בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג הירוק

ההולנדים באו ללמד את מכבי חיפה, רק שלא יגמרו ישראלים

אנחנו עדיין לא מניעים כדור כמו שצריך, אך קרובים לשם הרבה יותר משהיינו בעבר, חבל רק שבמחצית השנייה רוטן התאהב בבלגן. מנדז'ק נהדר, מאבוקה הוא בעיה עם חולצה ירוקה, אבל הבעיה הכי גדולה שלנו היא הציפייה להצליח מהר

5תגובות
פרד רוטן
שרון בוקוב

במשך כעשור צפו אנשי מכבי חיפה – כמו אנשי קבוצות גדולות רבות בעולם – בעיניים נוצצות בנבחרת ספרד הגדולה ובברצלונה הפנומנלית, ובהנעת הכדור המרהיבה שלהן. ובמשך כעשור ניסתה מכבי חיפה, כמו קבוצות גדולות רבות בעולם, לאמץ את הנעת הכדור הספרדית, והניעה אותו גם היא. והניעה והניעה והניעה

והניעה והניעה והניעה והניעה. והניעה והניעה והניעה והניעה. ומשום מה, שלא כמו בנבחרת ספרד הגדולה ובברצלונה הפנומנלית, חרף הנעתו המאומצת והקפדנית, הכדור השטני התעקש לא להיכנס לשער היריבה, ולמרבה התמיהה, אפילו לא להתקרב אליו.

ובמשך כל הזמן הזה, ישבו במערב אירופה ההולנדים, שלימדו את הספרדים את השיטה, וצפו בהשתאות במכבי חיפה מניעה ומניעה ומניעה, וניסו להבין מה בדיוק היא מנסה לעשות. ובסופו של דבר, נמאס להם שם בהולנד, והם החליטו שהגיע הזמן לסיים עם הפארסה, ולשלוח לארץ הקודש משלחת הולנדית שתלמד את המקומיים איך עושים את זה נכון.

טיקי טאקה - דלג

ונסעו ההולנדים ואיתם התורה, שמורה היטב באמתחתם בתוך קפסולה אטומה ומאובטחת. והגיעו לחיפה, והוציאו את הקפסולה ופתחו אותה, והתחילו ללמד את המקומיים את השיטה המסתורית; אותה איש מלבד ההולנדים אינו יודע, ויש האומרים שגם אצלם אין אחד שיודע את כולה, אלא שכל אחד יודע קצת, ונדרש צוות של כמה הולנדים כדי לחבר אותה יחד ולקבל את השיטה בשלמותה.

והנה אנו הקטנים נרגשים לבשר שלידי הבלוג הגיע בדרך-לא-דרך מכתב אנונימי מסתורי, ובו צופן שיכול לעזור בהבנת השיטה. ואת הצופן הזה העברנו למיטב מומחי הבלוג, ואלו עבדו לילות כימים כדי לשקוד על פענוחו, ובסופו של דבר המלאכה הוכתרה בהצלחה.

ואם אכן פענחנו נכון את הצופן, הרי שזה הרעיון ההולנדי, בגדול – ויש לציין שהוא אכן שונה מכל מה שחשבנו וידענו עד כה: מתברר כי בסופו של דבר, מטרתה של הנעת הכדור היא להניע אותו קדימה.

טיקי טאקה גולים - דלג

*

אז אנחנו עדיין לא שם. אפילו די רחוקים משם. ובכל זאת, אנחנו קרובים לשם היום הרבה יותר ממה שהיו כל הקבוצות של מכבי חיפה בשנים האחרונות. אנחנו מניעים כדור, וכשאנחנו עושים זאת הוא זז קדימה. וכמה זה נחמד ומרענן.

במחצית הראשונה במשחק מול בני יהודה – ונדלג ברשותכם על השער המוזר שחטפנו – ניתן היה לראות היטב את העניין הזה, שהוא השיפור המרכזי במכבי של רוטן. הנענו את הכדור קדימה, וניכר היה שגם השחקנים נעים בזמן שהוא זז (עיקרון נוסף שהוצפן במכתב) – ולא סתם נעים אלא למקומות שמאפשרים להם לקבל אותו. אז נכון, יש עדיין מקום גדול לשיפור, בוודאי בתחום האיום על השער, אך ללא ספק הכיוון שונה ממה שהורגלנו אליו, ובהשוואה לשנים הקודמות, אפילו מרגש.

ואז הגיעה המחצית השנייה, והכל התבלגן. ונדמה שלמרבה הצער, למאמן ההולנדי שבא ללמד אותנו קרה במחצית השנייה מה שקורה לעתים קרובות למבקרים מן החוץ בישראל: הוא התאהב בבלגן הישראלי החם והחינני. למעשה, הבלגן הזה כל כך מצא חן בעיני המאמן שלנו, שהוא נמנע מלנקוט בחילופים שעלולים חלילה להפר אותו ולהחזיר למגרש מעט סדר אירופי קר.

וכמו שאנחנו יודעים – בכל הנוגע לבלגן ולישראליות, בני יהודה לא נופלת מאיתנו.

*

מנדז'ק
שרון בוקוב

עם זאת, יש לזכור שממשחקים מסוג זה יצאנו בשנים האחרונות בלי נקודות בכלל, ועם תחושה מרה של שפל וחוסר תקווה מוחלט. והפעם בכל זאת היו כמה נקודות אור. הבהירה והבוהקת מכולן היא כמובן מנדז'ק. הקשר האחורי מגלה, כבר משחק שני ברציפות, שבליגה הישראלית הוא יכול להיות הרבה יותר מקשר אחורי; ושברמה המקומית, הטכניקה שלו מספיק טובה בשביל להגיע למצבים וגם לכבוש שערים. והוא מגלה דבר נוסף, שהקבוצות בישראל לא רגילות לקשרים אחוריים שאשכרה מנסים לנוע קדימה, אז הוא התחיל לפתח תנועה קבועה של אני-הולך-למסור-שוב-אחורה-והופ-עבדתי-עליך-אני-כבר-לפניך. והוא גם חילק כמה מסירות יפות מאוד, והשער כמובן, וכל זה נפלא ומעורר תקווה שסוף סוף יש לנו קשר אמצע איכותי.

וגם שחקנים אחרים היו לא רעים, ואפילו ההגנה היתה יחסית בסדר. אבל אז אנחנו מגיעים לאגף ימין שלנו, ומה שקורה שם מתפתח לבעיה קשה. מאבוקה לא יודע לעצור כדור, אין לו טכניקה אישית בשיט (שלא לדבר על רגל שמאל), והוא כל כך חסר ביטחון שכשיריב מתקרב אליו הוא קודם כל משתין מפחד ורק אז מנסה להיחלץ מהאימה. למעשה, הולך ומסתמן שמדובר באחד מהמגנים החלשים בהיסטוריה שלנו, ולא פשוט להיות כזה בקבוצה שהחזיקה שנים את אייל משומר. בלי ההרמות שלו אין לו כמעט כלום, וכשהוא לא מצליח גם לעשות את זה – כמו שלשום – הוא הופך פשוט לבעיה עם חולצה ירוקה.

*

התרגלנו לקוות. ובכל פעם שהקבוצה מראה איזה ניצוץ של כדורגל, שלא לדבר על ניצוץ של ווינריות, אנחנו ממהרים להתלקח בלהבת התקווה והפנטזיות מציפות אותנו. "הנה, ניצחנו את אשדוד, ואם ננצח גם את בני יהודה, ווה ווה, ואז אם ניצור המשכיות וננצח גם את מכבי פ"ת, מי יודע לאן נוכל להגיע…" –

אז לא. המטרות השנה הן לחזור לצמרת, לייצב את הספינה, ליצור בסיס לקבוצה מצליחה, להשיג כרטיס לאירופה. ובמסגרת המטרות האלה, תיקו חוץ מול בני יהודה הוא תוצאה סבירה ואפילו לא רעה. ובטח לא כזו שצריכה להכניס אוהדים למרה שחורה ולהחליט שהעונה הזו הולכת בדרך קודמותיה.

ובמסגרת המטרות האלה, צריך לנצח בשבת את מכבי פ"ת, קבוצה טובה ומוכשרת, ובדיוק מסוג הקבוצות שסיימו לפנינו בטבלה בשנים האחרונות.

ובינתיים, וגם אם לא ננצח בשבת – לאט לאט, חברים.

הטור פורסם בגרסה מורחבת בבלוג "מצד שני"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#