לא עומדים בלחץ

המשחק בין מכבי תל אביב למכבי חיפה אולי נגמר בדרמה, אך הפערים בין הקבוצות היו גדולים למדי. ניתוח משחק הלחץ מראה מדוע

איה שורק, נבדל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניקולה מיטרוביץ' פורץ דרך טאלב טוואטחה ואיתי שכטר. העליונות הפיזית במרכז השדה ניצחה עבור הצהובים את המשחקצילום: שרון בוקוב

המשחק בין מכבי תל אביב למכבי חיפה הסתיים בצורה דרמטית מאוד, אבל הפערים בין הקבוצות במהלכו היו די גדולים. בעיני הם התבטאו בשני צדדיו של משחק הלחץ: ביצועו של משחק כזה, והתמודדות מולו.

ראשית, הלחץ במרכז השדה. מכבי תל אביב הפעילה לחץ אגרסיבי ואפקטיבי ששיתק לחלוטין את חיפה, שהתקשתה לפתח התקפות מסודרות או לצאת למתפרצות. את האפקטיביות של משחק הלחץ אפשר לראות במפה המצורפת, המציינת את המקומות שבהם הרוויחה מכבי תל אביב את הכדור והעבירה אותו לשליטתה. הנקודה המעניינת במפה היא כמות חילוצי הכדור בשליש המרכזי של המגרש:

גם בהתמודדות הקודמת בין הקבוצות ולמעשה גם בשני המשחקים המשמעותיים בעונה שעברה, משחק הלחץ והעליונות הפיזית במרכז השדה ניצח עבור הצהובים את המשחק,  אם במוקדם ואם במאוחר. שני התמונות להלן מראות זאת היטב: בסיבוב הקודם, שניות לפני ההשתלטות של עדן בן בסט על הכדור והעבירה של דקל קינן בעקבותיה הורחק; ובסיבוב הראשון, שניות לפני ההשתלטות של גל אלברמן על הכדור והעבירה של אדין צוצאליץ' שבעקבותיה הורחק (בן בסט הבקיע את השלישי בבעיטה החופשית):

צילום: צילום מסך
צילום: צילום מסך

הפעם, מרקו בלבול בחר בגישה מעניינת למשחק, כאשר הרכיב את יוסי בניון כקשר אמצע. זו בחירה מפתיעה משתי סיבות: מפני שברור שמרכז שדה של בניון-מדו קמארה-אביחי ידין יתקשה להתמודד עם האגרסיביות של הצהובים באמצע, וכי מכבי תל אביב התקשתה מאוד בשבועות האחרונים דווקא מול קבוצות ש"ויתרו" על הניסיון לשלוט במרכז השדה ושיחקו עם שני קשרים אחוריים במערך 2-4-4 - בית"ר ירושלים, הפועל חיפה ומכבי נתניה. בשלושת המשחקים האלה מכבי החזיקה בכדור, אך התקשתה התקפית מול הגנות ממושמעות, העלתה עוד ועוד שחקנים קדימה ושילמה על כך בטעויות קשות בהגנה שלא ניתן היה לתקן אותן בגלל מיעוט השחקנים בחלק האחורי.

בסוג משחק כזה, הבנוי על מתפרצות מהירות דרך האגפים, יש לירוקים כלים טובים, וראינו את היכולות הללו מתעצמות בשבועות האחרונים כשהשיא מול אשדוד בבלומפילד.

הצבתו של בניון – אולי השחקן המשמעותי ביותר בהתקפות המעבר של חיפה – דווקא במרכז השדה הצפוף גרמה לכך שהוא מיעט לגעת בכדור (26 פעמים בלבד) וחיפה לא יצרה כמעט דבר במחצית הראשונה (שתי בעיטות מחוץ לרחבה, בעיטה נוספת בתוך הרחבה – שלושתן לא במסגרת).

מצד שני, השוויון המספרי במרכז השדה לא הורגש – חיפה נראתה רכה מאוד במחצית הראשונה ולא הפריעה לקצב של יריבתה. הנתון הבולט בהקשר הזה הוא שהירוקים ביצעו רק עבירה אחת במחצית הראשונה, וגם היא במהלך התקפי ולא הגנתי.

במחצית השנייה נראתה חיפה קצת יותר אגרסיבית, בעיקר אחרי כניסתו של מיצ'ל למגרש במקום איתי שכטר. התקפית, גם במחצית השנייה היא התקשתה, וסיימה אותה עם נתונים דומים לאלה של המחצית הראשונה בהבדל אחד: עטר דייק למסגרת והבקיע.

עתה, לנקודה השנייה: התמודדות עם לחץ היריבה. בצד השני של משחק הלחץ, ראינו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות ביכולת להגיב לסוג כזה של משחק. בעיני, ההבדלים מתחילים ביכולת של הקבוצה להתחיל התקפה מהשוער בלי לאבד את הכדור מיד. זה כמובן לא תלוי רק ביכולת השוער, אלא גם בעמידה ותנועה נכונה של שאר השחקנים במגרש.

ולדימיר סטויקוביץ', למרות בישול נפלא לעטר, הציג משחק רגל די בינוני ואינו מהווה אפשרות מסירה לחבריו להגנה. רק פעם אחת במשחק קיבל מסירה בחזרה מהבלם כחלק מהנעת הכדור של הירוקים. כאשר השוער אינו מהווה אופציה, קשה לבצע מעברים טובים בין האגפים אלא בכדורים ארוכים. למשל, כך התחיל מהלך אצל מכבי חיפה, בו מסומנות האפשרויות של סטויקוביץ'. ברוב הפעמים, בחר השוער במסירה קצרה לבלם, בדרך כלל אברהם פאס.

מאחר שסטויקוביץ' אינו אופצית מסירה, ולמכבי תל אביב יתרון מספרי ופיזי במרכז המגרש, האפשרויות הן כדור ארוך קדימה או ניסיון לצאת דרך המגן. כך או כך, מדובר בפעולות עם סיכון גבוה יחסית, שאפשרו לאלופה לסגור בקלות קווי מסירה ולמנוע מהירוקים לפתח התקפות.

בצד השני, חואן פבלו קולינאס מהווה תמיד חוליה מקשרת בין שני הבלמים, מקשה להפעיל לחץ על הבלמים ומשחרר שחקן שדה אחד נוסף לפחות. בטווח הבינוני, יש לקולינאס אופציות לשרן ייני ולעומרי בן הרוש, אבל גם הוא לרוב יעדיף מסירה לאחד הבלמים. מכיוון שהוא מקשר היטב בין הבלמים, גם תחת לחץ מכבי יכולה להעביר את הכדור במסירה בטוחה יחסית לצד השני.

הפערים הסטטיסטיים בכל הנוגע למשחק הרגל של השוערים די ברורים (בסוגריים: הנתונים מהמשחק האחרון), גם אם נסייג ונציין שהנתונים לגבי סטויקוביץ' הם רק מהסיבוב הראשון:

מוזמנים לעקוב אחרי "נבדל" גם בטוויטר

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ