בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הירוק

מכבי חיפה, אני שוב אוהב אותך

אחרי שאלירן עטר נעץ ברשת של באר שבע את השלישי, הזלתי דמעה. פתאום הכל הרגיש נכון ומתוק, פתאום שוב היה אכפת לי מהקבוצה שלי

8תגובות
יוסי בניון בוכה
שרון בוקוב

1. בדקה ה-80 הזלתי דמעה. נשבע לכם. שקט אפף אותי, בתוך הרעש של כל האוהדים שלידי, של אבא שלי, של אלפי "יש" שנצעקו יחד לחלל האוויר. אבל הייתי גם שם וגם במקום אחר לגמרי. היה לי שקט. לא הבנתי מה זו הרטיבות הזו שיוצאת מעיני, ונזכרתי שכבר המון המון זמן לא ראיתי בעיניים שלי ניצחון של מכבי. גם שער לא ראיתי. המון המון זמן, יותר מדי זמן. והרגשתי איך אני מתרגש. וזה היה מוזר, כי נזכרתי מה קרה שעתיים קודם לכן.

קצת לפני שמונה בערב הגעתי לרחבת האיצטדיון, הלכתי לכיוון הגדר ומצאתי במקרה את ניצן ב"ן ואת מוטי דה פיצ'וטו. דיברנו על המשחק וסיפרתי להם שבאמת כמה שבועות קודם לכן, בעודי שוכב על מיטה במלון בסן פרנסיסקו, נגמר לי ממכבי. "היא הפסיקה לעניין אותי", אמרתי לדה פיצ'וטו, אליו הצטרף אחיו הגדול, ר' דה פיצ'וטו. הוא שאל איזה משחק זה היה, ואמרתי לו שזה קרה מול סכנין: "פשוט החלטתי להמשיך לישון. הפרשי השעות, וזה. די". דה פיצ'וטו הנהן בהסכמה וסיפר שלו זה קרה מול הפועל רעננה: "פתאום אין שם כלום. פתאום זה מת".

מתי הגיע. מתי אוהב לשאול שאלות. מתי מכיר את מוטי עוד מהקריות, אבל אפילו שהוא מקרית חיים הוא בסדר, והפעם הוא החליט לשאול אותו על השינוי שכולם מדברים שצריך במכבי: "תגיד מוטי, מה זה השינוי הזה? תסביר לי איזה שינוי צריך לקרות, אני לא מבין". עכשיו כשמסבירים למתי, הוא מתווכח ומנסה לענות עד שהוא מפסיק. בינתיים מתן הגיע, ומוטי אמר לי שדווקא נגד מכבי תל אביב הוא התרגש: "זה בגללם אבל, לא בגללנו". הסכמנו שכיף לתקוע להם מקל בגלגלים, וחשבנו כולנו מה יהיה יותר גרוע: לעלות לגמר או לא לעלות לגמר.

הרי אם אנחנו עולים לגמר, הם יכולים לקחת על הפרצוף שלנו שני תארים בשבוע. אני הוספתי שזה גם ממש נורא היציאה מירושלים ליד מכוניות שלהם, ולראות אותם שמחים. מתן הסביר לי שזו לא בעיה: "הרי יש הנפת גביע, וכולנו נצא משם הרבה לפני". אף אחד לא האמין שאפשר לעשות משהו. אף אחד. אמרנו שלום אחד לשני ונכנסו למגרש.

2. התחושה אחרי מכבי תל אביב היתה, אם לסכם אותה במשפט אחד, "מה בדיוק קרה כאן עכשיו?". אתם יכולים לקרוא את הטור של ניר צדוק, זה קצת כמו שהוא כתב. ידענו שהגול הולך להגיע, ואז הוא לא הגיע, ואז היינו צריכים לתכנת את עצמנו מחדש: האם אנחנו צריכים לשמוח? האם להיות עצובים? זה תיקו טוב או תיקו רע, ומה עם מקום רביעי? האפשרות של לא להפסיד היתה כל כך לא קיימת במקרה הזה שלא הבנו בדיוק מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו. נסענו הביתה והיינו מעט מרוממי רוח ובעיקר לא יכולנו לדבר על המשחק, כי לא ממש הבנו מה התחולל.

מכבי חיפה חוגגת בחצי גמר הגביע
שרון בוקוב

אבל אתמול, אתמול זה היה משהו אחר לגמרי. אתמול הגיע לנו. אף אחד לא יכול להתווכח, אף אחד לא יכול להגיד כלום, אף אחד לא יכול להתבכיין, כמו שהצהובים נורא אוהבים לעשות מסתבר, על סגנון משחק או על שמחה מוגזמת או על לא יודע מה. באנו וניצחנו. נכון, ב"ש היתה גרועה, אבל אנחנו תסכלנו אותה. אני לא יכול לחשוב על מישהו אחד שהיה גרוע במכבי, אפילו אוברניאק ובניון, שעשו הרבה טעויות, נתנו המון תחת ונלחמו ואין לי כל כך תלונות אליהם ביום כזה.

אבל זה יותר מזה: פתאום אכפת לי שוב. פתאום אני מתבאס שלא אהיה כאן בגמר הגביע, פתאום אני שוקל לצפות במשחק הערב (לא יקרה באמת), פתאום אנחנו בגמר גביע. והכל מרגיש מתוק, והכל מרגיש נכון, ואנחנו בגג העולם, והגול השני היה גול של מכבי חיפה הגדולה, אמרתי לכל מי שישב סביבי, וכל מי שישב סביבי חייך אלי ואמר לי "אשכרה, כמו פעם". פתאום, קצת לפני פסח, באמצע האביב שאתמול היה קיץ, היה כדורגל. וזה היה מרהיב ונפלא ונהדר, וכשחזרתי לתל אביב אחר כך, הלכתי שעה וחצי ברגל כדי להוריד את האדרנלין. רק כדורגל ואהבה מסוגלים לעשות לנו את זה.

3. בשבת, האחיינית שלי היתה אתי ועם אבא שלה במשחק כדורסל של מכבי חיפה, אותו הפסידו הירוקים אחרי הארכה. היא היתה עצובה, אבל אמרתי לה: "את יודעת מה הדבר הכי טוב בספורט, חמודה? שתמיד יש משחק נוסף, את המשחק הבא". לפעמים זה גם הדבר הכי גרוע, כי לא בטוח שזה יכול להיות יותר טוב מזה. יאללה, תביאו גביע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#