הבלוג הירוק

החיים שאחרי יניב קטן

מכבי חיפה יוצאת הערב לדרך חדשה, עם איצטדיון חדש, מאמן חדש ובלי הקפטן הפורש. גם אם נזכור את קטן לטובה, צריך לדעת מתי להפסיק, אפילו שזה קרה קצת מאוחר מדי

עופר פרוסנר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עופר פרוסנר

אני משתדל לכתוב הרבה על מכבי (מכבי זה חיפה, למי שעדיין צריך תזכורת איפה הוא נמצא). לכן, לרגל פתיחת העונה - בתקווה שלא תהיה איזו הפצצה היום - ומכיוון שהמשחק הערב לא יערך באיצטדיון החדש ומרובה המנויים שלנו, זהו זמן מצוין לדבר על הסיפור הכי גדול של הקיץ. למרות שמדובר בסיפור גדול יותר מכל דבר שקרה בארץ מבחינה ספורטיבית, אולי חוץ מ-13,450 המנויים שנמכרו נכון לעכשיו, משום מה לא התייחסו אליו בכלל.

אני, כרגיל בפתיחת עונה, אופטימי. לראשונה זה הרבה שנים, אני לא אופטימי ממה שיש, ודווקא יש הרבה: אידריסו, ובניון, ומאמן חדש, וזר, ואיצטדיון חדש, ואולי קובי מויאל יהיה טוב, ויש דיבור על עוד שחקנים שיבואו, וכליבאת (אני מת על כליבאת), והשוער הזה ובכלל - יש תחושה טובה. ואמרתי כבר 13,450 מנויים? זה ה-מ-ו-ן מנויים, יותר מכל קבוצה אחרת אי פעם בישראל. וחשוב להזכיר את זה, כי כל עלובי הנפש שידעו לבקר את הקהל של הקבוצה הזו ולא שעו להסברים על כמה נורא היה קרית אליעזר, יכולים עכשיו להיכנס לחורים שלהם.

אבל אני סוטה מהנושא. הסיבה שבעטיה אני אופטימי היא כאמור, לא מה שיש, אלא דווקא מה שאין. יותר נכון - מי שאין.

מכבי תשחק העונה בלי יניב קטן. למה שקול העניין? למכבי תל אביב בכדורסל אחרי מיקי ברקוביץ' או דורון ג'מצ'י, לפרישה של אלן שירר מניוקאסל ולעזיבה של ברט פארב מגרין ביי. שחקנים שהם חלק כל כך אינטגרלי מהקבוצה, שקשה להאמין שתראה אותה בלעדיהם.

יניב קטן בעונתו האחרונה בחיפה. תחושה של התנתקות מהעברצילום: ניר קידר

ברשותכם, אתעלם מכל מני תיאוריות קונספירציה ואשאיר אותן לאנשים אחרים, ואדבר על אלמנט אחר, על מה זה בעצם לראות קבוצה בלי יניב קטן. הקבוצה הזו יוצאת לדרך חדשה, עם איצטדיון חדש, ועם קפטן חדש, ועם מאמן חדש שלא קשור לכאן בכלל, ובאופן כללי - יש תחושה כזו של התנתקות ממה שהיה פעם.

איך אפשר בלי יניב קטן? ומה זה בעצם אומר על הקבוצה? בעצם, השאלה העיקרית היא מי "יתפוס פיקוד". התפקיד של יניב קטן בשנים האחרונות היה השחקן האחראי - זה שאוסף את כל הילדים האבודים על המגרש, ומכניס בהם איזה Sense of Direction. רק שהוא לא היה אמור להיות זה שיעשה את זה, ואולי זה בכלל לא צריך להיות שחקן אחד.

הרי זו היתה הבעיה הגדולה של מכבי - תמיד היה חיפוש אחרי השחקן האחד הזה, הגיבור. ומכבי חיפה היא לא קבוצה של גיבורים. הרי אפילו כשהיו פה שחקנים אדירים, תמיד היו לידם עוד שחקנים אדירים אחרים. ליד ברקוביץ' היה את עטר. ליד רוסו היה את פראליה. ליד קטן היה את רפאלוב. לא כולם יכולים להחזיק על עצמם לבד - ז'וטאוטאס או איגביני כבר לא מגיעים לכאן.

לכן, גם אם נזכור את יניב קטן לטובה - האיש היה מכבי חיפה. והוא היה שחקן אדיר - צריך לדעת מתי להפסיק. בדרך כלל, כמו במקרה של יניב, עושים את זה טיפה יותר מדי מאוחר. יאללה, שהעונה כבר תתחיל.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ