בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הירוק

בניון חוזר לחיפה: בחזרה למגרש של הגדולות

ההחתמה של יוסי בניון חורגת מהפן המקצועי. מדובר באוהדים ששוב מרגישים שיש מישהו שדואג להם, שלא רוצים לקנא עוד בהפועל ב"ש

3תגובות

יותר מכל שער של יוסי בניון, והיו רבים ויפים מהם, אני זוכר לו דווקא את ההצלות מהקו. אני מנסה לחשוב איזה שחקן התקפי היה לנו מאז שהציל מהקו. אני זוכר הצלה במגרש בנתניה, אולי זה היה משחק מול צפרירים. הוא הבקיע שער אדיר במשחק הזה, וגם הציל שער בטוח. ואני זוכר איך בקהל, שישב בפינה השנייה, אנשים שאלו אחד את השני: "זה היה בניון, נכון?". והרגשת שיש לך מישהו שאתה יכול לסמוך עליו. כמו השער ההוא בדרבי, כמו התמונות שלו מצביע ומכוון: מישהו שייקח אחריות.

אבל לא מדובר רק באחריות על המגרש. כי גם יניב קטן ניסה לקחת אחריות על המגרש, הוא פשוט לא מספיק טוב כמו שהיה פעם, ולא בטוח (למעשה, בטוח שלא) שיוסי טוב כמו שהיה פעם. אבל התחושה היא אחרת, כי להחתמה כזו יש משמעות ברמה של ה-Fan Base. האוהדים של מכבי, למרות שהם ממשיכים ללכת למשחקים, מרגישים סוג של חוסר תכלית מהקבוצה שלהם. הם מרגישים, ואולי זה נכון, שעקפו אותם בסיבוב ומבלי לאותת.

רויטרס

מילא מכבי תל אביב, עם זה אפשר לחיות: יש להם יותר כסף, הם מועדון גדול, בעלים עשיר וזה היה אמור להגיע, למרות שנהנינו מהתקופה הגרועה שלהם. וגם עם הפועל תל אביב אנחנו יכולים להבין, למרות שזה קצת עלוב בעינינו - למה שמישהו ירצה לשחק במקום כל כך לא מקצועי ומקצועני? אבל הנה, פתאום, הפועל באר שבע?! עוקפת אותנו בתור יעד? בוזגלו? ברדה? מה זה? מה זה?????

אי אפשר להסכים לזה. זה לא מצב שאנחנו רוצים לקבל - ולא שאנחנו לא מכבדים את הפועל באר שבע - אבל אנחנו יותר טובים מהם. חד וחלק, יותר אליפויות, יותר גביעים, יותר משחקים באירופה, וגם יותר מסורת.

וכאן נכנסת החזרה של בניון לארץ - יש לה אפקט הרבה יותר סימבולי: האוהדים רוצים להרגיש שדואגים להם. לא להעביר עוד קיץ כשמסתכלים בעיניים כלות על מועדונים אחרים עם החתמות מפוצצות, ולדעת שעוד שנה אתה הולך להסתמך על אותו הדבר. הצעד הראשון היה המאמן, והצעד הזה, בין אם שסטנוייביץ' בעדו ובין אם לא - הוא הצהרה של יענקל'ה שחר לקהל: אני עוד כאן. ואני לא זז לשום מקום. ואני בטח לא מתכוון לוותר ללא מאבק.

בחזרה לירוק:


וזה לא משנה שיכול להיות שהמבקרים צודקים: יכול להיות שליוסי אין את זה. יכול להיות שהוא לא יסתדר עם השחקנים של מכבי, יכול להיות שאין לו כושר ל-90 דקות ויכול להיות שהוא איבד את הטאץ' ויכול להיות גם שהוא ייפצע הרבה יותר מדי.

אבל זה לא משנה: כי בפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד זמן, לאוהדים של מכבי חיפה יש למה לצפות. ניפול או נצליח - זה לא משנה. כי הכי חשוב לנסות בכל הכוח - כי אולי אי אפשר להבקיע את כל השערים, אבל אם נתאמץ, ממש ממש נתאמץ, נצליח לעמוד במקום הנכון, להעיף את הכדור ברגע האחרון, ולהציל שער בטוח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#