בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג השחור

בית"ר שמה את הז'יטונים על הצבע הנכון

עבור אוהדי בית"ר ירושלים, משחק נגד הפועל תל אביב זה כמו להיכנס לקזינו ולשים את כל המשכורת על צבע אחד. הפעם זה הצליח

3תגובות

לאוהד בית"ר משחק נגד הפועל תל אביב זה כמו להכנס לקזינו ולשים את כל המשכורת על צבע אדום או שחור. או שהיום הזה מסתיים במפח נפש שאחריו אתה מסתגר בבית ולא רוצה לראות אף אחד, מנסה להמנע ממגע עם אוהדי היריבה או ממפגש מקרי עם עיתון או אתר אינטרנט כזה או אחר שיזכיר לך את החוויה שעברת, או שהערב הופך לחגיגה שבה אתה רוצה לספר לכל אדם מקרי ברחוב על מה שראית ולנתח כל מהלך שוב ושוב. אתמול (שלישי), בית"ר שמה את הז'יטונים על הצבע הנכון.

כבר מהצהריים היום הזה הופך להיות מריחת זמן אחת גדולה לקראת הערב. כל דקה אני מציץ בשעון ולא מבין למה הזמן לא עובר. ממציא שיטות להעביר את הזמן: קם למטבח, לשירותים, גולש בפייסבוק. האפקטיביות במשרד יורדת לרמה שבה הבוס היה מעדיף שאחתום על יום חופש. בשעה 18:00 אני נשבר, מכניס את הלפטופ לתיק ויוצא לכיוון האיצטדיון. בקיבוץ גלויות, שעתיים לפני המשחק, אין כמעט תנועה וזה קצת מחשיד לאור העובדה שכל הכרטיסים ליציע האוהדים של בית"ר נחטפו בכמה שעות.

בכניסה לקופות הכל מתברר. כולם כבר כאן, ואלפי צהובים מחפשים כרטיסים למשחק. מבט בכמות האוהדים מתחת ליציע האורחים מעלה לי בראש את מערכון המוסך של הגשש והשאלה של שייקה: "זה יכנס בתוך זה?". אלפי אוהדים שהגיעו מירושלים, חלקם בתקווה למצוא איזה ספסר שימכור להם כרטיס, מסתובבים וצועקים "מי מוכר כרטיס". מעטות הפעמים בהן יש יותר דורשי כרטיסים מספסרים שמסוגלים לספק, ועל כל כרטיס שעומד למכירה רבים לפחות עשרה ירושלמים.

ניר קידר

הפועל צדקה כשהעמידה גם את שער 8 לטובת אוהדי בית"ר ועל פי כמות הצהובים המאוכזבים שנשארו בחוץ, נדמה שגם אם היתה מעבירה עוד יציע לטובת הירושלמים הם היו ממלאים אותו בקלות. ספק גדול אם אוהדי הפועל היו מצליחים למלא יציע נוסף, אז לפחות לעשות קופה (ו-100 ש"ח לכרטיס זו חתיכת קופה). 

ברגע עליית השחקנים למגרש הלחץ מתחיל להשפיע ודפיקות הלב מתחילות. שני מחנות האוהדים נותנים הצגה: הפועל עם דגל ענק בשער 5, הבית"רים עם מפגן בלונים ודגל ענק של מנורה שמיד מסתבר שכל תפקידו הוא להסתיר מעיני המשטרה והמצלמות את האבוקות שמודלקות תחתיו. אווירה של משחק צמרת.

המשחק עצמו לא גדול ושתי הקבוצות מראות בדיוק את מה שהראו עד עכשיו מתחילת העונה. הפועל עם הנעת כדור לרוחב ונסיונות פריצה של גילי ורמוט (שמחסירות פעימה בלב הצהוב בכל פעם שהוא בודד באגף), בית"ר עם המון התלהבות ולחימה אבל מעט מאוד חוכמת משחק. ההבדל העיקרי הוא שבית"ר כל הזמן לוחצת על הכדור ומנסה להרוויח אותו וזה היתרון הגדול שלה העונה. אם היא תדע גם להוציא לפועל התקפות מסוכנות אחרי חטיפת הכדור בשטח היריבה, היא תהפוך לקבוצה הרבה יותר מסוכנת.

המחצית הראשונה עוברת בעיקר עם התלהבות בית"רית ומשחק בינוני. בהפסקה היציע קצת יותר מעניין, וחילופי גידופים בין אוהדי הפועל בשער 1 לבין אלו של בית"ר בשער 11 מלמדים אותי ש"זה עם השחור שמן", ו"לזאת עם האדום יש בעיה לא ברורה".

ניר קידר

המחצית השנייה נפתחת בדיוק כמו הראשונה והתחושה היא שאם דני עמוס לא עושה את הטעות, שתי הקבוצות יכולות לשחק לנצח מבלי להבקיע. אבל אני לא מתלונן. יש שלושה איצטדיונים שהותירו אצלי צלקות במהלך חיי כאוהד: קרית אליעזר בתחילת שנות ה-90, לא משנה מתי הגענו לשם זה תמיד נגמר בתבוסה עד האליפות ב-97 כשאוחנה ואמסלם שברו את הנאחס, האורווה, שתמיד גבה פצועים לכמה חודשים והפסדים הן להפועל והן למכבי פ"ת, וכמובן בלומפילד הארור. מעט מאוד רגעי אושר אני זוכר מהאיצטדיון הזה וכל כך הרבה אכזבות. אז שני איצטדיונים מתוך השלושה כבר לא אתנו ונשאר רק האיצטדיון האדום. הרפלקס הזה כל כך חזק אצלי, שגם אחרי 0-2 בדקה 87, כשהפועל מחמיצה פנדל וכשמישהו למטה ביציע מתחיל לצעוק את ה"עולה" המפורסם ו"יאללה הביתה", אני נחרד וממהר להשתיק אותו שחלילה לא יביא מזל רע.

בסוף המשחק התפרצות רגשות. הפעם הרולטה פעלה לטובתנו וכל הלילה הראש יריץ הילוכים חוזרים, ניתוחים ומחשבות על המשחק. שחקני בית"ר בטירוף על הדשא וכבר הרבה זמן לא ראיתי את הקהל הצהוב נשאר לתת כבוד כל כך הרבה זמן אחרי שריקת הסיום. יש ניצחונות, ויש ניצחונות גדולים, אבל שום דבר לא משתווה לנצחון על הפועל ועוד בבלומפילד. אפילו אם מדובר בשתי קבוצות בינוניות שמתחרות על התחפושת האחרונה שנשארה בחנות לקבוצת צמרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#