הבלוג האדום נפרד: תסתדרו בלעדיי, נכון?

יש ארל'ה ויש גוטמן שמניף ידיים ונותן מבט, ואולי נראה עוד גול, אז אפשר לעזוב. הבלוג האדום נפרד בתקווה שיהיה טוב

ספי קרופסקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בן רייכרט (מימין) ואריאל הרוש
בן רייכרט (מימין) ואריאל הרוש לוקחים קשה את הפרידהצילום: ניר קידר
ספי קרופסקי

1. שתי דמויות מבליחות בסרטון שהוציאה הקבוצה לקראת המשחק הגורלי נגד עכו. הן קוראות לקהל להתייצב בבלומפילד, לתמוך ולעודד. והדמויות? הן בכלל לא ידעו שהן כאלה. לאחד קוראים נמניה, ועד לפני רגע הוא שיחק באחת מארצות הקור. לשני קוראים ארון, בחור אמריקאי גבוה ומוצק שמגיע מבית יהודי טוב, או כך לפחות ניסו לשכנע אותנו ואת פקידי ההגירה. לפתע הם לובשים אדום, נאמנים לצבע ולהמנון, קוראים לנו להגיע ולעודד. ומה, לא נגיע? ברור שכן: אנחנו סאקרים למחוות הקטנות האלו. לאהבות שצומחות לפתע במגרש.

מיתולוגיות נבראות ומתות בספורט בקצב מהיר, זה עניין מוכר וידוע. אבל הפועל של השנה היא קבוצה על ספידים וארל'ה הוא אח (לפחות עד להודעה חדשה).

2. הפועל נותנת גול ושוב אלי גוטמן מניף אצבעות ומביט מעלה, אל השוכן במרומים. מחווה של אחד שמאמין. לא משהו שכל אוהד הפועל יזדהה אתו, אבל אקט שמזכיר נשכחות. רגעים קטנים של חסד שקרו לנו באמת לפני כמה שנים. גם אז היה מי שהאמין, בשוכן במרומים או בעצמו או בשניהם, ואיכשהו זה עבד. כמה טוב זה הרגיש, כמה נשמח לשחזר פרומיל מהתחושה ההיא.

3. הבטחתי לעצמי שזה יהיה טור אופטימי. אני יודע שזה לא עניין שכיח כל כך בקרב אוהדי הפועל, אבל יש לי סיבה טובה. תבינו, הבלוג הזה נכתב במשך כמה עונות סבוכות ומטלטלות במועדון. הנהלות מתחלפות, גירעונות, מאמנים מפוטרים, הפסדים מביכים ומלא שברונות לב קטנים וגדולים (ושברון אחד עצום שענה לשם גילי). ומה אגיד לכם? לא, זה ממש לא כיף לכתוב על המועדון שלך כשהוא בצרות. בכמה דרכים אפשר כבר להסביר שהכל מחורבן? ולמה לגרום לאלה מהצד השני להתענג על הכאב שלך? איזה טוב יצא מזה? עד מתי זה יימשך?

4. ובכן, זה נמשך עד לכאן. ועכשיו הגיע הזמן להגיד יפה שלום. לא בגלל הפועל, בגלל שינויים אחרים. הפועל זה לכאורה רק "תחביב". "תפאורה". עניין שנוגע ל"שעות הפנאי בלבד". ומה הלאה? החיים עצמם, אבל מבלי שאכתוב על הפועל. זה יהיה לי קצת מוזר, אבל נראה לי שאני משאיר אותה במצב יותר טוב מכפי שהיתה עד לא מזמן. עשו שם קצת עבודה. יש ארל'ה ויש גוטמן שמניף ידיים ונותן מבט ואולי נראה עוד גול. ואולי לא. אבל לנצח נמשיך לאהוב. 

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ