בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוג האדום

בית"ר, טדי, טביב, הפסד

זה לא יעזוב כל כך מהר. זה יימשך ביום המחרת וכנראה גם בזה שלאחריו. זו הפועל ת"א - קלישאתית יותר, מאוסה יותר, מעצבנת יותר

11תגובות

1. בחלומי, נגלה לפתע שחקן העבר יגאל אנטבי בערך בסביבות הדקה ה-60 או ה-70 אתמול (שני) בטדי. הוא ניצב על קו האמצע כדי להיכנס למשחק, וברגע ששופט הקו אישר את החילוף, לאחר שבדק שנעלי הפקקים תקינות ושהחולצה בתוך המכנסיים, נכנס למגרש והחל להתרועע בקו השמאלי של ההגנה. בדיוק כמו בתחילת שנות ה-2000 במסע המופלא באירופה ובחגיגות הדאבל (הקודם, כן?). זמן קצר לאחר מכן ניסו קפילוטו נתן לבית"ר 0-1 קטן והמשחק נגמר, והבנתי שזה בכלל לא היה חלום. זו היתה מציאות אכזרית. אנטבי עדיין משחק בהפועל תל אביב בשנת 2013. אה, וגם הפסדנו לבית"ר.

אני עדיין מתקשה להבין מה קרה אתמול בטדי. במחצית הראשונה שיחקנו מול היריבה הקלה ביותר שהיתה לנו מאז שהחלה הליגה. המסירות התחברו, עשינו לחץ והגענו למצבים. אבל במקום שהסצינה הבאה בתסריט הידוע מראש תהיה כזו של איתי שכטר רץ ליציע של אוהדי הפועל לאחר שהבקיע גול, קיבלנו את שכטר מחזיק את הראש בין הידיים במבט המום. והקטע הכי נורא הוא שאותה סצינה חזרה על עצמה שוב ושוב במחצית הראשונה. איזה סרט גרוע.

ניר קידר

ואז הגיעה המחצית השנייה, והסרט הפך מגרוע לקטסטרופה שלא נראתה כדוגמתה. כאילו ריחפו להם דני נוימנים קטנים מעל טדי והכתיבו את התסריט הנורא הזה, אולי רק כדי שיוכלו להשתמש בסוף המשחק בקלישאות דוגמת: "מי שלא מבקיע סופג"; "הפועל שיחקה טוב במחצית הראשונה, אבל היה חסר לה הגרוש ללירה"; "זה היה משחק של שתי מחציות שונות".

וכשמגיעים לשלב שבו אתה מבין שאין את זה ביותר קלישאתי, ביותר מאוס, ביותר מעצבן. כשהמוח מעכל, ממחזר ולועס שוב את צירוף המלים הקצרות - "בית"ר, טדי, טביב, הפסד", ושוב: "בית"ר, טדי, טביב, הפסד", אתה מנסה לעצום עיניים, להסיט את הדעת ממה שראית ולתהות למה לך לעזאזל לאהוד את הקבוצה הזו לאור כל מה שהיא גורמת לך. תוך שנייה המחשבה הזדונית הזו מתחלפת במחשבות על המשחק הבא נגד רמת השרון, אבל הנה אז שוב: "בית"ר, טדי, טביב, הפסד". זה לא יעזוב אותך כל כך מהר. זה יימשך ביום המחרת וכנראה גם בזה שלאחריו. האופטימיים יגידו שזה סימן שאתה אוהב, ויוסיפו גם שבמקרים של הפסדים בדרבי - זמן ההתאוששות הוא אפילו ארוך יותר. 

2. לכאורה, המשחק הטעון הזה עבר בשקט יחסי. כלי התקשורת ידווחו בימים הקרובים על סידורי אבטחה טובים, וקצין משטרה כזה או אחר יזנק לעמדת הראיונות ויספר על מערך הכוחות שעשה מעל ומעבר כדי לשמור על באי האיצטדיון. הכתבים יועילו בטובם לתת מילה טובה למנהל המתקן, שיודה להנהלת הקבוצה על המאמצים הרבים שהשקיעה כדי שהכל יהיה בסדר. אולי יכתבו בחצי משפט על אוטובוס שנרגם קצת באבנים, אבל מיטב הכותבים והפרשנים יוסיפו שביחס למשחקים קודמים בין הקבוצות העוינות, הפעם נגמר בסדר ולא נרשמה דרמה גדולה – לא על המגרש (מה שנכון הפעם, הודות לשיפוט טוב) וגם מחוצה לו.

אבל זה רק לכאורה, כי ספק אם מישהו יכתוב על תחושותיהם של חלק מאוהדי הפועל בזמן שנאלצו לנסוע בשאטלים מגן החיות הת"נכי לאיצטדיון ללא אבטחה. גם סביר להניח שלא יראיינו אף אחד מהם על כך שנאלצו להמתין ביציע זמן רב אחרי שהמשחק הסתיים, למרות שהמתינה להם נסיעה ארוכה הביתה ויום עבודה למחרת. אבל היי, לפחות אף אחד לא נפגע, אז כיפאק היי למשטרה ולכוחות באיצטדיון. ככה נמדדת בימינו הצלחה באבטחת משחק כדורגל - אירוע שאנשים מגיעים אליו כדי ליהנות, שקונים אליו כרטיס במיטב כספם, בדיוק כמו כרטיס לקולנוע או להצגה. איך מישהו יכול ליהנות מהסעה בכלובים ניידים ולאחר מכן מהמתנה בכלובים נייחים מבלי לזוז? איך? (התשובה הנכונה היא, אגב: תגיד תודה שלא חטפת מכות ותשתוק)

3. וזהו המקום להזכיר שוב שב-14 בדצמבר יתקיים הדרבי התל אביבי. לנוכח מצבה של הקבוצה, כבר לא כל כך בטוח שזה טוב שאנחנו מתקרבים למועד.

ניר קידר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#