הבלוג הירוק |

בואו נשים את הכדורגל בצד, ונדבר עוד קצת על יוסי בניון

בניון משתמש (לכאורה) בכוח שיש לו (לכאורה) כדי להשיג משהו (לכאורה). וכל עוד לא נדע מה בניון בעצם רוצה, חלק מאוהדי מכבי חיפה ימשיכו להתייחס אליו בחשדנות (לכאורה). ותודה על השער בשבת, היה באמת יפה

עופר פרוסנר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי בניון
תראה שאתה חלק מקבוצה, תבין את המגבלות שלך. יוסי בניון בשבתצילום: ראובן כהן / האתר הרשמי של מכבי חיפה

כמו כולכם, גם אני לא האמנת כשראיתי, ביום שני שעבר, את מכבי מנצחת כל כך יפה את הפועל תל אביב. טוב, אולי לא יפה. זה היה די מכוער, אבל היי: שלוש נקודות, ומול הפועל תל אביב, 0-3 חלק. בעצם, זאת לא ב-א-מ-ת הפועל תל אביב. אבל חשבתי שאלו שלוש נקודות למכבי חיפה, ואנחנו נראים טוב לקראת הדרבי. הממ, אולי לא באמת נראים טוב, אבל לא כזה גרוע.

ואז הגיעה נתניה. ונתניה נראית טוב קצת יותר מהפועל תל אביב, מה שחיזק את התחושה הכללית שאני מסתובב איתה שלא קשורה דווקא אלינו, והיא שהפועל תל אביב בסכנת ירידה אמיתית. ואז הגיעה נתניה לאיצטדיון העירוני בחיפה, וגם לא נראתה משהו, והצלחנו להצמיד שני נצחונות רצופים - משל היינו גולדן סטייט וורייורס.

אני כאילו צריך לספר לכם על כדורגל עכשיו, אבל כמו שכבר כתבתי בפלטפורמה הזו, זה לא באמת חשוב. הרי מה זה כדורגל, ניצחונות, טקטיקה, דרך, אימונים, תרגילים, לעומת הדבר הכי חשוב בעולם. לא פיגועי הטרור שמכים בישראל כל יום, לא המשבר שקורה באירופה, אפילו לא סרט הסטאר וורס החדש שאוטוטו מגיע. לא, לא קוראים וקוראות יקרים: אנחנו מדברים כאן על הכבוד של יוסי בניון.

אפילו דודו אהרון, הזמר, העלה גם הוא פוסט שבו הוא מבקש מכולם לזכור את עשה יוסי עבור מכבי חיפה והכדורגל הישראלי. ואם דודו אהרון אומר, אז הוא בטח יודע. הוא אפילו מתוודה כי הוא "אוהד של הכדורגל הישראלי". כפיים. והשער של בניון בשבת רק מגדיל את העניין הזה. בואו, כמו נשים רגע את הכדורגל (שכאמור אין) בצד, ונדבר לא על בניון שחקן הכדורגל, אלא על בניון האיש ומה שהוא עושה עם הקהל.

מדובר בתופעה פאתטית מאוד: אדם שרודף אחרי משהו שהוא כנראה לא יכול להשיג. והסיבה שהוא לא יכול להשיג טמונה בדבר עצמו - זה שהוא רודף אחריו.

בביקורי האחרון בארץ לא יכולתי שלא לראות את המודעות של הרב פינטו - שבהן הוא מספר כמה הוא זכאי וכמה הפלילו אותו, כשכל מודעה כזו רק גורמת לך להרגיש שהוא ממש ממש אשם. אז לא, אני בוודאי לא אומר שבניון עשה משהו רע ברמה הזו, הרי זה בסך הכל כדורגל ומשחקי אגו, אבל גם אם יעלה עוד 1,000 פוסטים - זה לא ישנה שום דבר לאף אחד. בניון משתמש (לכאורה) בכוח הפוליטי שיש לו (לכאורה) כדי להשיג משהו (לכאורה). הבעיה היא מה זה המשהו הזה. וכל עוד לא נדע מה בניון בעצם רוצה (בהנחה שהוא יודע מה הוא רוצה), אז חלק מהקהל ימשיך להתייחס אליו בחשדנות (לכאורה).

את רוב הטקסט הזה כתבתי בשבוע שעבר, והגעתי למסקנה ששום דבר לא השתנה. תראו, המצב הוא כזה. אני לא "שונא" את יוסי בניון, או "אוהב" את יוסי בניון - כי אני לא מכיר אותו. כן, אני שמח שהוא כבש את השער בשבת, לא בגלל ש"וואו איך בניון כבש שער", אלא בגלל שהוא כבש לזכות מכבי חיפה. כל עוד הוא משחק בקבוצה שאותה אני מעודד, הוא צריך להוכיח את עצמו כשחקן כדורגל.

את זה הוא יכול לעשות בהבקעת שערים, למשל, אבל גם להראות שהוא חלק מהקבוצה, ולהבין את המגבלות שלו. הנחות יסוד כמו "צריך לזכור לבניון חסד נעורים" אינן קשורות לכדורגל. אני זוכר את כל הרגעים הגדולים שבניון נתן לי, אפילו יותר משער ניצחון מול מכבי נתניה קרוב לסיום בעונה כל כך גרועה.

אבל אם אני מסתכל על השער, הבאמת יפה, של בניון בשבת, ואני רואה את התגובות, אני מבין את הבעיה האמיתית של העניין. העיסוק במספר 15 מבטל לחלוטין את זה שסביב מכבי חיפה. במובן הזה, אפשר לראות את בניון כגורם (לאו דווקא במודע, כמובן) שמוציא מהמצב של מכבי חיפה את הפוקוס שהוא צריך לקבל.

הרי מכבי לא שיחקה טוב. נהפוך הוא. ובשבוע הבא מצפה לה משחק חשוב מאוד בדמות הדרבי, ועדיין - אנשים מתעסקים בבניון. והם עושים את זה כי בניון מאיר על עצמו זרקור עצום, שהאור שלו כל כך בוהק שהוא שם בצל את הקבוצה שבניון אמור להיות, לפחות על הנייר, חלק ממנה. והנה, גם אני עושה את זה. אז הנה אני מכה על חטא ונותן לעצמי ציון לגנאי ומזהיר: "פרוסנר, אל תעשה את זה יותר".

זה חשוב כי כאמור בשבוע הבא הדרבי, והקוראים כאן יודעים שהדרבי זה המשחק החשוב ביותר של העונה, בכל עונה שהוא מתקיים בה. אז עשו טובה רוני, יוסי (פעם אחרונה שאני מזכיר אותך), איתי, אלירן וכל שאר האנשים שאני סומך עליהם שיביאו ניצחונות למכבי: אל תחזרו בלי שלוש נקודות.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ