בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נו, מיסטר שכטר, זה היה כל כך קשה?

חלוץ הפועל ת"א פרק תסכול בשבת, עכשיו רק נותר לקחת את ההתלהבות מרמה"ש להמשך העונה. אולי הדוד מבריטניה יעזור

תגובות

"איתי רגיל לריגושים, היו לו חודשים קשים"
- קרן פלס

1. נו, זה היה כל כך קשה? יו פוט דה בול אין דה שער, מיסטר שכטר. זו הפואנטה של המשחק הזה. גם מול 30 אלף צהובים בטדי, וגם מול חמישה רמת שרונים חביבים בגרונדמן ארינה. אין הבדל. השער הוא אותו שער, פחות או יותר באותו הגודל. אז למה בשבת כן ושבוע שעבר לא? המלעיזים יטענו שהכי קל להיות גיבורים על חלשים, "ביג אין רמת השרון". אבל למען האמת, בניכוי האווירה המלחיצה בטדי – גם בית"ר קבוצה חלשה מאוד. מי שלא מאמין לי מוזמן לצפות בתקציר המשחק האחרון שלהם בעכו ולהשתדל לא להירדם.

אוף, כמה תסכול נפרק בשבת במורשה. רמת השרון היתה בדיוק מה שהד"ר היה צריך לרשום לנו, לקבוצה עצבנית שהפסידה לאחת מיריבותיה המושבעות במחזור הקודם. הפסד סתמי, לא מחויב המציאות, הזוי. הוורידים במצחו של מיסטר שכטר התנפחו ככל הנראה למקרא הביקורת בעיתונים, וגילי ורמוט הבין שזהו, כבר אין פציעה להיתלות בה. צריך לשחק כדורגל, בויז. צריך לשחק כדורגל ולנצח ת'משחק.

ואיך מנצחת קבוצה לחוצה? מבקיעה שער בשלב יחסית מוקדם של המשחק. ומאותו הרגע הכל הופך להיות כל כך פשוט וקל. כמה צירופי מסירות ועוד שער, ותחושת החנק מהשבוע שעבר מתחילה להתפוגג. ואז עוד שער, ועוד אחד ועוד אחד.

ניר קידר

שלושער ושני בישולים למיסטר שכטר, ברוך הבא לליגה, בנאדם. זו היתה חתיכה כניסה שדפקת: באיחור אופנתי משהו, אבל טוב שבאת. עכשיו רק תזכור להישאר שם, במקום שבו נשרקה השריקה האחרונה ברמת השרון. עם הבישולים והשערים, ותנוחת "אני לא שומע" עם היד ליד האוזן אחרי כל כיבוש, ועם ההתלהבות הזו שמדביקה את כל הקבוצה ויכולה לעשות רק דברים טובים. ואז גם גדולי המבקרים יבינו שהיית שווה כל שקל שאין לנו.

2. בסעיף הזה שקלתי לכתוב משהו על בעלים של קבוצת כדורגל כלשהי בליגה, ועל רימון שהודבק למכונית של אותה דמות, ועל הקשר הדמיוני והמצוץ מן האצבע בין המקרים הללו להפועל בפרט וכנראה שלכדורגל בכלל. לאחר מחשבה קצרה ונבירה קצרה אף יותר בכתבות שפורסמו בנושא באתרי הספורט, החלטתי לוותר. זה כל כך עלוב ומביך שמוטב להימנע מלהתייחס לזה. רק להודות לאל על כך שכל הרעות החולות הללו כבר לא נמצאות בסביבת מתחם וולפסון.

3. מי שלא שם לב, הבלוג החליט להתהדר השבוע במלים באנגלית. הסיבה לכך היא שעל פי דיווחים באתרי ספורט מהימנים במיוחד, בזמן שהבויז התרוצצו על הדשא בגרונדמן פארק - ישב לו לורד בריטי מכובד בחדר הקריאה שלו באחוזתו שבלונדון, ובזמן שלגם מכוס התה שלו תכנן מי להביא להפועל לאחר שיחתום על הסכם העברת הבעלות לידיו.

חודש ינואר כבר ממש מעבר לפינה וכדאי כבר להרים טלפונים לכמה סוכנים טובים מהממלכה. "מאני איז נוט אן אישיו", חשב הלורד: צריך לחזק את הקבוצה ולקחת אליפות. זו המטרה שלו ושום גולדהאר לא יעמוד בדרכו. כדאי גם להביא עוד בן אובד הביתה, החליט הלורד בזמן שלגם עוד קצת מהתה. "ברינג מי ביברס נתכו'ז נאמבר", הוא ביקש בנימוס מהבאטלר הנאמן שלו, שקיים במהירות את בקשתו של הבוס. "ליסטן ביברס, איי ניד יו טו קאם בק טו הפועל", ביקש הלורד, ולביברס היקר לא היתה ברירה אלא להסכים.

נמרוד גליקמן

ואם כבר מקיימים משאלות, אז בנוסף לנאתכו ולכמה שחקני רכש מפוצצים מהפרמייר ליג, האם אפשר לבקש גם מתקנים כמו בממלכה? ושגרת אימונים וחנויות מזכרות? ובכלל, אם כבר בקשות, אז אפשר אולי להוסיף הופעה של מוריסי בכל מחצית בבלומפילד? זה ישמח אותי מאוד וישרה אווירה מאוד בריטית באיצטדיון.

ואז התעוררתי וגיליתי שחיים רמון עדיין הבעלים ושאין כסף. הבשורה הטובה היא שעד למחזור הבא, בסארט עבדורחימי צפוי להיות כשיר ולהכלל בסגל לראשונה.

אימפריה!

4. ואין מנוס אלא להזכיר שוב שב-14 בדצמבר (אם לא יוזז) יתקיים הדרבי התל אביבי. בלי נאתכו, אבל עם עבדורחימי וצ'קול.

בריטניה בבלומפילד. ואז התעוררתי:

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות של "ספורט הארץ" ישירות אליכם


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#