בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין מנוס מלהכריז: בית"ר ירושלים היא קבוצת תחתית

במקום לחפש את השער הנוסף, בית"ר עולה ליתרון והורגת את המשחק - ומשלמת על כך בתוצאות תיקו מול עכו ואשדוד. ככה שחקנים מהקבוצה לעולם לא יגיעו לנבחרת

11תגובות

יום ראשון שעבר, 19:00 בערב. הגענו למושבה, יחד עם עוד 8,000 איש. בכניסה נפרדנו מ-50 שקלים – די מגניב לשלם על שני כרטיסים מחיר שבשנה שעברה היה מעניק רק מקום אחד ביציע, לכל דבר יש פעם ראשונה. רק חבל שבשביל להגיע לקופה נדרשת גונדולה - מסתבר שאיצטדיון שנבנה לפני שנה וחצי לא מסוגל לספוג שעתיים של גשם בלי להיות מוצף. וכך, נוסף על הכרטיס, נאלצנו לשלם גם על גרביים רטובים.

באופן אישי, אני לא חושב ש-80 שקל לכרטיס זה מחיר יקר, אבל מדובר בהשקעה שדורשת תמורה. הדרישות שלי צנועות. ראשית, חייבים מקום מסומן ביציע, כמו בכל ליגה אירופית מכובדת. באנגליה או בספרד אפשר להגיע שלוש דקות לפני המשחק והכיסא ימתין לך. אין סיבה שאוהד שקנה מינוי יאלץ לשבת במקום טוב פחות מאוהד שמגיע למשחק אחד בעונה, או לחילופין להתייצב חמש שעות לפני המשחק באיצטדיון בשביל "לתפוס מקום". דבר שני, אי אפשר בלי שירותים, מזנון ואיכות מתקן ברמה סבירה – תנאים שדווקא נענים בטדי ובמושבה. ולבסוף, חנייה. כל מי שהגיע עם רכב למשחק מול אשדוד - וזה לא שקיימת דרך אחרת להגיע - חווה את הסיוט של היציאה ממגרש החנייה ההזוי בפתח תקוה, היכן שכביש אחד מנקז אלפי מכוניות. המשחק נמשך שעה וחצי, היציאה ממנו שעה נוספת לפחות.

ניר קידר

באשר לכדורגל, אין מנוס מלהכריז שבית"ר היא קבוצת תחתית. היא משחקת כמו קבוצת תחתית, חושבת כמו קבוצת תחתית והתוצאות בהתאם. היא פותחת את המשחק במלחמה ולחץ על כל המגרש, אבל ברגע שהיא משיגה את השער היא נבהלת, הולכת אחורה ופשוט מפסיקה לשחק. זה עבד יפה מול מכבי חיפה שלא הצליחה להשוות, אבל לא היתה רחוקה. זה כבר עבד הרבה פחות טוב מול הפועל עכו וביום ראשון שעבר מול אשדוד.

קבוצה שבמהותה היא קבוצה "גדולה" מבקיעה את הראשון וישר מחפשת את השער השני. בית"ר - וזאת כבר תופעה - מנסה מאותו הרגע להרוג את המשחק. אז נכון, יש המון שחקנים צעירים שעדיין הלחץ משפיע עליהם קצת יותר, והעובדה שמנחם קורצקי עבד רק בקבוצות קטנות בוודאי משפיעה על דרך החשיבה וניהול המשחק שלו, אבל מישהו צריך לעשות לזה סוף. אם בית"ר רוצה להתברג בצמרת היא חייבת ללמוד "להרוג" משחקים כמו זה מול עכו הרבה יותר מוקדם. ללחוץ קדימה, לשלוח חמישה-שישה שחקנים לרחבת היריבה ולהבקיע את השער השני. רק כך תוכל בית"ר באמת להתקדם, אחרת עוד נמצא את עצמנו איכשהו בפלייאוף התחתון. בניגוד לשנים האחרונות, הפעם אפשר לסיים את העונה בלי מאבקי תחתית.

קראתי השבוע באחד מאתרי הספורט ציטוט של קורצקי, ובו הוא אומר ש"עד סוף העונה יהיו לבית"ר שניים-שלושה שחקנים בסגל הנבחרת". נכון, לבית"ר יש מספר שחקנים טובים עם פוטנציאל לא רע בכלל, אבל אין בקבוצה אפילו שחקן אחד שראוי למדים הלאומיים. עם כל הכבוד לחנן ממן, לידור כהן ושלומי אזולאי, שבהחלט פתחו יפה את העונה, הם עדיין לא מתאימים לרמה הזאת. מצחיק להשוות ביניהם לגילי ורמוט, ערן זהבי, מאור בוזגלו או בעצם לכל שחקן שזומן לסבב המשחקים האחרון.

קצת עצוב שכבר כמה שנים יש לנו נציגות כל כך דלה בסגל הלאומי. התקווה האחרונה היא אלי דסה, שמראה סימנים שהעונה אולי תתרחש הפריצה הגדולה. מצד שני, גם אם בסופו של דבר הוא יגיע לנבחרת זה יהיה בעיקר בגלל שאין מגנים ימנים טובים בליגה - אייל משומר משחק היום בעמדה הזאת כברירת מחדל. עם עוד כמה משחקים טובים ברזומה ויציאה מהקבעון של אלי גוטמן לגבי הסגל, דסה בהחלט יכול לאייש את המשבצת. מלבדו, אני לא רואה שחקן נוסף בבית"ר שיגוון את הצהוב-שחור עם קצת כחול-לבן.

ניר קידר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#