שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ספי קרופסקי
וואליד באדיר. נכון לעכשיו, הוא עדיין לא בשל להיות מאמן ראשי בקבוצה ששואפת לצמרתצילום: שרון בוקוב
ספי קרופסקי

קשה שלא להתאהב בוואליד באדיר. הנפות הידיים הנמרצות לאחר כל התקפה, הזיעה שממלאת את החולצה הלבנה למרות שעוד רגע אוקטובר, קפיצות השמחה לאחר כל גול (שמזכירות קצת את שייע), ומעל לכל – ההפצרה בשחקנים לומר תודה לקהל בסוף המשחק. באדיר המחבר. באדיר שהוא הפועל. הפועל שהיא באדיר.

גם מבחינת מבחן התוצאה הכל בסבוסה עד עכשיו. שני ניצחונות, 7 מתוך 9 נקודות אפשריות. סימנים של משהו שמתחיל להיראות כמו כדורגל. אבל עזבו מלים גבוהות, אני מסתפק גם בדברים הקטנים. למשל, לראות שחקן אדום נותן גול כשאנחנו תוקפים נכון (לכיוון שער 5, במחצית השנייה), וקופץ מול האוהדים. זה הדבר שהכי חיכיתי לו מאז שהעונה הזו החלה, וביום שני זה קרה לא פעם וגם לא פעמיים. זה קרה שלוש פעמים. אין תלונות. סוכר.

אבל אהבה היא לא הכל. באדיר הוא נכס אדיר, אחת הדמויות האהובות עלי ביותר בכדורגל הישראלי אי פעם. סמל לספורטיביות ולאנושיות. הדוגמה האולטימטיבית למנהיג שקט. הוא צריך להישאר אדום לנצח. אבל נכון לעכשיו, באדיר עדיין לא בשל להיות מאמן ראשי בקבוצה ששואפת לצמרת. למה? כי מאמן כדורגל זה מקצוע, זה עניין שנרכש דרך ניסיון ולימוד. לזרוק את באדיר כבר עכשיו לקלחת, רגע לאחר שתלה את הנעליים ועבר לספסל, עלול לגרום ליותר נזק מתועלת גם לו וגם לקבוצה. בינתיים, הוא צריך להמשיך לעשות את מה שהוא עושה לצד מאמן זר וקצת יותר מנוסה. מצ"ב קלישאה: זמנו עוד יגיע, אין לי ספק.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש: קלינגר, איווניר ודומיהם לא יותר טובים מבאדיר. יכול להיות שיש להם יותר ניסיון, אבל ראינו לאן הניסיון הזה הוביל אותם (לפרשן משחקים בטלוויזיה). אם זה לא היה ברור, אחזור על זה שוב: רק מאמן זר (ובאדיר לצדו).

יש לנו אוסף של שחקנים צעירים, מוכשרים ומאוד לא מלוטשים בהפועל השנה. במחצית הראשונה נגד בני יהודה ראינו עד כמה זה יכול לפגוע בקבוצה, ובמחצית השנייה – עד כמה זה יכול לעזור. אז שנהיה למחצית שנייה ולא לראשונה, או משהו כזה. על החתום: בומבה.

בומבה קופץ ומקפיץ. לראות שחקן אדום נותן גול וקופץ מול האוהדים. זה הדבר שהכי חיכיתי לו מאז שהעונה הזו החלהצילום: ניר קידר
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ