדורגל. בחיים לא נתנו לדברים שכלתניים להפריע לנו. נראה לך שאם היינו שוקלים משהו בהיגיון היינו הולכים לעודד חבורת ערסים שחושבת על עצמה ורק על עצמה, כשהיא משחקת מול חבורת ערסים שבמקרה לובשת חולצה בצבע אחר? וזה עוד כדורגל ישראלי; אתה יודע, המשחק הזה שבו פעם בעשר דקות מישהו עושה פעולה יפה (אחרי דקה הוא נשכב על הקרקע כי התכווץ לו שריר). ועד שאיזה חן עזרא או אבירם ברוכיאן כבר מנסה לעשות טריק מתוחכם, כולם ביציע צועקים עליו "שחק פשוט! שחק פשוט!". איזה היגיון יש בזה?

הד"ר: יש בזה משהו... אבל בכל זאת, יש לך היום ים של אלטרנטיבות - ריאל, בארסה, סיטי, צ'לסי. דווקא בית"ר - סכנין? דווקא את השיעמומון הזה?

אני: כנראה שכן, ד"ר. אין לי מושג למה, בגלל זה באתי אליך...

הד"ר: טוב, אני רושם לך 200 גרם פרופורציות. זה יהיה קצת מר כשאתה בולע את זה בהתחלה, אבל אם תשטוף את זה עם מים, יהיה בסדר... אתה לוקח את זה פעמיים ביום...

שרון בוקוב

אני: השתגעת? בשבוע הבא יש רבע גמר גביע נגד קרית שמונה, אולי עוד נוציא משהו מהעונה הזאת..

הד"ר: גביע?! קרית שמונה?! ואתה באמת חושב שתנצחו? הפסיכיאטר זה דלת שנייה מימין...

ועוד כמה הערות על המשחק

הסופר מזרחיקו
ושוב, הסופר מזרחיקו הפציע על מסכינו. אין לבלבל, חלילה, עם הקלאסיקו. בעוד שם הפוליטיקה והאמוציות שמחוץ לדשא מתורגמות לכדורגל עוצר נשימה ומרתק, כאן אין על הדשא דבר מלבד האמוציות החיצוניות. בפרפרזה על הבדיחה הישנה, שתי קבוצות כדורגל עולות על המגרש, מוותרות על המשחק – ועוברות ישר למכות.

שתי הקבוצות לא שיחקו כדורגל מעניין, לא בית"ר הבינונית וגם לא סכנין הטיפה-פחות-בינונית, והתרכזו בעיקר ברדיפה אחרי המאוויים של הצופים. אחרי הרצון הגלדיאטורי בעימות. בהתנגשות. במאבק. סכנין השיגה את המעט יותר שאיפשר לה לנצח: המעט יותר שגם איפשר לקבוצה דלה באמצעים כמותה להגיע לפלייאוף העליון.

המעט יותר שמפריד בין מרקו בלבול – מאמן צנוע שמביא תוצאות על הדשא – לבין רוני לוי, הוא שהמשפט "אני ואפסי עוד" יוצא מכל מלה שהוא אומר. מאמן שכל משחק שהוא מעביר, רק מוכיח כמה המערכת של מכבי חיפה – ולא כישרונו כמאמן – הביאה לו את צלחות האליפות שנמצאות על הקיר.

הלאה הכיבוש
בשבוע שעבר, כשאלי גוטמן התראיין ב"יציע העיתונות", נזכרתי בבית"ר שלו. נזכרתי איך אוהדי בית"ר, בלהט, בטירוף, דרשו את הדחתו של מאמן מוכשר שלא "שיחק כדורגל יפה", אבל הסתפק ב-0-1 קטן. כמה הם סיפרו ש"בית"ר משחקת התקפי", ש"זו לא הפועל או מכבי חיפה", שזו בית"ר ירושלים הישנה, האותנטית. ואז ראיתי את המשחק בשבת; ואת בית"ר של רוני לוי, כמו אלי גוטמן רק בלי הכישרון, שמציגה את אותו כדורגל חסר חשק, ומסיימת ב-0-1 קטן – רק מהצד ההפוך.

ובעוד בית"ר של גוטמן בחרה להסתגר, בית"ר של רוני לוי לא משחקת התקפה פשוט כי היא לא מסוגלת. והמורשת ההתקפית? היכן היא? והאם הקהל יתבע את פיטוריו של רוני לוי? האם רוני לוי ישלם את המחיר ששילם קודמו בתפקיד, אלי כהן, על אחוזי הצלחה טובים יותר ומרחק סביר יותר מהפלייאוף העליון? (38% הצלחה ללוי, 42.4% לאלי כהן - כשלכהן היו רק 11 משחקים מול 14 של לוי) והאם טביב מרוצה מההשקעה הכספית שלו, כשהוא רואה אותה על המגרש מתקשה לחבר שתי מסירות רצופות?

נמרוד גליקמן

ועוד מלה על לאומנות
כל מי שקורא את הבלוג יודע שאני מראשוני היוצאים נגד חבורת הבריונים שמאכלסת היום את יציעי בית"ר. אני מעוניין באלטרנטיבה שפויה, ואני חושב שהגזענות שלה פמיליה מייצגת וזוכה להגנה מצידו של הבעלים היא איום קיומי על עתיד המועדון, ועלולה להחריב אותו מבפנים – הרבה יותר משכל אויב יחריב אותו מבחוץ.

אלא שבשבת, לקראת סיומו של המשחק, נשמעו מיציעי סכנין הקריאות בערבית – "פיל רוח, פיל דם, נפדייק פלסטין" (ברוח ובדם נפדה את פלסטין, בתרגום לעברית). על פי החוק היבש זו אינה קריאה גזענית, אבל מדובר בשיקוף מדויק, בתמונת מראה מושלמת, של הגזענות הבית"רית: לאומנות קיצונית מצד אחד מול לאומנות קיצונית מהצד השני. קריאות בשבחו של הרב כהנא מול הקריאות שמייצגות את ארגוני הטרור הפלסטינים. אלא שבמבט על כלי התקשורת, קשה לראות את הקריאות האלה מקבלות איזשהו ייצוג. לא ידברו עליהן, לא יאירו אותן כפי שהיו עושים במידה והקריאות היו בעברית ובצד השני של האיצטדיון.

כל מי שרוצה, כמוני, בכדורגל נטול גזענות ואלימות; כל מי שמעוניין בכדורגל בריא יותר, שמאחד בין בני אדם ולא מפלג ביניהם, צריך להיחרד גם מהגזענות המכוערת של אוהדי בית"ר – אבל גם משירי העידוד הבעייתיים של אוהדי סכנין. אין לי אשליה שכדורגל יהיה חף מפוליטיקה; כדורגל הוא מראה של החברה, וככזו הוא גם משקף את הרגשות שאיתם מגיעים האוהדים אל המגרש מן העולם שבחוץ. אבל כדאי שנעצור כשזה מגיע להסתה.

האם הנהלת סכנין שמעה את הקולות? האם היא עומדת לעשות משהו נגד אותם אוהדים? שאלה טובה, כשהתשובה עומדת לפתחה של אחת הקבוצות המרעננות של השנה בכדורגל הישראלי.

ובית"ר? היא תג'עג'ע לאטה עד סוף העונה. תנסה לגרד משהו מהגביע, אולי להשיג כמה ניצחונות בליגה, ותחכה לעונה הבאה. קבוצות התחתית לא מפסיקות לאבד נקודות, כך שאת סכנת הירידה הם לא יראו מקרוב. עוד עונה משעממת בצהוב-שחור כבר עומדת להיגמר. בתקווה למשהו חדש, טוב יותר, מעבר לפינה.

יאללה נורדיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#