הבלוג האדום

חייכו, אכלנו אותה

ראסל גלבוט, שהיה הרוכש המיועד של הפועל תל אביב, ירד מהעסקה והשאיר את המועדון כלוא בסבך של אינטרסים, אבל בלי שקל

ספי קרופסקי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ספי קרופסקי

1. מסתמן שגם הפעם לא יבוא להפועל מושיע. שני הרוכשים המיועדים, קהאן וגלבוט, החלו לסמן ביממה האחרונה, מיד לאחר שסיימו את הצום, שהם כנראה נסוגים מהעסקה. שזה גדול עליהם, העניין הזה. שהתקשורת בארץ חונקת וגם החברים מחב"ד. ומה להם ולכדורגל בכלל? ולמה להכניס את הראש למיטה חולה? אם אתם מצליחים לחשוב על קלישאה נוספת, אתם מוזמנים להדביק אותה כאן.

לאחר שכבר מיסגרנו תמונות של השניים, ושיננו משפטי מחץ בנוגע לאפשרות שהקבוצה תשמור שבת ("עכשיו האוהדים הדתיים יוכלו לבוא לצפות בכל המשחקים, זו סוגיה סוציאלית נטו"), נשוב בקרוב, לאחר פגרת הנבחרת, לאביב דדו ולשון מלכה. נאלץ להסתפק בזה, לפחות עד הספין הבא שיצוץ בתקשורת אודות רוכש אלמוני כזה או אחר. אני מקווה שעד אז לפחות נהיה קצת יותר מפוכחים. אה, ולקח חשוב נוסף שנלמד מסיבוב הדאווין האחרון של הרוכשים המיועדים: כדאי לנו להפסיק לזלזל בשבת, מדובר ביום קדוש, יהודים. קדוש!

2. אבל זה מעולם לא היה עניין של לשחק בשבת או לא, של תקשורת חונקת או של אוהדים לוחצים ונלחצים. הבעיה של הפועל היא עמוקה וכבדה הרבה יותר. היא קשורה להרכב המולקולרי של הנהלת הקבוצה, המקורבים ומחזיקי המניות הנוכחיים. לכך שקיימת קבוצה מאוד גדולה של אנשים שמתנהלת בתוך חלל ממש קטן של קבוצה, כתוצאה ישירה מהחבטות שעברה הפועל מאז שעזבה את ההסתדרות. "בעלי אינטרסים", קוראים להם. לכל אחד מהם יש מה להגיד, ובעיקר להראות שהוא קיים. שהפועל חשובה לו. שהוא עושה הכל כדי לעזור לקבוצה, אבל בעיקר כדי להכניס כותרת לוואן. להיות ממתיק סוד. לספר משהו למישהו שרק הוא יודע בנוגע לעתיד הקבוצה ולרוכשים המיועדים.

כשהאקלים הניהולי סביב ובתוך הקבוצה כל כך מרופט, ספק אם מישהו רציני יוכל לשים את ידו על הפועל במצבה הנוכחי. משה תאומים (מימין), חיים רמון ואמיר לוביןצילום: ניר קידר

האבסורד הוא שחלק מבעלי העניין האלה בכלל לא מעורבים באופן ישיר או עקיף בניהול הקבוצה. הם "מקורבים" על דעת עצמם; על סמך תפקיד אמורפי שהחזיקו בעבר, ועל בסיס קשרים שהם מנהלים עם מקורבים אחרים לצלחת ולחלקים הרקובים של תקשורת הספורט בארץ.

3. כשהאקלים הניהולי סביב ובתוך הקבוצה כל כך מרופט, ספק אם מישהו רציני יוכל לשים את ידו על הפועל במצבה הנוכחי. הפועל של 2014 היא קצת כמו עיראק של אחרי המלחמה. כלומר: יחידה מפורקת ומפולגת שבתוכה יותר מדי מיליציות של "בעלי אינטרס", או "מקורבים", או שקר כלשהו. מי ירצה להתפלש בתוך מקום שכזה? למי בא שראשו יערף בטקס פומבי?

אז מה יהיה? רוכש כנראה לא יגיע בקרוב והתקציב יישאר כשהיה. ברקוביץ' ימשיך לנהל את הקבוצה ממרפסת התצפית שלו בבלומפילד ולעשות תנועת "יש" על כל שער עצמי, ואנחנו נמשיך להתפלל שגילי לא ייפצע, כי כנראה שאפילו גלבוט ואלוהים לא יודעים כמה רע נראה בלעדיו.

אבל יש עניין אחד שאפשר לדאוג לו כבר עכשיו, גם ללא תקציב. הלקח המתבקש מהפרשייה האחרונה הוא עשיית סדר בתוך המסדרונות בוולפסון. מישהו חזק צריך לנפות את כל ה"מקורבים" ו"בעלי האינטרסים" מהמתחם, ואז, רק אולי, להמליך אדם אחד או שניים שיהיו הגורמים היחידים שישאו ויתנו בענייני הפועל. זה כנראה לא יקרה, אבל זה מה שצריך לקרות, ומותר לאוהד אדום לחלום.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ