שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ספי קרופסקי
ספי קרופסקי

1. קצת חבל לי שהקוסם ביטל את מסיבת העיתונאים שהיתה אמורה "לשלוח את אנשי הפועל תל אביב לבונקר". אני רציני לגמרי. רציתי לשמוע מה יש לברקוביץ' להגיד על שיטות הניהול בהפועל, ועל אופן קבלת ההחלטות, ועל קשרי העבודה שהיו לו עם חיים רמון, ועידו חג'ג', ואסי דומב, ועוד מיליון מקורבים ובעלי עניין שמעורבים בנעשה בקבוצה. ממש רציתי לדעת כיצד קבוצה שבעבר נחשבה לאימפריה, שממש לא מזמן זכתה בדאבל ושיחקה בליגת האלופות, מתנהלת בשנת 2015.

אבל כנראה שלא אדע, לפחות לא בזמן הקרוב. ברקוביץ' הפיק כמה לקחים מהאופן שבו התנהל מול התקשורת בעבר. למה לו שכולם יבקרו אותו שוב כמו שעשו לאחר מסיבת העיתונאים ההיא, שבה הודיע שהוא צריך לאמן את הנבחרת? שיעזבו אותו בשקט. במקום לדבר עם כולם – מספיק לו אתר הבית האחד והיחיד.

וזה באמת חבל, לטעמי.

מפטרים, מחליפים, מרעננים. אסי דומבצילום: ניר קידר

זה חבל כי ברקוביץ' הוא בכלל לא הסיפור בקומדיית הטעויות הגרוטסקית שהיא הפועל תל אביב עונת 2014/15. למען הסר ספק, לדעתי טוב שהוא פרש כנפיים ועף. אם נבחן את הקדנציה שלו בצורה מקצועית, ומקצועית בלבד – הוא נכשל בבניית הקבוצה, גם אם נאלץ להתמודד עם תקציב יחסית נמוך. גם אסי דומב המפוטר כשל באימון הקבוצה, וטוב שהלך. קבוצות עם תקציב נמוך בהרבה הצליחו להתברג בצמרת. או לפחות נראו מאומנות, או כמו משהו שהזכיר משהו שנקרא כדורגל.

כרגע, הפרק הנוכחי בקומדיה על תקופתו של ברקוביץ' בהפועל (וגם של דומב) הוא לא יותר מאמצעי מיסוך על שרשרת הטעויות הניהוליות של האנשים שאוחזים בהגה, והאמינו לי – אין אינץ' של שטח פנוי שם. עשרות ידיים מנסות לאחוז בו, בהגה הזה, ולנווט אותו ליעד כלשהו שאיש לא מכיר, רק שאף אחד לא שם לב שהמכונית נוסעת במהירות מופרזת לעבר התהום.

ומה עושים כשהמערכת נמצאת על סף פירוק? מפטרים, מחליפים, מרעננים. מנסים לשלוף פתרונות קסם מהשרוול, גם בהיעדר קוסם. יוצרים קשר עם דודו דהאנים כדי שיארגנו שחקנים טובים בזול, מקפיצים שחקני נוער להרכב, מפרסמים פוסטים ארוכים על 900 ימים של בדידות בהפועל ואחר כך ממשיכים במסיבות עיתונאים בלתי נגמרות.

גם לוקאס סאשה יודע שקבוצות עם תקציב נמוך בהרבה הצליחו להתברג בצמרתצילום: ניר קידר

וכמובן, מאשימים את האוהדים.

כן, יש חלק מסוים בקהל שלא עושה טוב לקבוצה. אני לא יודע מתי ולמה, אבל מתישהו האנטי הדי מגניב של אוהדי הפועל, החתרנות הנכונה הזאת, האופוזיציה לכל מה שהוא מכבי ונמצא בקונצנזוס, כל הדברים הטובים האלו לקחו תפנית פוסט-מודרנית מדי. לפעמים נראה לי שהשלב הבא באבולוציה של חלק מהאוהדים הוא לקלל את עצמם, כי בטעות לבשו מתישהו בכיתה י' תחתונים צהובים לבית ספר או חיבקו שחקן שחצה אחר כך את הכביש.

אבל כמו עם ברקוביץ' ודומב, גם הם לא הסיפור.   

אי אפשר להאשים קבוצת אוהדים באחריות הבלעדית על כישלונותיה המקצועיים והניהוליים של הפועל. גם אם הם קיללו הכי מכוער והכי חזק, גם אם הרחיקו משקיעים – לא הם מי שגרמו לבור תקציבי, להחלטות ניהוליות מפוקפקות ולהבאת הקבוצה לאיפה שהיא נמצאת היום. מספיק לבחון את התהליכים שהביאו לבסוף להתפטרותו של ברקוביץ' – כשגם מנהל מקצועי וגם יו"ר מחליטים לפטר מאמן, אבל גם זה לא מספיק כי יש עוד כמה בעלי עניין – כדי להבין עד כמה המערכת שמנהלת את הקבוצה שאנחנו אוהבים היא כל כך חולה.

וכמובן מי שאשמה בסוף היא תמיד – איך לא – התקשורת.

2. אלי כהן הוא האיש הנכון להוביל כרגע את הפועל תל אביב. שיהיה לו ולנו בהצלחה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ