בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הירוק

אחרי הכל, את אהובתי

בניגוד למה שהוליווד טוענת, גברים - ואם לדייק, אוהדים - לא מפחדים ממחויבות. בערב משחק או בקניית טבעת, הבחירה הנכונה מובנת מאליה

15תגובות

1. אני רוצה לסטות מהנושא העיקרי שלשמו התכנסנו כאן, כי אין יותר מדי מה לומר על המשחק הקודם של מכבי (חוץ מזה שסוף סוף הצלחנו להבקיע מול הפועל פאקינג רעננה), ולדבר על משהו אחר שקשור אלי: העובדה שאני מתחתן בקרוב. נקרא לזה פוסט בראי הוולנטיינס, כדי שאולי יהיה לכם קל יותר. בכל אופן, בט"ו באב בדרך כלל אין משחקים.

הסברתי פעם לארוסתי למה תמיד עדיף להיות עם אוהד כדורגל: "הוא מבין מה זו אהבה שלא תלויה בדבר". היא נותרה סקפטית, ובוודאי לא מרוצה כשאני נוסע פעם בשבוע (במקרה הטוב) למשחקים בכל מיני מקומות בארץ, לרוב בחיפה. היא מקבלת, אבל היא לא מרוצה. אני מבין אותה, גם אני אוהב יותר כשהיא בבית.

מצד שני, הנישואים ההולכים וקרבים גרמו לי לחשוב יותר ויותר על הדבר הזה שסרטים הוליוודיים לימדו אותנו שגברים מפחדים ממנו - מחויבות.

נמרוד גליקמן

כמה זה בולשיט? ממש. כל אוהד של קבוצת ספורט יודע טוב מאוד מה זו מחויבות. הנה, קחו אותי למשל. כבר שבועיים אני אומר לעצמי שלא אסע לטדי. התחלתי לעבוד במשרה מלאה ואני מגיע הביתה ונרדם על הספה כאילו הייתי, ובכן, אדם שעובד במשרה מלאה רגילה.

אבל אז ביקשתי מהעורך שירשום אותי ליציע העיתונות למשחק ביום ראשון, ומאותו רגע אני חושב על המשחק בטדי: כמה אני צריך לעבוד בסופ"ש בשביל לצאת בזמן, באיזו שעה הרכבת לירושלים, איך אחזור. המשחק כבר קורה, ואני קורה אתו.

היא יודעת. היא יודעת שאני יודע מה זו מחויבות, היא יודעת על העקצוץ הזה כשאני מפסיד משחק, היא יודעת כמה אני עצבני כשאני לא במגרש.

עכשיו, כשהעונה הזו גמורה, היא מבינה את זה ביתר שאת. אני רואה את הפרצוף שלה, כשאני מספר לה שאני נוסע, מתחיל להתעוות בשאלה, ומפסיק. במקום לתהות "בשביל מה, אתה כל הזמן אומר שזה גמור", היא רק מחייכת ואומרת שהיא מקווה שאצליח להגיע. במקום לנסות "להבין", כאילו שיש מה להבין, היא רוצה לדעת אם מתי, מתן ושחר מגיעים גם הם.

היא מבינה.

אני זוכר שידעתי שאני הולך לקנות לה טבעת. זה קרה בערך שנתיים לפני שקניתי אותה, כי פשוט ידעתי. כי ככה הם אוהדי כדורגל - יודעים. כמו שאתה יודע שזו הקבוצה שלך - אתה מבין את זה כשאתה במגרש, כשאתה מסתכל על הקבוצה, כשאתה בודק ביום ראשון מה כתבו על המשחק שבו היית יום לפני. אתה לא צריך להבין, אתה פשוט יודע. איזה כיף זה לדעת, בלי לשאול, לא את עצמך ולא אף אחד אחר. אוהדי כדורגל לא שואלים את עצמם "איך?", הם אולי שואלים "למה?" או "מתי?", אבל אף פעם לא "איך?".

כי אין שום סיבה ל"איך". זה פשוט קורה, כמו אהבה. משהו תופס אותך ואתה, ובכן, תפוס.

שרון בוקוב

2. שאלה שאני כן שואל את עצמי, אגב, היא "במה?". במה בעצם התאהבתי. הבחורה שהתאהבתי בה משתנה כל הזמן, כי זה מה שאנשים עושים. הם משתנים, אתה משתנה ולכן הם משתנים פעמיים כי אתה רואה אותם אחרת. הם סכום כל הדברים מהרגע שאתה מכיר אותם.

מה זו קבוצה? מה היא בעצם מכבי? האם היא אייל משומר? האם אני אוהב את משומר? בוודאי, אבל אני לא אוהב אותו אם הוא ילבש מדים של קבוצה אחרת. ואם הוא יפרוש פשוט לא יהיה לי אכפת ממנו. הנה, אייל ברקוביץ' לדוגמה. אהבתי אותו מאוד כששיחק ועכשיו אני ממש לא אוהב אותו, אבל חלק ממנו עדיין נשאר שם?

לא יודע. זה לא ברור, ועדיין, אני ממשיך ללכת ולהסתכל ולהתעצבן וכל זה. אני יודע שאני לא ברור היום. מהורהר וזה, זה מה שהאהבה עושה לך.

3. בכל מקרה, זיכרו דבר אחד. אלפי ירוקים מגיעים כבר שבועות למשחקים שלא משנים כלום. אם תצאו רגע מהפרה-דיספוזיציה הזו, שאוהדים מגיעים לא משנה מה, ותזכרו שמדובר באנשים שלכולם יש חיים, עבודה, חברים, זוגיות, ומגוון רחב של דברים שחשובים להם, והם עדיין יוצאים מהדבר הזה, והולכים למשהו שאין לו שום משמעות עבורם, פעם בשבוע, אולי יהיה לכם קל יותר להבין. אולי, גם אתם, פשוט תדעו.

אם אתם אוהדי מכבי, ובעצם, אם אתם אוהדים של כל קבוצת כדורגל, די בטוח שאתם כבר יודעים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#